העדה הדרוזית בישראל נחשבת לעדה מסורתית ושמרנית, ולאב הבית יש לו סמכות רבה ושליטה על בני משפחתו המורחבת, כולל הוצאות והכנסות המשפחה, על בחירת בן הזוג/בת הזוג ועל ההשתייכות הפוליטית שלהם, ואין משקל לאדם היחיד אלא נאמנותו המחולטת למשפחה (Dana, 2003). אך על אף זאת, העדה עברה שינויים משמעותיים במהלך השנים מהיבט יצאת צעירים וצעירות לעבודה מחוץ לכפר והיחלשות המסורת וההשתייכות לאב המשפחה ועבודות החקלאות, הם התחילו לצאת לעבוד בביטחון, בתעשייה
ובחינוך (חלבי, 1997; .(Dana, 2003
ולגבי הנשים הדרוזיות מעמדן בחברה הישראלית עובר שינויים עמוקים, עם השנים חל שיפור משמעותי בשילובן בתחומי חיים שונים, יותר נשים דרוזיות הולכות ללמוד באקדמיה ועם סיום לימודיהן, משתלבות בתפקידים שונים בקהילה (פלאח-פראג’, 2005). אך על אף זאת עדיין המשפחה הדרוזית הפטריארכלית והפרי-לוקאלית בעלת נורמות חזקות המחייבות את האישה להישאר תלויה בבית ותחת פיקוחו של הגבר (לוי-וינר, 2003).
וינר-לוי (2007) תיארה נשים דרוזיות נחושות פורצות דרך שפנו להשכלה גבוהה שאפשרה שינוי חברתי במעמדן של הנשים הדרוזיות ובמקומן החברתי. רכישת השכלה אפשרה לנשים לעבוד מחוץ לבית, להתפרנס, ולחולל שינוי במיקומן במרחב החברתי והפיזי.
בעבודה זו מאוד נעיין אותנו לבדוק מה המניעים שגורמים לנשים דרוזיות לבחור במקצוע ההוראה היום כמקצוע לחיים, כן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
מה הם המניעים לבחירת מקצוע ההוראה כקריירה בקרב נשים דרוזיות?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות מקצועית המתייחסת לנושאים הבאים: העדה הדרוזית בישראל, נשים דרוזיות, נשים דרוזיות במערכת החינוך בישראל, מקצוע ההוראה כקריירה לנשים דרוזיות.; הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחס ל: מטרת המחקר, שאלת המחקר,שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג ארבע תמות מרכזיות: בחירת מקצוע ההוראה כמקצוע לחיים, קשיים של אישה דרוזית ביציאה ללימודים אקדמיים בהוראה, משמעות הלימודים בחיי האישה הדרוזית המלומדת, השפעת מקצוע ההוראה על חייהם המקצועיים החברתיים והאישיים של נשים דרוזיות.; פרק אחרון הינו דיון, סיכום ומסקנות.