החברה הישראלית מודעת להימצאותם של אנשים עם מוגבלויות שמתקשים להשתלב בכלל התחומים והמוסדות בישראל, בגין פערים בהנגשת התשתיות לטובת ניידות קלה ושילובם. לאור זאת נחקק חוק במרס 2005 חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות (תיקון מס’ 2) התשס”ה, החוק מחייב הנגשת מבנים, תשתיות וסביה קיימים וחדשים וגם את הנגשת השירות הניתן לציבור באופן שאנשים בעלי מוגבלויות פיזית, חושית, נפשית, קוגניטיבית והתפתחותית יוכלו לגשת ולהיכנס לכל המקום ציבורי, לנוע בו וליהנות באופן מלא מהשירות הניתן בו. התיקון החדש קובע זכות נגישות של אנשים עם מוגבלות אל מקומות ושירותים ציבוריים על ידי קביעת חובה של הפיכתם של מקומות ושירותים ציבוריים לנגישים, באמצעות ביצוע של התאמות נגישות (כתריאל, 2008). בנוסף בעניין משרד החינוך תקנה עדכנית בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עולה ב-תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד והורה), תשע”ח-2018. עיקרה, בעל מוסד חינוך יבצע התאמות נגישות במוסד החינוך שבו לומד, או עתיד ללמוד תלמיד, לצורך הנגשת שירותי החינוך שנותן מוסד לתלמיד עם מוגבלות, כמפורט בתקנות אלה.
חשיבות רבה ניתנת להיבט החברתי ולהתפתחות דומה של ילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות. סוגי מגבלות שונים יכולים לעכב יכולותיהם של ילדים ובני נוער לקיים אינטראקציה חברתית ולפתח כישורים חברתיים. ויוצרים צמצום בקשרים חברתיים של הילדים. קשיים אלו באים לידי ביטוי בקושי בניהול שיח, בזיהוי מחוות חברתיות, בפירוש לא מתאים של סיטואציות חברתיות ועוד. ויכולת נמוכה זו מקשה ומונעת מילדים עם מוגבלות לתקשר ולפעול באופן נכון עם אחרים. ילדים ובני נוער עם מוגבלות מתקשים לרכוש חברים (Banks et al., 2018).
בעבודה זו עניין אותנו לבחון ולבדוק כיצד מערכת החינוך פועלת להנגשת בתי הספר לתלמידים עם מוגבלויות, לאור זאת שאלת המחקר המרכזית הינה כדלקמן:
כיצד מערכת החינוך פועלת להנגשת בתי הספר לתלמידים עם מוגבלויות?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקרית ספרות המתייחס לנושאים הבאים: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; ילדים עם מוגבלות היבטים חברתיים; הנגשה פיזית לבתי הספר בישראל-תמונת מצב; הנגשת חינוך בבתי הספר.; פרק שני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי ממצאים, והפרק האחרון דיון וסיכום.