תופעת הלקות למידה במערכת החינוך תופעה מוכרת, ארגון הבריאות העולמי מדווח על כ- 15% מהאוכלוסייה סובלים מלקויות למידה, 80% מהם מתקשים בקריאה, ללקות למידה ארבעה סוגים: דיסגרפיה-קשיים בכתיבה , דיסלקציה- קשיים בקריאה, דיסקלקוליה- קושי חשבוני, ליקויים בערוץ חזותי, שמיעתי ותפישתי-קושי בפירוש ובפענוח (פריס, 2010). לגבל לקות דיסלקציה הינה תופעה נפוצה וכנזכר לעיל כ-80% מהילדים המוגדרים מאובחנים לקות למידה הם סובלים מדיסלקציה. דיסלקציה מאופיינת על ידי קושי בהבנה ובשימוש בעקרונות אלפבתיים או לוגוגרפיים (שפות המשתמשות בסימנים, כמו סינית) לרכישת מיומנויות של קריאה שוטפת ומדויקת (פרץ, 2009). דיסלקציה התפתחותית מאפיינת בקושי ספציפי ברכישת כישורי קריאה התואמים לגיל הכרונולוגי, למרות רמת אינטליגנציה תקינה, סביבה חינוכית ותרבותית נאותה, וללא בעיות התפתחות אחרות (American Psychiatric Association, 2013). לכן אותם תלמידים עם דיסלקציה נשאלת השאלה אם הם אכן הוריהם מצליחים להיות מודעים ללקות זו של ילדיהם ומצליחים להתמודד איתה? האם מצליחים להשתלב בבית הספר, בחברה בבית? לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד הורים תופסים ומתמודדים עם ילדיהם התלמידים הדיסלקטים?
בחרתי נושא זה מכוון שמאוד עניין אותי, עניין אותי לדעת כיצד הוריהם של אותם תלמידים מצליחים להתמודד עם ילדיהם הדיסלקטים בבית הספר מבחינת הלימודים ובכלל בחברה. זה מאוד נוגע ללב כל אותם תלמידים עם לקות זו שמאוד מקשה עליהם ונחשבת לחסם מרכזי על התפתחותם המקצועית והחינוכית במהלך חייהם בבית הספר.
עבודה זו מתבססת על שיטת מחקר איכותנית המשתמשת בראיון מובנה המכיל שמונה שאלות המופנים להורי תלמידים עם דיסלקציה ומתייחסים להתמודדות שלהם ושל ילדיהם הם לקות זו. אוכלוסיית המחקר היא שבעה הורים מכפר מולדתי בצפון הארץ בית ג’אן, הראיונות התקיימו בזמן ובמקום שנקבע בתיאום איתם. הראיון התקיים באווירה חיובית ושיתוף פעולה מלא. ממצאי מחקר זה התייחסו לחשיבות התמיכה שתלמידים עם דיסלקציה אמורים לקבל מהמורים וההורים כאחד על מנת שיצליחו להתמודד עם לקותם באופן יעיל. ומחקר זה תורמת למערך החינוך והצוות החינוכי בבתי הספר השונים להכיר את חשיבות תפקידם במתן מענה הולם לאותם תלמידים עם דיסלקציה.