החברה הישראלית מתאפיינת כחברה רב-תרבותיות, מה שהופך כל תחום ותחום מעוצב ובנוי מרב תרבותיות וגיוון. הדבר גם לא פוסח על מערכת החינוך המתאפיינת ברב-תרבותיות. בארץ ובמדינות שונות בעולם שהופכות רובן למדינות רב תרבותיות הגורם המוביל לכך זו תופעת ההגירה. אחת המדינות הראשונה שחוקקה בחוקים שלה מדיניות רב-תרבותיות באופן רשמי בשנת 1971 הייתה קנדה (Avramov & Cliquet, 2005). חינוך לרב-תרבותיות הוא האמצעי וכלי עיקרי שמטרתו לצור אווירה וחברה מגוונת של פתיחות וכבוד לשונות תרבותית, לתת לקבוצות מיעוט מעמד ועמדה בחברה, להגביר את השוויון ואת הצדק החברתי ולשחזר את השיח הדמוקרטי בחברה מגוונת זו (עינב, 2020). חשיפה כזו והבנה שישנם סוגים רבים של “ישראליים” (יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים וכו’), היא הכרחית בחברה מפוצלת, שבה התלמידים פוגשים בעיקר מודל תרבותי אחד ואחיד יחסית עד בגרותם (ענב, 2020). לכן התלמידים אמורים להיחשף בחינוך רב תרבותי לעוד תרבויות ואותו הדבר המורים שנחשפים למורים מתרבויות אחרות.
בעבודה זו מאוד עניין אותנו לדון ברב-תרבותיות בבתי הספר הערביים בצפון, אשר מכילים מורים מתרבויות שונות ושיוך אתני שונה אם זה מוסלמים, נוצרים דרוזים, בדואים ואחרים. מטרת המחקר לבוא לבדוק מנקודת מבטם של המורים המשולבים האם הם מצליחים להשתלב מהיבט חברתי ומקצועי בבית ספרם הרב-תרבותי. מחקר זה בא לקדם הרב-תרבותיות כערך חינוכי וחברתי חשוב בחברה הישראלית. לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד מורים ערבים ממגדר ותרבות שונה משתלבים חברתית ומקצועית בבתי ספר ערבים רב-תרבותיים בצפון?
שאלה המחקר לעיל יש לה חשיבות ניכרת מכוון מביאה לספרות המקצועית מידע לגבי שילובים של מורים ערבים מתרבויות שונות מהיבט חברתי ומקצועי בבתי ספר דווקא ערביים רב-תרבותיים, ונכנסת לתתי קבוצות וקהילות במגזר הערבי תוך התייחסות למערכת היחסים ביניהם חברתית ומקצועית.
הממצאים המרכזיים שעלו במחקר שהמורים הערבים מצליחים להשתלב חברתית ומקצועית בבתי ספר ערביים רב-תרבותיים ורואים ברב-תרבותיות כערך מקצועי ואתגר שמביא להוראה יעילה והרבה יזמות וחדשנות, אך לצד זאת נדרש מהם הרבה השקעה בהכנת מערכי שיעורים, וכל פעילות חינוכית נדרשת אישור צוות חינוכי מגוון ורב-תרבותי. העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות; הפרק השני הינו שיטת המחקר; הפרק השלישי ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות; הפרק הרביעי דיון; הפרק האחרון הינו סיכום והמלצות.