מובילות חברתית בכל חברה הינה סוגייה מאוד חשובה בקרב כלל הקהילות והעדות בחברה עבודת חקר זו התמקדה בבני העדה הדרוזית מיעוטים בחברה הישראלית. העדה הדרוזית התאפיינה במשך שנים כעדה שמרנית שלאב המשפחה יש לו סמכות רבה ושליטה לא מבוטלת על בני המשפחה המורחבת, אך כמובן עם השנים המשקל של היחיד במשפחה התעצם וחל שינויים משמעותיים אם זה במעמד הנשים ואם יציאת הגברים לעבוד מחוץ לכפר לתחומי תעסוקה שונים מחקלאות (Dana,2003). אחד היסודות של הדת זה האמונה בגלגול נשמות, הינו ביטוי תרבותי המהווה חלק בלתי נפרד מהשיח החברתי בעבדה הדרוזית (נאטור ושושנה, 2021). בין העדה הדרוזית והיהודים נוצרה מערכת יחסים חיובית ושיתופית מלפני קום המדינה ועד היום, יצחק בן-צבעי, לימים- נשיאה השני של מדינת ישראל, היה מן הראשונים שפעלו ליצירת הקשר בין הדרוזים ובין היהודים, הן בארץ-ישראל הן בשאר ארצות האזור (שכיב, 1989).
הספרות המחקרית חקרה את מערכת היחסים של העדה הדרוזית עם היהודים מפני קום המדינה ועד היום, אך לא היה שום מחקר שהתייחס להשפעת מערכת יחסים זו על בני העדה הדרוזית בתחומים שונים בחברה. לכן מטרת עבודה זו לבחון השפעת מערכת היחסים בין העדה הדרוזית ליהודים על מובילות חברתית של בני העדה הדרוזית בתחומים שונים בחברה הישראלית, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד התהליכים החברתיים והיחסים עם המדינה משפיעים על מוביליות חברתית במגזר הדרוזי בישראל?
העבודה הינה עבודתה איכותנית שכלי המחקר הינו ראיון חצי מובנה. משתתפי המחקר הם גברים ונשים דרוזים שנמצאים בתפקידים מפתח בתחומים שונים בחברה הישראלית.
העבודה בנויה מארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: העדה הדרוזית, זהותם הדתית של הדרוזים, צורת זהות דרוזית חדשה דרך מקצוע “המורשת הדרוזית”, יחסי דרוזים-יהודים ערב הקמת מדינת ישראל, שילוב הדרוזים בחברה הישראלית.; הפרק השני בעבודה הינו מתודולוגיה המתייחס למטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי בעבודה הינו ניתוח ממצאי הראיונות והצגת ארבע תמות מרכזיות.; הפרק האחרון הינו דיון, סיכום ומסקנות.