לאחר מלחמת העולם הראשונה חוותה גרמניה פגיעה כלכלית קשה מאוד, בסתיו 1923 חוותה גרמניה משבר כלכלי חמור, האינפלציה עלתה למימדים אסטרונומיים והפסקו תשלומי פיצויי המלחמה לבנות הברית. ובאותה הזדמנות ניצל היטלר את המצב הירוד על העם הגרמני לשם מאבקו והקמת המפלגה הנאצית מאבק שהחל מ-1925 ועד 1933 ב- 5 במארס תאריך עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה (בלוך, 1980).
לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון, ומיד לאחר הבחירות ב- 5 למרס 1933 החלה המפלגה וחלקיה השונים להפעיל אלימות נגד היהודים בעיקר לשם השמדתם כלכלית בגרמניה. וזה בא לידי ביטוי בחרם אפריל 1941 בשנת 1933 שהינו חרם כלכלי על בתי עסק, מפעלים, בעלי מקצוע, רופאים עורכי דין יהודיים. במהלך זאת התחילו פעולות המפלגה הנאצית האנטי-יהודיים להתפתח בין הנשים 1933-1939 , אם זה ליל הבדולח בגרמניה בברלין, וא זה הפוגרום באוסטריה, וועדת וואנזי, המעבר מאלימות כלכלית וחרם כלכלי למדיניות האחדה, לאחר מכן חקיקת חוקים נגד הכלכלה היהודית, ולאחר מכן נגד היהודים בכלל, למנוע מהם הימצא במקומות ציבוריים והרחקת והדחקתם חברתית.עד שנת 1941 והתחלת הפעלת אלימות פיזית והשמדה של העם היהודי ברחבי אירופה החל בגרמניה, אוסטריה,פולין, ברית המועצות ומזרח אירופה.
לכן השתלשלות האירועים עד לפתרון הסופי והתחלת השמדת העם היהודי בשנת 1941 בתקופת המפלגה הנאצית נושא מאוד עניין אותי לחקירה, לכן בחרתי בעודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:
מה היו התחנות העיקריות בהתפתחותו של הפתרון הסופי?
העבודה מורכבת מארבע פרקים מרכזיים כאשר הפרק הראשון דן בשנים 1933-1939 שבהם הפעילה המפלגה הנאצית אלימות נגד היהודים, אם זה חרם כלכלי, מדיניות האחדה, פוגרומים, אלימות פיזית, הגברת “זעם העם” ועוד. והפרק השני שנת 1941 התחלה של השמדת היהודים באוסטריה, גרמניה הנאצית, ברית המועצות ומזרח אירופה. הפרק השלישי זה וועדת ואנזה בנושא הפתרון הסופי ומחנה אוושויץ, ולבסוף דיון וסיכום.