במדינת ישראל קיימת עלייה במודעות בקרב הציבור לרשלנות רפואית מצד הרופאים והצוות הרפואי בבתי החולים. וזאת מהתקשורת ההמונית המתקדמת ימים שלנו שכל אדם יוכל לקבל את המידע ישירות אליו הביתה על מסכי הטלוויזיה או ברדיו. ובכך אותם אזרחים שמעוניינים ללכת על הליך פלילי נגד אותו רופא או צוות רפואי לרוב מתייעצים עם רופאים מומחים לשם מהות תוכנה של התביעה בגין רשלנות רפואית של רופא או צוות רפואי. ובכך הרשלנות הרפואית מתחלקת לשני מצבים מצב שהמטופל מחליט ללכת על תביעת נזיקין ולדרוש סכום כסף לפיצוי או יחליט על פיצוי וגם הליך פלילי. עבודה זו מתמקד במצב הפחות שכיח והינו תביעה פלילית נגד רשלנות רפואית פושעת ותביעה לאחריות פלילית.
עבודה זו תתמקד דווקא במקרים הפחות שכיחים והם תביעה פלילית בגין רשלנות רפואית פושעת ותביעה לאחריות פלילית.להלן שאלת המחקר המרכזית:
כיצד סייגים פליליים כסייג הצידוק בא לשמור על הרופאים והצוות הרפואי מתביעות פליליות בגין רשלנות רפואית ?
העבודה בנויה משלושה פרקים עיקריים, שהראשון בו אתייחס “לחוקה ואחריות פלילית לצד סייגים פליליים”, השני “רשלנות רפואית והמשפט הפלילי סקירה ופרשנות”, השלישי “רשלנות רפואית פושעת והגנתה בכוח סייג הצידוק- פרשנות אישית”. חשוב לציין שבעבודה זו לא אוכל לגעת בכל הפרשנויות וההקשרים השונים בין חוק הנזיקין וחוק העונשין בנושא רשלנות, אלא אתמקד בלבד בחוק העונשין-התשל”ז 1977 וסייגים פלילים, ונושא המתת חסד וחוק החולה הנוטה למות. תוך התייחסות לפתרון ההגנה מאחריות פלילית מכוח חוק החולה נוטה למות, ובעיקר על הפתרון ההגנתי בכוח סייג הצידוק.
.