מדינת המינהל המודרנית מאופיינת בשפע סמכויות מינהל ציבורי, ואלו מקנות למינהל זה שיקול דעת רחב ביותר . ההתפתחות רבת–הממדים בהיקף הפעילות הציבורית ובהיקף הפעילות הפרטית–עסקית של המדינה המודרנית הופכת את האחריותיות, השקיפות והחיסכון לעקרונות בעלי חשיבות עליונה.
עפ”י טמיר (2009) ,הרשות המבצעת בכל משטר דמוקרטי חייבת לתת דין וחשבון לפרלמנט ולציבור בכלל על האופן שבו היא “מכלכלת את כספי משלם המסים. ”הערובה לקיומו של משטר דמוקרטי תקין מצויה בחשיפתו לביקורת. כדי שמשטר דמוקרטי לא ינצל את כוחו לרעה עליו לפעול בגלוי, תוך חשיפת דרכי עבודתו בפני הציבור שהוא נזקק לאמונו. “למבקר המדינה תפקיד חשוב בתהליך זה: הוא מספק ביקורת עצמאית ובלתי תלויה על יעילות הביצועים , על תקינות הליכי הניהול ועל העניינים החשבונאיים. עיקרה של הביקורת טמון בבחינת נתוני המציאות אל מול אמות המידה הראויות, בהצגת ממצאים, בהסקת מסקנות ובהפקת לקחים.
הפרלמנט הינו הגוף שמאשר את תקציב הרשות המבצעת, והיא האחראית לאופן שבו היא משתמשת בתקציב, ולפיכך עבודת הביקורת של המוסדות הבוחנים איך רשויות הממשל מנצלות את תקציבן קשורה קשר הדוק לאחד מתפקידיו הראשיים של בית המחוקקים – הפיקוח על הרשות המבצעת. עם זאת היחס שבין הפרלמנט לבין מוסד הביקורת משתנה מאוד ממדינה למדינה.
ההבדלים נעוצים במשתנים אחדים, ובהם משתנים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים. למרות השוני כל מוסדות הביקורת מנסים למצוא את האיזון שבין עצמאות עבודת הביקורת – עצמאות שמטרתה להבטיח אובייקטיביות ואמינות לבין הקשר האפקטיבי עם הפרלמנט – קשר שנועד להבטיח שדוחות הביקורת יזכו להתייחסות הולמת של הרשות המבצעת.
בישראל, חשיבותם של אחריותיות, שקיפות וחיסכון מקבלת משנה תוקף, שכן הרשות המבצעת מרכזת בידיה כוח עצום, אף מעבר לתחום הביצוע, ובכך יש כדי להפוך את תלותו של האזרח בה למשמעותית במיוחד. משום כך גופים ציבוריים בישראל כפופים בראש ובראשונה לביקורת ציבורית
חיצונית מצד מערכת עצמאית ובלתי תלויה של ביקורת המדינה. בשל חשיבותה זכתה ביקורת המדינה למעמד חוקתי בחוק–יסוד: מבקר המדינה.
קיום הסדר חוקתי כללי לתפקידי המבקר, דרך מינויו ועצמאותו, ולצדו סעיפי הסמכה המשאירים את עיצוב מוסד הביקורת בידי המחוקק אופייני גם למדינות אחרות. אלא שחוק היסוד שלנו אינו בהיר דיו בשאלת מהותה של עצמאות ביקורת המדינה, ואף הגבולות בין מוסד זה לבין מוסדות אחרים במדינה אינם מתוחמים דיים.

להלן הפרקים בעבודה זו:
1. מבוא ………………………………………………………………………………………………………………… 3
2. התשתית החוקתית לפעילות משרד מבקר המדינה בישראל…………………….. 5
3. היבטים בביקורת המדינה ………………………………………………………………………………9
4. מבט על הגופים הנבדקים בביקורת המדינה ……………………………………………… 10
5. מעמדו של מבקר- מבט השוואתי עם מדינות אחרות ……………………………….. 12
6. אפקטיביטת ביקורת המדינה ………………………………………………………………………. 15
7. ביקורת המדינה וזכויות המבוקר………………………………………………………………….. 18
8. סיכום ומסקנות …………………………………………………………………………………………….. 21
9. מקורות ………………………………………………………………………………………………………….. 23