הגנת זוטי דברים הינה הגנה הבאה למנוע התעסקות בית המשפט עם זוטות ולהגן על הנאשם מפני דין פלילי על מעשה שאין בו פגיעה בנורמות החברתיות ובאינטרס הציבורי. בשנת 1995 נכנס לתוקף תיקון מס’ 39 לחוק העונשין התשנ”ד-1994 (להלן:”תיקון 39″), ובין הוראותיו החדשות נכלל סעיף 34 יז’ לחוק העונשין , התשל”ז 1977- קובע את סייג “זוטי דברים” בדין הפלילי:
“לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך”.
לכן תיקון זה בעל משמעות כבדה שהביא לידי שינוי מהותי את החלק הכללי של החוק, על מנת להתאים את חוק העונשין להתפתחויות חוקתיות לפי טיב, נסיבות, תוצאותיו והאינטרס הציבורי במקרה שהמעשה קל ערך. וכי החוק לא נועד לזוטות וכי בתי המשפט לא יטיחו עצמם להידרש לבירור תביעה שלא נדרשת בה הגנה על פגיעה של ממש בעוד הגנת “מעשה של מה בכך” בדין האזרחי מהווה הגנה מהותית, הרי שסייג “סוטי דברים” אינו נוטל העוקץ מהפליליות שבמעשה העבירה, אלא אך פטור את העושה מלשאת באחריות הפלילית שהדין קבע לאותו מעשה פלילי. לדעתי תיקון 39 בחוק העונשין ושימוש בהגנת זוטי דברים שומר על המשאבים העיקרים של בית המשפט לעסוק במעשים הפליליים הכבדים שיש בתוצאת המעשה אחריות פלילית מובהקת לאור פגיעה באינטרס הציבורי הלכה למעשה. ובכך ריכוז עיקר המשאבים לטיפול בעבירות פליליות חמורות יתכן ויבטיח סדר חברתי.
לכן, ניתן לאפיין את המשפט הפלילי ככלי משפטי שאחת מטרותיו העיקריות הינה שמירה על ערכים חברתיים שהוכרו כראויים להגנה, וכי פגיעה בהם מהווה פגיעה באינטרס הציבורי ובחיים החברתיים. עם זאת באה השאלה האם כל פגיעה בערך שמוגדר כמוגן מהווה פגיעה שצריכה לחסות תחת החקיקה הפלילית או יש לבחון את הגנת זוטי הדברים במקרים אלו. ואם יהיה שימוש בהגנת זוטי דברים איך בתי המשפט מתייחסים ומקבלים הגנה זו. הרי ידוע שהדין הפלילי החמור ביותר ונשאלת שאלה האם כל פגיעה בערך מוגן חברתית מתעוררת עילה והצדקה לעונש פלילי, לכן התיקון 39 בחוק העונשין והגדרת “הגנת זוטי דברים” מהווה תשובה כי לא כל פגיעה בערכים המוגנים מהווה עילה מספקת לעונש פלילי. והבעיה שהעבירות בחוק הפלילי מנוסחות בכלכליות ולא יורדות לרוב לפרטי העבירה, החוק לא מגדיר בצורה חד ערכית את פרטי העבירה שמשמעותה פגיעה בערכים המוגנים חברתית. ולא ניתן לצפות ולהגדיר כל העברות האפשריות שבהן יש פגיעת בערכים המוגנים דבר זה יהפוך את החוקה כלא אפקטיבית. על אף העובדה שניסוח כללי של החוקה הינו נכון ואפקטיבי במציאות, אך ניסוח כללי גורם גם לכך שבמסגרת העבירות הפליליות נכנסות עבירות שלא עולים על הכוונה שיעלו לכדי עבירה פלילית. לזאת, הגנת זוטי דברים נועדה ביסודה לקבוע ולצור הפרדה בין אותן עבירות שעולות לכדי פגיעה בערכים המוגנים, ולבין אלו שנכללים בעבירה הפלילית לאור הניסוח הכללי אך לא עולות לכדי פגיעה בערכים המוגנים וכאלו שביקש המחוקק למנוע ולמגר באמצעות ענישה פלילית.
לאור הנזכר לעיל, במסגרת עבודה זו אבחן את מהותה של הגנת זוטי דברים והקושי ליישום הגנה זו בבתי המשפט, ובאופן שבה בתי המשפט מתייחסים לשימוש בהגנת זוטי דברים במסגרת הפסיקה בבתי המשפט.
להלן הפרקים בעבודה זו:
מבוא 3
פרק א’- זוטי דברים- היסטוריה והתשתית הקיימת. 5
פרק ב’-הגנת זוטי דברים, פרשנות וגישת בית המשפט. 11
פרק ג’- זוטי דברים- המהות בבסיס הסייג ומשקלו. 17
מעמדו הפרוצדוראלי של סייג זוטי דברים 20
פרק ד’- סייג זוטי דברים- היסוד העובדתי. 22
פרק ה’- סיכום 27
פרק ו’- מקורות. 29