החברה הישראלית המתאפיינת בגיוון התרבותי בה, הופכת כל ארגון לארגון מגוון, שבו ניתן למצוא תמהיל עובדים מורכב לפחות מחלק מהקבוצות או מהמגזרים הבאים: נשים וגברים, מבוגרים, צעירים ונערים ברוחם, ,ילידים מהגרים , אנשים מגזעים ועדות שונות, אנשים בעלי דתות ולאומים שונים ועוד. גיוון תרבותי משפיע רבות גם על דפוסי מערכות יחסים והרגלי עבודה, ולפיכך מנהלים, אנשי משאבי אנוש, יועצים ופסיכולוגים חייבים להכיר בחשיבותו ( פליישמן & גרינולד, 2017). למרות היתרונות הפוטנציאליים הגלומים בגיוון, ארגונים רבים מתקשים ליישם תהליכים אלו בהצלחה. בפועל, רוב הארגונים במגזר הציבורי והפרטי בישראל, לא מצליחים להשיג את יעדי הגיוון שהציבו לעצמם. מחקרים מצביעים גם על ההשלכות השליליות של גיוון תמהיל העובדים בארגונים, כמו עלייה במתחים בצוות, הגברת הבידוד בין קבוצות שונות ותחושת אפליה מוגברת של מיעוטים בארגונים. בנוסף, נושא הגיוון מעורר פעמים רבות תגובות טעונות רגשית( פליישמן & גרינולד, 2017).
כל ארגון המעסיק עובדים הוא למעשה ארגון שיש בו גיוון, ולכן הרעיונות המוצגים במחקר זה רלוונטיים לניהול גיוון בקרב אנשים מכל סוג. עם זאת, חשוב מאוד להכיר את המשמעויות וההשלכות של השונות הקשורות להיבטים תרבותיים, מגזריים ומגדריים. על מנת לנצל את המגוון האנושי לטובת מטרות הארגון, על ראשי הארגון להצטייד בכישורים ייחודיים שיאפשרו לעובדים להבין את מאפייניהם וצרכיהם השונים, מנקודת מבטם של העובדים עצמם. לכן, המחקר הזה עוסק עם תפיסתם של המורים בהשפעת הגיוון התעסוקתי על קידום המוטיבציה והיוזמה בקרב המורים בתוך בית הספר. ושאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד גיוון תעסוקתי בבתי הספר מקדם את המוטיבציה והיוזמה בקרב המורים?
עבודה זו מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: גיוון בתעסוקה בארגונים, בתי ספר רב-תרבותיים, אקלים בית ספרי, מוטיבציה ויוזמה בקרב מורים.; פרק שני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה. ; הפרק השלישי הינו ממצאים מציג חמש תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות עם אוכלוסיית המחקר.; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום.