בחברה הישראלית ובכלל בעולם תופעת הפוליגמיה הינה תופעת מוכרת, בעברית נקראת פוליגמיה ‘נישואי כפל’, או ‘רב זוגיות’ והיא ההפך מצורת החיים המונוגמית .
לגבי המצב בישראל לגבי היקף הפוליגמיה, הינה אתגר בכל המדינה, וזה בגלל מגוון סיבות, בהן היעדר בסיס נתונים מדווח וסדור קיומם של דיווחים פיקטיביים. מכל האמור, איסוף מידע וקבלת נתונים מעודכנים ומדויקים על היקף תופעת הפוליגמיה, הופך למשימה קשה ומורכבת . במדינת ישראל התופעה נפוצה במיוחד בקרב בני המגזר הבדואי, המהווים כ- 14% מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל . שכיחות הפוליגמיה במגזר זה, מקורה בגורמים רבים ושונים: העובדה שהקוראן מתיר זאת, נשיאת מספר נשים כסמל סטטוס, רצון בהגדלה וחיזוק המשפחה והשבט, נישואין שניים שנעשים מתוך בחירה בעקבות נישואין ראשונים שנעשו בגיל צעיר ומתוך כורח, ונגישות גבוהה לנשים מוסלמיות מחוץ לגבולות ישראל. כמו כן, ישנו לחץ על הנשים בחברה זו, בייחוד בגילאים מתקדמים, להינשא להספיק להביא ילדים. החשש להיות גרושה בחברה הבדואית לרבות הסכנה לאבד את הילדים, מעודדים אף הם הסכמה ורצון לשמש כאישה נוספת .
עבודה זו מטרתה לבחון את התופעה ביהדות, ולראות מה החוק אומר בעניין זה, וחשוב לציין שעל פי דין תורה אין איסור על האיש לשאת יותר מאישה אחת. וזו ההלכה הקדומה שהייתה רווחת בישראל, בדרך כלל . אע”פ כן, למעשה כמעט שלא מצאנו תופעה זאת רווחת בישראל גם בימים קדומים ביותר, וזאת למרות החברה הסובבת, ובניגוד בולט למנהגם של רוב אומות העולם .
בעבודה זו השאלה המרכזית הינה כיצד המדינה מתמודדת עם התופעה מהיבט משפטי , לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד מדינת ישראל מתמודדת עם תופעת הפוליגמיה בעזרת מערכת החוק ותוך התייחסות לתובנות מהספר “מסע אל תום האלף”?
עבודה זו מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו תופעת פוליגמיה ביהדות, הפרק השני הינו רפורמות וחוקרים לאיסור הפוליגמיה, הפרק השלישי הינו המצב הפסיקתי לעניין פוליגמיה (ריבוי נשים ביהדות), הפרק האחרון דיון וסיכום.