מדינת ישראל שמאז קום המדינה ועד היום נחשבת למדינה דמוקרטית ויהודית שמקנה זכויות שווים לכל אזרחיה לפחות מצהירה בזאת וחוקקה שני חוקים לבי ריאליים והינם חוק “כבוד האם וחירותו” וחוק “חופש העיסוק”, אך ביוני 2018 חוקק חוק הלאום שמטרתו הייתה לחזק את הזהות היהודית במדינת ישראל ולהגדירה בחוק יסוד, אך מנגד הוא מחק כל זכר לערך שוויון בין כלל אזרחיה. מה שעורר זעמם של בני מיעוטים בחברה הישראלית וגם יהודים שהם שוחרי דמוקרטיה והולכי דרכי נביאי ישראל.
זאב ג’יבוטנסקי הינו נגד חוק הלאום, האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית”ר שהטיף לקיר ברזל-אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. ובתורתו ומתווה חוקתי שפרסם קבע שוויון מוחלט בין יהודים וערבים: ” עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים, האמונות, הלשונות או המעמדות, יונהג בלי כל הגבלה, בכל המגזרים של חיי הציבור במדינה, בתנאי שלא ייעשה דבר העלול להפריע לכל יהודי מארץ זרה לשוב למולדתו” (פוקס, 2018).
הרי בכל מדינה דמוקרטית ערל השוויון בין כלל אזרחי המדינה הינו ממאפיינים העיקריים של הדמוקרטיה לצד חופש ההצבעה, חופש הפולחן, וחופש הביטוי.
בהיות סטודנטית דרוזית מאוד עניין אותי להבחין ולבדוק את ההשפעה של חוק הלקום על בני עדתי, לכן החלטתי לחקור את שאלת המחקר הבאה:
מה התפיסות של העדה הדרוזית ביחס לחוק הלאום ומה ניתן ללמוד מכך על תהליכים של הבניה נרטיבית/ אידאולוגית?
עבודה איכותנית זו ורחבה, מכילה ארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון דן בספרות מקצועית בנושא חוק הלאום, דעות נגד חוק הלאום, והבעיה בחוק הלאום מנקודת מבטם של בני העדה הדרוזית.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות (שש ראיונות) לפי שיטת התמות ונגזרו עשר תמות שונות. ; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום.