תופעת מעורבות קטין בפלילים בישראל הולכת וגוברת – כפי שתופעה זו גדלה גם במדינות רבות בעולם, ואף בהיקף גדול יותר וקשה יותר – למשל ארה”ב קנדה אנגליה וניוזלנד. במדנות רבות כמו בישראל – היו התלבטויות רבות לגבי סוג הענישה ו/או דרכי הטיפול בקטינים עבריינים – ונשמעו קולות רבות במקומות שונים בעולם להחמיר בענישה ולמצוי הדין עם הקטינים בענישה כפי שנהוגים עם בגירים. הקולות בארצות הברית דרשו לצמצם את מרחב שיקול הדעת השיפוטי עד כדי חיוב עונש מוות או מאסר עולם לקטין שעבר עבירה חמורה, אך מבחן המציאות במדינות רבות דוגמת קנדה, ארה”ב, בריטניה, ניו-זלנד ועוד הראה שאין שום מגמת ירידה בעבירות מסוג זה על אף הענישה המחמירה והמרתיעה שהייתה עד היום. חלק מהאזרחים במדינות אלו קראו לבתי המשפט להתייחס לנוער כאל בוגרים מבחינת הדין, ובקשו יד חזקה באכיפת החוק והענישה כלפי בני נוער. מסקירה של חמישה מחקרים משמעותיים ורחבים, שנערכו במדינות שונות בארה”ב בעשור האחרון, עולה מסקנה אחת: נערים שנשפטו בבתי משפט של מבוגרים, הופכים לעבריינים מועדים, דבר אשר מוביל לעלייה בתופעות עבירות פליליות בקרב בני נוער.
בישראל, כמו בעולם המערבי – לצד קולות הדורשים החמרה בענישה של קטינים, נשמעים קולות השוללים גישה זו, מאחר ונמצאה כי הגישה של החמרה בענישה אינה יכולה להשיג את המטרה, וכן מאחר ולגישתם תופעת עבריינות בקרב קטינים היא תוצאה של נסיבות שונות ומשנות שניתן לשנות אותן, דבר אשר יביא להושיט יד לעבריינים קטינים ולתת להם הזדמנות לשוב לחיים הנורמטיביים. קולות אלה סבורים כי שילוב קטינים עבריינים בחברה ומניעת תיוגם בחברה כעבריינים, תביא מחד לצמצום תופעת העבריינות בקרב הקטינים , מאידך החברה תרוויח אזרח נורמטיבי שאינו מהווה עול על המדינה בעתיד .
המחקרים מראים כי בני נוער רגישים יותר להשפעות חברים. תפיסותיהם בנוגע למצבי סיכון אינן ראליות, אוריינטציית העתיד שלהם בלתי מפותחת, דרך קבלת ההחלטות שלהם לקויה ועוד, מכאן אין מקום להשוות אותם לעבריינים בגירים ואין לתת להם אותו יחס עונשי- על עבירות שבצעו.
במהלך השנים האחרונות התפתחו בעולם המערבי וכן בישראל תפיסות חדשות בנוגע לזכויותיהם של ילדים ובני נוער. תפיסות אלה השפיעו על ניסוח האמנה הבין־ לאומית לזכויות הילד, שהתקבלה באו”ם בשנת 1989 ונחתמה ע”י מדינת ישראל בשנת 1991 – דבר שהוביל לשינוי חקיקה בישראל- חקיקה שדואגת ומעמידה את זכויות הקטינים במרכז (כפי שיפורט בהמשך העבודה) . עם קבלת האמנה הופץ לראשונה בעולם מסמך משפטי, המוסכם על מרבית המדינות, המבטיח לקטינים זכויות אזרחיות שלא הוכרו בעבר ומתייחס לגיל ולקטינות כערך מושגי בסיסי. זכויות אלה באו לידי ביטוי גם בחוקי הנוער בישראל ( שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל”א-1971.

במסגרת העובדה דנן אבחן תופעת העבריינות בקרב הקטינים בישראל- דרכי הטיפול והענישה, וכן את התייחסות הפסיקה השונות לעבריינים וקטינים, בין הגישה העונשית והגישה השיקומית טיפולית. כמו כן העובדה תתייחס לתופעת העבריינות בקרב הקטינים, בדין העברי וכיצד התמודד הדין והעברי עם תופעה זו, ודרכי הטיפול בתופעה. בנוסף לכך עבודה דנן, תתייחס להתפתחות החקיקה הישראלית, לזכויות הקטינים, בעקבות האמנה הבן לאומית, וכיצד האמנה השפיעה על החקיקה, בעניין זכויות הקטינים, משלב החקירה במשטרה ועד להכרעת דינם וגזר הדין אם בכלל.

העבודה גם תתייחס לנתונים הסטטיסטים, שנאספו על ידי משטרת ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והתפלגות העבירות, מספר התיקים שנפתחו, מספר הקטינים שהורשעו ועוד נתונים אחרים הרלוונטיים לנושא.
רוב המדינות היום רואות בענישה המחמירה והמותאמת לעבירה פלילית, לא מביאות לשיפור במצבו של הנער להפך גורמת לו לתיוג שונה, ומעצימה את הרגשת העבריינות שבו ומקשה על הסתגלותו בחברה ובהקהילה לאחר ששוחררו מהכלא. ואחרים טענו עד היום שהענישה המחמירה יכולה להרתיע בני נוער, ולמגר עבירות פליליות וחמורות אחרות. אך מבחן המציאות במדינות רבות דוגמת קנדה, ארה”ב, בריטניה, ניו-זלנד ועוד הראה שאין שום מגמת ירידה בעבירות מסוג זה על אף הענישה המחמירה והמרתיעה שהייתה עד היום. חלק מהאזרחים במדינות אלו קראו לבתי המשפט להתייחס לנוער כאל בוגרים מבחינת הדין, ובקשו יד חזקה באכיפת החוק והענישה כלפי בני נוער. מסקירה של חמישה מחקרים משמעותיים ורחבים, שנערכו במדינות שונות בארה”ב בעשור האחרון, עולה מסקנה אחת: נערים שנשפטו בבתי משפט של מבוגרים ישנה עלייה בתופעות עבירות פליליות בקרב בני נוער, כאשר מערכת המשפט מתמודדת עם תופעה זו על ידי שימוש בחוק הנוער( שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל”א-1971.
לאור המציאות הקיימת של גדילה בתופעת העבריינות הפלילית בקרב בני נוער בחברה הישראלית. ובהיותי סטודנטית למשפטים במכללת הכרמל, מאוד עניין אותי נושא שפיטה, ענישה ודרכי שיקום בעבריינות פלילית בקרב בני נוער. לאור זאת שאלת המחקר בעבודה זו הינה:
באיזה מקרים נוקטת מערכת המשפט בענישה מרתיעה נגד קטינים ובאיזי מקרים נוקטת בענישה שיקומית, ומה הם השיקולים המנחים בתי המשפט בהטלת העונש?
לכן בעבודה זו אתייחס תחילה לחוקים הקיימת בנושא הגנה על זכויות בני נוער, וחוקה לשיפוט, ענישה ושקיום בתחומים שונים. לאחר מכן אתייחס למספר פסקי דין שבהם הייתה ענישה פלילית מרתיעה נגד בני נוער שעברו עבירות פליליות שנחשבות חמורות, לאחר מכן אתייחס להליכים החלופיים המקובלים בארץ ובעולם על פני דין פלילי, ולבסון דיון וסיכום.
להלן פרקי העבודה:
מבוא 3
פרק א’- החקיקה בארץ בגין עבירות בני נוער 6
1. מי הוא קטין על פי החוק? 6
2. החקיקה בארץ הרלוונטית לקטינים בארץ 6
סיכום הפרק 9
פרק ב’- משפט משווה והאמנה הבינלאומית 11
האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד 11
אחריות קטינים במשפט הפלילי 13
משפט משווה גיל אחריות פלילית של קטינים 14
פרק ג’- המשפט העברי בענישת קטינים 16
המשפט העברי – והתייחסות לענישת קטינים 16
הגישה השיקומית והגישה העונשית בפסיקה הישראלית 19
פרק ד’- דין פלילי הגישה העונשית 21
כללי: אלימות בקרב בני נוער 21
התעללות מינית קבוצתית של נערים בתלמידת בית ספר 22
התעללות בקרב בני נוער 23
דקירה על רקע רומנטי 25
סיכום הגישה העונשית 25
פרק ה’- הגישה השיקומית 27
סיכום פרק 31
פרק ו’- נתונים סטטיסטים על עבריינות קטינים 32
פרק ז’- סיכום 36
רשימת מקורות 37