מערכת החינוך בחברה הישראלית מודעת לחשיבות מסגרות בלי פורמאליות שמשלימות הטיפול בתלמידים המתקשים להשתלב באופן חיובי בבתי הספר. החינוך הפורמאלי הפך למטרה ולתכלית, ואין לו קשר להווה ולהתחדשות. לעומת זאת, החינוך הבלתי פורמאלי קשור קשר הדוק להווה ולחיים, ומטרתו היא הקנית ניסיונות וחוויות מהחיים (זמיר ולסרי-רוש, 2013). לכן החינוך הבלתי פורמאלי והצוות המדריכים בפנימיות השונות מאמינים באיכות תרומתם לתלמידים, הם מאמינים שדרכי העבדוה, התכנים, הכלים והקוד הבלתי-פורמאלי במסגרות הבלתי- פורמאליות יכולים לעזור לתלמיד בית הספר ולמוריו להתמודד טוב יותר עם אתגרים שונים שמזמנת להם מערכת החינוך בתחום הערכי-חברתי והישגי.
תופעת הנוער שבסיכון נמצאת במגמת עלייה בחברה הישראלית והפכה בעשורים האחרונים לנושא מרכזי בשיח הציבורי ובקרב מעצבי המדיניות. משרד החינוך פועל לצמצום מגמה זו של נשירת תלמידים מבתי הספר והפיכתם לנוער בסיכון. האחריות המרכזית נופלת על כתפיהם של מדריכי קידום נוער אם זה בפנימייה או מרכזים אחרים שמצופה מהם להיות מנהיגים חינוכיים ומנהיגים המעצבים את התנהגות בני הנוער שבסיכון (כהן, 2011). המטרה של יחידות נוער אלו ועובדי החינוך והטיפול בהן היא קידום תהליך ממוקד ומכוון שמטרתו להביא בסופו של דבר את בני הנוער המטופלים בשירות ממצב של קשיי הסתגלות וחוסר השתלבות חברתית למצב של שילוב והצלחה (הרץ, 2018).
בעבודה זו מאוד עניין אותנו לבחון ולבדוק את המרכיבים הבלתי פורמאליים שיש בפנימיות יום, המאפשרים ומביאים הצלחה לתלמידים, לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
איזה מרכיבים בלתי פורמליים יש בפנימיית יום, ואיך זה מביא להצלחה בלימודים?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: חינוך בלתי פורמאלי, תלמידים בסיכון, פנימיות יום ותוך התייחסות לשתי תתי נושאים חשובים שזה מדיניות השמה של ילדים לפנימיות יום, ועובדי חינוך בלתי פורמאלי בקהילה ובפנימייה.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות. ; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום שבו מענה על שאלת המחקר.