מבוא :
גמישות היא אחד ממרכיבי הכושר הגופני, יש לטפחה כשאר המרכיבים. עם זאת, אין תמימות דעים לגבי הדרכים לשיפור הגמישות, לגבי היחס בינה לבין שאר מרכיבי הכושר ואף מידת נחיצותה . למעשה, גמישות היא מרכיב הכושר השנוי במחלוקת יותר מכל שאר המרכיבים, ניתן למצוא קשת רחבה של דעות בעד ונגד אימון מתיחות. יש לזכור כי כמו לכל אימון אחר גם לאימון הגמישות צריכה להיות מטרה שתהלום את סוג הגמישות הרצויה.
במסגרת מחקר זה, נבחן את ההשערה של אפקטיביות שיטת האימון האקטיבית לעומת שיטת האימון הסטטית .

שיטת המחקר
המחקר הינו מחקר כמותי, שמתבסס על שיטות מחקר הכוללת איסוף נתונים ופעולות סטטיסטיות לשם הסקת המסקנות. המחקר משתמש במסחן T המשווה בין ממוצעי שני מדגמים בלתי תלויים. שגיאת אלפא < = 0.05. הממצאים ייבחנו את אחוזי השיפור הממוצע של הנבדקים בין שתי השיטות. השערת האפס היא שאין הבדל מובהק בין המדגמים.השערת המחקר ששיטת האימון האקטיבית טובה יותר מהשיטה הסטטית בערך בכ- 5% . כלי המחקר במחקר זה ישתתפו 10 צעירות בגילאי ה- 18 עד ה-25 שנה. הצעירות עוסקות בספורט בתור תחביב שלוש פעמים בשבוע. את הצעירות נחלק לשתי קבוצות : א. קבוצה ראשונה – 5 בנות אשר יבצעו אימוני גמישות בשיטה הסטטית. ב. קבוצה שנייה – 5 בנות אשר יבוצעו אימוני גמישות בשיטה האקטיבית ה- PNF. השערת המחקר שיטת האימון האקטיבית יעילה יותר משיטת האימון הסטטית בשיפור הגמישות במפרק הירך והיא תשיג תוצאות יותר טובות. שאלת המחקר איך משפיעים אימוני הגמישות האקטיביים והפסיביים על שיפור טווח התנועה במפרק הירך?