תופעה עבירות השוחד בקרב עובדי הציבור במגמת עלייה מה שגורם להרבה אזרחים לאבד את האימון בעובדי ציבור ובמוסדות הציבוריים הממשלתיים והאחרים. עובד ציבור חייב להיות אמין למקום עבודתו ולא לבצע פעולה שבה ימצא את עצמו במצב של ניגוד עניינים עם יסודות ומהות תפקידו. כמובן העבירה מתנהלת עם עוד צד והינו אזרח אחר שבו עובד ציבור מטה את החוק או את הנהלים באותו ארגון לשם עזרה ותמיכה באזרח זה. לכן מערכת המשפט כיום מתמודדת עם תופעת השוחד בהתבסס על סעיף 290 לחוק העונשין, תשל”ז -1977 אשר במסגרתו קובע: ” עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו…”. במונח “שוחד”, כפי שהוא מובן לכל אדם, צד ג’ הוא יסוד מיסודות העבירה לא פחות מטובת ההנאה. שוחד הוא טובת הנאה שניתנת לעובד ציבור על ידי אזרח בתמורה לקידום ענייניו, ואין לו דבר וחצי עם טובת הנאה שעובד הציבור משיג כתוצאה ישירה של מעילה בתפקידו, גם אם זו נעשית בסיוע של אזרח ללא יצירת סכנה של הטיית שיקול הדעת לטובתו. כל עולה מלשון החוק וכך מבינים זאת כל האנשים .
חשוב לציין שבעבירות השוחד כמו עבירת אחרות בדרך כלל לפי מערכת המשפט והחוקה, לצד היסוד העובדתי נדרש גם קיומו של היסוד הנפשי. הכוונה המתלווה למעשה והמלמדת על הרצון לגמול לנותן טוב ההנאה במסגרת פעילותו של עובד הציבור. הכוונה שעבירת השוחד תגבש ותתקיים, אם התכוון מבקש טובת ההנאה לגמול לנותנה בפעולה שהוא מבצע במסגרת תפקידו כעובד ציבור. הכוונה הזאת כשהיא מלווה את המעשה הפיסי, היא אשר מטביעה על המעשה את חותם העבירה .
לאור הסקירה הקצרה לעיל, ובהיותי אזרחית אחראית ועובדת ציבור בבית ספר תיכון בכפר, עניין אותי האם מערכת המשפט והחוקה במדינת ישראל מצליחה למגר או להפחית את תופעת השוחד בקרב עובדי ציבור.
שאלת המחקר: האם מערכת המשפט והחוקה במדינת ישראל מצליחה למגר או להפחית את תופעת השוחד בקרב עבודי ציבור?

לכן בעבודת מחקר זו אתחיל בפרק ראשון להגדיר ממי זה בכלל עובד הציבור, לאחר מכן אתייחס לעבירת השוחד כדפוס של פרוטקציה ושחיתות, עבירת השוחד בחוק העונשין תשל”ז-1977 סעיף 290. לאחר מכן הערכים המוגנים הנכונים על ידי עבירת השוחד. ובפרק השני אציג מספר דוגמאות של פסקי דין מעניינים תוך פרשנות משפטית ואישית. ולבסוף דיון וסיכום.
לאור הממצאים בסיכום מומלץ להמשיך את המחקר בבחינה ובדיקה רחבה יותר לעוד מספר רב של עבירות שוחד על ידי עובדי ציבור במוסדות ציבוריים ממשלתיים שונים, תוך מיפוי את רמת הענישה ובדיקה אם מקרים אלו חזרו על עצמם במהלך השנים באותו מוסד ציבורי ממשלתי.