חוק העונשין תשל”ז 1977 במדינת ישראל הינו חוק המגדיר מהי עבירה פלילית, ואיזה יסודות עובדתיים ונפשיים צריכים להתקיים על מנת להגדיר עבירה כהגדרה פלילית ובאיזה נסיבות מבצע העבירה יקבל פטור מאחריות פלילית. אי נטילת אחריות פלילית זו במקרים של סייגים לפליליות המעשה שבחוק העונשין. סייג לאחריות פלילית- מדובר בכלל אשר בהתקיים התנאים הקבועים בו אין מוטלת אחריות פלילית על המבצע אותה. הצדקה להכיר בסייגים נובע מכך שהטלת אחריות פלילית במקרים מסוימים אינה משרתת את מטרות דיני העונשין. הטלת אחריות לעבירה של רצח שבוע על ידי אדם חולה נפש אינה משרתת מטרות דיני העונשין. אין טעם להעניש אדם שאינו מבין את טיב מעשיו.
כל אדם שבצע עבירה, יכול לטעון באחד הסייגים לאחריות הפלילית ועל התביעה נטל ההוכחה כי הנאשם ביצע עבירה ולא עורר שום ספק סביר במלך המשפט, שיכול לסתור את העובדות הקיימות במהות העבירה, וזאת ע”פ סעיף 34 כב(א) לחוק העונשין. כאשר המאזן לטובת הנאשם, הדבר מספיק כדי לפטור אותו מאחריות פלילית. הדין הפלילי שעוסק בגורל האדם, מעדיף להטיב עם הנאשם מאשר להרעות עמו. הסייגים שבחוק העונשין חלים על כל עבירות העונשין שבכלל החוקים במדינת ישראל.
בעבודה זו בחרתי להתעמק ולהרחיב את הדיון סביב סייג הגנה עצמית- סעיף 34י לחוק העונשין התשל”ז – 1977. מהותו של הסייג הגנה עצמית הוא בשלילת פליליותו של מעשה שנעשה כלפי תוקף במטרה להדוף תקיפה שלא כדין. זאת בכפוף לקריטריונים שנקבעו בסייג הגנה עצמית שיפורטו להלן. הגנה עצמית מצדיקה פגיעה בתוקף להסרת הסיכון שבתקיפתו. הסייג יתקבל לטובת הנאשם במידה והוא יוכל להוכיח כי לא פעל בצורה פסולה שהביאה אדם אחר לתקוף אותו, וזאת בכפוף לדרישת הסבירות הקבועה בסעיף 34טז לחוק העונשין. לשון הסעיף 34י, הגנה עצמית, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא בדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. סעיף 34י לחוק העונשין, הגנה עצמית, מדבר על אי נשיאה באחריות הפלילית למעשה, בכפוף לארבעה תנאים: המעשה שעשה היה דרוש באופן מידי; בכדי להדוף תקיפה שלא כדין; שנשקפה ממנה סכנה מוחשית; של פגיעה בחייו,בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו.
בעבודה זו אתייחס תחילה לסייגים לאחריות פלילית ולהגדרתם, ולהבחנה בין צדק לפטור. בפרק השני אתאר את סייג ההגנה העצמית והתפתחותו מבחינה היסטורית. בפרק השלישי אגע במהותו ויסודותיו של סייג הגנה עצמית, חזקת ההגנה העצמית (נטל ההוכחה), מאפיינים עיקריים של ההגנה הפרטית בשיטות המשפט זרות, הגנה עצמית מדומה, הגנה עצמית פוטרת. בפרק זה, איעזר בפסקי דין על הנושא סייג ההגנה העצמית. לבסוף, אסכם את העבודה.