בחברה הישראלית ובכל חברה אחרת בעולם מסגרות בלתי פורמאליות כמו מתנ”ס ומרכזים קהילתיים אחרים יש להם תרומה משמעותית לחינוך בני נוער ועיצוב התנהגותם ופיתוח אישי. חינוך בלתי פורמאלי הינו משלים לחינוך הפורמאלי ויש לה תרומה משמעותית ואחרת והינו בסיס למערכת חינוך חדשה: גמישה, פתוחה, דמוקרטי ופלורליסטית, המצויה בהיפוך למערכת הפורמאלית, הנתפסת כמגבילה יותר (זמיר וסרי-רוש, 2013). ועניין האלימות בקרב נוער הינה תופעה מוכרת וידועה שני סוגי אלימות מרכזיים הם אלימות מילולית ופיזית ויש סוגים אחרים דוגמת מינית ומקוונת בעידן של היום. אלימות מוגדרת כפעילות אנטי-הומנית, כלומר התנהגות לא אנושית ולא נורמאלית של בני אדם, פעילות חורגת מגבולות הנורמות החברתיות, נושאת מטען שלילי מובהק ומכוונת לפגוע בזולת או בנכסיו באופן ישיר או עקיף (ראובני, 2011). על מנת לטפל באלימות זו בקרב בני נוער ישנם מסגרות כמו מתנ”ס ומרכזים אחרים המציעים פעילויות בלתי פורמאליים דוגמת ספורט שבאות לשפר התנהגות בני הנוער.
ספורט כפעילות לא פורמאלית יכול לשמש ככלי וטיפולי וחינוכי עבור אותם בני נוער המתאפיינים כאלימים. פעילות זו יכולה לחזק תחושת היכולת העצמית, הדימוי והערך העצמי ומשפרים את האינטראקציה החברתית של המשתתפים בה. תפיסת עולמם והתנהגותם עוברים שינוי חיובי (אהרוני, 2009)
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו לבחון ולבדוק כיצד פעילות ספורטיבית בלתי פורמאלית יכולה לעזור בצמצום האלימות בקרב בני הנוער, לכן שאלת המחקר המרכזית הינה כדלקמן:
באיזה מידה פעילות ספורטיבית במתנ”ס תורמת לצמצום האלימות בקרב בני נוער?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: חינוך בלתי פורמאלי, ספורט כפעילות לא פורמאלית, אלימות בקרב בני נוער, ספורט בקרב בני נוער, פעילות ספורטיבית מצמצת התנהגות אלימה בקרב בני נוער.; הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחס למטרת המחקר, שאלת המחקר, הליך המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים והצגת חמש תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות של משתתפי המחקר שמונה הורים מאזור הצפון.; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום.