פעילויות ספורט שונים הינן תופעות הרווחות בכל חברה, אך ההתייחסות לפעולות אלו הינה שונה על פי השחקן או האדם המבצע פעולה זו. במילים אחרות המושגים העולים מעולם הספורט כמו פעולה משעשעת, משחק, תחרות וספורט הם מונחים שכולם משתמשים בהם ללא הבחנה מה ההבדלים הקטנים ביניהם. אם אתייחס לפעילות משעשעת המטרה ממנה הינה לפרוק לחצים ולהעביר את הזמן לרוב, במילים אחרות פונקציה ביולוגית (להיפטר מאנרגיה) או פסיכולוגית (הכנה לחיים) (Gross,1901 ; Schiler,1875),לעומת זאת תחרות או משחק תחרותי יש משמעות אחרת,במשחקים אלו יש תחרות בין שחקנים ועל מנת לקבוע מי המנצח יש כלים למדידת ביצועים של אותם שחקנים, למשל בתחרות ריצה אלמנט הזמן הוא הקובע את השחקן המנצח, דוגמה אחרת משחקי כדור רגל או כדורסל וכל משחק כדור אחר גם אלמנט הזמן הינו חשוב מכוון שבודקים בפרק זמן מסוים כמה כל קבוצת שחקנים הצליחה לאסוף נקודות.
אך בהיותנו שני סטודנטים לחינוך גופני, ונוטים יותר לספורט מסוג ריצה או שחייה תחרותית שאלמנט הזמן בדיפרנציאלים של שנייה קובע מי מנצח. ובכך במשחקים אלו השימוש בכלי הטכנולוגי הידוע שעון עצר הינו הכלי היחידי שיכול להצביע על שחקן מנצח. אך לשעונים אלו יש מספר סוגים העיקריים ביניהם הם שעון עצר דיגיטאלי ושעון עצר אנלוגי. ובכך במשחקים אולימפיים כל חלקיק שנייה הינו קריטי על מנת לקבוע מנצח. לכן עניין אותנו בעבדות מחקר זו לענות על שאלת המחקר העיקרית הבאה:

האם שעון דיגיטלי עדיף על שעון אנלוגי במדידת תוצאות ספורט ?
בעבודת מחקר זו בחרנו לחקור אוכלוסיית תלמידים בכיתות ה’ ו- כיתות ו’ בבית ספר יסודי “אבו עובידה” בעיר רהט בדרום. העבודה מכילה ארבעה פרקים עיקריים, כאשר הפרק הראשון הינו סקירה ספרותית, שבה מתייחסים למשמעות ההגדרה ספורט, שעוני שמש, שעוני חול, אמצעי מדידה לספורט:שעון עצר,מדידת הזמן באולימפיאדה. ובפרק השני מתודולוגיה:מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, תהליך, סטטיסטיקה. ופרק שלישי ממצאים: הצגת גרפים ותוצאות, ובפרק הרביעי האחרון דיון וסיכום.