תופעה התנהגות מפריעה (בעיות משמעת) בבתי הספר תופעה מוכרת במערכת החינוך הישראלית, ומודעת לכלל המורים שחווים התנהגות מפריעה זו במהלך יישום ההוראה הפרונטאלית שלהם בכיתות. בעיית משמעת מוגדרת כהתנהגות שהמורה תופס אותה כהתנהגות המאיימת או מפריעה למהלך השיעור (יריב, 1991). גורמים שונים יכולים להגביר הפרעות משמעת בכיתה כמו לדוגמה למידה פרונטאלית מסורתית המשעממת את התלמידים ומובילה אותם לבעיות התנהגות (גרנות, 2018). גורמים שיכולים מנוע ולצמצם הפרעות התנהגות דוגמה בודק (2019) העלה שאימוץ שיטת הוראה שיתופית חווייתית ומאתגרת יכולה לצמצם בעיות התנהגות.
הבעיה המרכזית שעבודה זו דנה בה הינה התמודדות המורים עם בעיות התנהגות בכיתה, כיצד תופסים התנהגות מפריעה זו, איזה יחס בוחרים לתת לאותם תלמידים מפריעים. לכן שאלת המחקר המרכזית:
כיצד מורים מתמודדים עם הפרעות התנהגות (משמעת) של תלמידים בכיתה?
ולהלן שאלות משניות:
1) איך המורים תופסים את בעיות ההתנהגות של התלמידים
2) איך המורים תופסים התמודדות של עצמם?
3) מה היחס של המורים לתלמידים עם בעיות התנהגות?
בחרתי לדון בנושא זה מכוון שתופעה זו מוכרת וידועה במשרד החינוך ואין מורה שחווה תופעה זו בכיתה שלו. ושיטת המחקר בעבודה זו הינה איכותנית, אוכלוסיית המחקר מונה חמשה מורים מצפון הארץ, וכלי המחקר הינו ראיון מובנה (ראה נספח א’) המכיל שבע שאלות פתוחות בנושא התמודדות מורים עם בעיות משמעת בכיתה. הראיונות עם אוכלוסיית המחקר בוצעו במקום ובזמן שנקבע על ידם, והיה שיתוף פעולה חיובי ורציני. ממצא המחקר התייחסו להתמודדות המורים עם הפרעות התנהגות בכיתה, תוך התייחסות לגורמים המעלים בעיות התנהגות, והגורמים המצמצמים בעיות התנהגות, בנוסף עלה שלכל מורה יש תפיסה שונה לגבי הפרעות התנהגות, חלק מהמורים יראו בהתנהגות מפריעה “רעש שלילי” ואחרים יראו בהתנהגות זו “רעש חיובי” ומצליחים להתמודד תוך שימוש בטכניקות נכונות. ובנוסף עלה שלשיטת ההוראה שהמורה יאמץ יש השפעה גם על התנהגות התלמידים בכיתה.