בעולם ובארץ במערכת המשפט נתקלים שופטים,תובעים, עורכי דין בריאות שהן לא ישירות מצביעות על אמת משפטית ועובדתית. במלים אחרות קיימות ראיות ישירות על מסך זיהוי ועדי ראייה, וראיות נסיבתיות שנדרש על ידי השכל הישר והניסיון להסיק ממצאים עובדתיים לשם אישוש הטענה בדבר העבירה שבוצעה על ידי הנאשם. ישנה אפשרות להפליל פלילית נאשם על סמך מכלול של ראיות נסיבתיות. נושא זה מסקרן אותי ומעניין אותי עד מאוד, לאור העבודה שלא פעם שומעת מחברים שהנאשם הזה הינו חף פשע והורשע בפלילי, או האחר פושע והינו חופש ולא הורשע על אף מכלול הראיות הנסיבתיות שלפעמים מוכרות ברמה גבוהה מאוד אפילו לכלל הציבור.
לכן תופעה מעניינת זו שהאדם לא מוכן להטיל אחריות על אחר בדבר עבירה שבוצעה, על סמך ראיות נסיבתיות על אף העבודה שבמקרים רבים ראיות אלו יותר אמינות מעדי ראייה וכדומה. לכן עניין אותי בעבודה זו כסטודנטית באוניברסיטת חיפה לחקור את הנושא המעניין קבילות של ראיות נסיבתיות ומשקלן.
עבודה זו בנויה משלושה פרקים עיקרים הראשון סוקרת את מושגים בדיני ראיות , השני ראיות נסיבתיות-מה הן, האם ניתן לבסס עליהן הרשעה ובאילו תנאים, לאחר מכן מתייחסת לפסקי דין ופרשנות משפטית, ופרק אחרון דיון וסיכום.