תופעת האלימות בבית הספר נתפסת בעיני החבר והמוסדות המופקדים על כך כבעיה חברתית אוניברסאלית.בעיה זו יש לה השלכות הרסניות על החברה מהיבטים שונים. לתופעה זו במערכת החינוך השפעה על כלל התלמידים המעורבים בה אם ה תוקפים או מותקפים, והצופים מהצד מבחינה פסיכולוגית הן על הקורבנות הישרים והן על הקורבנות העקיפים, ומבינה חברתית ואף משפיעה גם לעיתים מבחינה התפתחותית (ראובני, 2011). ולמונח אלימות קיימים הגדרות שונות ומגוונות, אחת ההגדרות לפי צ’ונה ורסלר (2008) שאלימות באלה לידי ביטוי כאשר יש כוונה לאדם הפוגע להשתמש בה על מנת לפגוע באדם אחר אם זה פיזי או נפשי תוך הפעלת כוחניות מכל סוג שהיא וגרימת נזק לאותו אדם קורבן. משרד החינוך מבסס כיום את התמודדותו עם האלימות בבתי-הספר על תוכנית אח”מ (אקלים חינוכי מיטבי), שכאמור, עליה מבוסס חוזר המנכ”ל החדש בנושא, התוכנית מיושמת בבתי-ספר יסודיים, בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות של בתי-הספר בשני שלבים: אבחון באמצעות שאלון אח”מ והתערבות. לאחר שצוות בית-הספר מקבל תמונה עדכנית, באמצעות שאלון אח”מ, על סוגי האלימות שהתלמידים חווים בבית-הספר, הוא אמור להכין תוכנית התערבות ייחודית המותאמת לצרכיו (ויניניגר ,2011).
לכן אפשר להבין שתופעת האלימות הינה בעיה חברתית חינוכית שמערכת החינוך מקדם תוכניות התערבות לטפל בה. אך בעבודה זו מאוד עניין אותי לבדוק ולבחון את תפיסתם של הצוות החינוכי לגבי דרכי ההתמודדות עם תלמידים אלימים במסגרת החינוכית בחברה הערבית בישראל. לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד תופס הצוות החינוכי את דרכי ההתמודדות עם תלמידים אלימים במסגרת החינוכית בחברה הערבית בישראל ?
עבודה מורכבת מחמשה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו רקע תיאורטי הדן בנשואים הבאים: אלימות, סוגי אלימות, היקף התופעה בבית הספר בישראל, גורמים והשלכות לאלימות בבית הספר, דרכי התמודדות עם האלימות בבית הספר, אלימות בבית הספר בחברה הערבית, דרכי התמודדות של מורים עם אלימות התלמידים בבית הספר בחברה הערבית.; הפרק השני מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי מהחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה מחקרית.; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות.; הפרק הביעי הינו דיון, הפרק החמישי הינו סיכום ורפלקציה.