מערכת החינוך רואה בניהול בתי הספר אתגר משמעותי עבור המנהלים, והם מצפים מהמנהלים להפגין מנהיגות ולאמץ סגנון מנהיגות שיאפשר להוציא המרב מהצוות החינוכי, ולגרום להם להיות שבעי רצון ומלאים מוטיבציה בעבודתם. כהן (2011) מעלה שתפקד המנהיג הינו “ככלל, תפקיד המנהיג הוא להנחות את הארגון להגשמת מטרתו, באמצעות מאמצים ופעולות שיעוררו את שיתוף הפעולה ואת התלהבותם של אלה שהוא מנהיגם”. מנהיגות הינה תכונה העוסקת בהגדרת יעדים, הגדרת חזון ומימושו והובלת אנשים אחרים לעמוד במטרה משותפת. המנהיגות מתוארת כפעולה אינטראקטיבית בין המנהיג למונהג (שניידר, 2013).
מנהלי בית הספר רואים בהנעת המורים ושביעות הרצון שלהם בעבודה אתגר שהם אמורים לטפל באתגר זה ולהתמודד איתו לפי סגנון המנהיגות שהם מאמצים, אבוליו (2004) נסח במחקרו את מודל “הטווח המלא של סגנונות המנהיגות”. הטענה המרכזית שעומדת בבסיסו של מודל זה היא שניתן לחלק את ההגדרות השונות של המנהיגות לשלוש קטגוריות כלליות: מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת, ואי-מנהיגות. אחת המנהיגות המשמעותית הינה מנהיגות מעצבת, דרכים שונות קיימות לפיתוח מנהיגות מעצבת אך העיקר שעל המנהל החינוכי המעצב לפעול באופן שפעולתו עם חניכיו נעשית בדרך כזו שתאפשר לחניכיו לבטא את מיטב יכולתם האישית (גלעד, 2011).
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי לדון בשאלת המחקר הבאה:
כיצד משפיע סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר על שביעות רצון המורים בבית הספר?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירה ספרותית שהתייחסו לנושאים הבאים: מנהיגות חינוכית, מנהיגות מעצבת, מנהיגות מעצבת של מנהלים בחינוך, שביעות רצון מורים, יחסי מנהל בית ספר-מורים ושביעות רצון של מורים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות; הפרק האחרון הינו דיון סיכום, ומגבלות המחקר.