ניצני אוריינות הינו נושא חשוב שעולה רבות בעשור האחרון במחקרים שונים ובמשרד החינוך. המושג ניצני אוריינות מחדד ומדגיש את ההיבט ההתפתחותי של הילד מבחינת תהליכי רכישת כישורים לקרוא, לכתוב, גם אוריינות מתמטית ומוזיקאלית ועוד (שופר אנגלהרד, 2013).
בכלל הכישורים ובעיקר קריאה וכתיבה שהם אלמנטאריים ונחוצים מאוד לכל ילד להיות ברמה טובה, לפני כניסתו לבית הספר. עלה ממחקרים שונים (קליין וגבעון, 2002; שפירא ורותם, 2009; סבג-שושן וארם ,2013) את חשיבות מעורבות ההורה המבוגר כמתווך בעת קריאת ספר, או כתיבה, או כל פעילות חינוכית שהילד מבצע. ליווי המבוגר המתווך מביא לשיפור ויעילות יותר בפעילות ניצני האוריינות שהילד עושה. המבוגר יוכל להבחין ברגשות של הילד, במאפיינים האישיים והאנושיים של הילד, ולהתאים את הלמידה למצבו של הילד.
אותם ילדים בגיל הרך חשוב מאוד שיהיו מוכנים מבחינת ניצני אוריינות לפני כניסתם לבית הספר שהינה מערכת יותר פורמאלית, ועם נהלים פנימיים ומשמעות שמביאה את הילד למצד שהוא אמור להתחיל להתמודד לבד במסגרת זו. לכן חשוב להכיר ולבחון את שביעות הרצון של ההורים מעבודת ניצני האוריינות בגן.
לאור זאת, בחרתי לענות על שאלת המחקר הבאה:
האם הורים לילדים בגיל הגן שבעי רצון מעבודה של ניצני אוריינות בגן?
והשערת המחקר, הינה:
הורים לא משכילים יהיו יותר שבעי רצון מהעבודה של ניצני אוריינות מאשר הורים משכילים.
העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, כאשר פרק ראשון סוקר תיאורטית מחקרים שונים בנושא ניצני אוריינות משמעות המושג, ניצני אוריינות בגיל הרך בגן, טיפוח כישורי ניצני אוריינות בגן, שביעות רצון ההורים ממעורבות במערכת החינוך.