החברה המערבית עברה שינויים רבים מהעידן החקלאי-מסורתי, לעידן תעשייתי-מודרני כאשר שינויים אלו נמשכו כ- 400 שנים, והנה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות ה- 60 התחיל להופיע עידן שלישי, כאשר בשנות השבעים מתעצמים שינויים אלו והשלב השלישי המתאפיין בדפוסים כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים, מחשבתיים ותרבותיים המייחדים אותו והשונים באופן קיצוני מן הדפוסים המקבילים בשני העדנים הקודמים. שלושה מושגים עיקריים השתמשו בהם על מנת לתאר את העידן החדש בתרבות המערבית והם ” החברה הפוסט-תעשייתית”, “חברת הגל השלישי” ו”החברה הפוסט מודרנית”. כאשר החברה הפוסט מודרנית מכילה את שתי הגדרות הראשונות, ומתייחסת לעידן שבו השתנו התפיסות והגישות שהיו מקובלות בעידן החקלאי-מסורתי או העידן התעשייתי-מודרני, מבנה החברות והארגונים השתנה, הצורך בלשמור על אחידות ועל הימצאות של כולם באותו מקום על מנת לבצע את הפעילות כבר לא דבר מחייב. המושג “החברה הפוסט מודרנית” הוא הרחב ביותר בהיקפו הוא כולל התייחסות לכל ההיבטים הקודמים אבל מתמקד בעיקר בדפוסי החשיבה, תפיסת העולם, היחסים החברתיים והיצירה התרבותית המאפיינים את תקופתנו. הוא מדגיש המעבר מתפיסה אובייקטיביסטית-מונוליתית של המציאות לתפיסה רלטיביסטית-פלורליסטית שלה.
בשוק העבודה נגמר המצב שבו מחפשים קביעות אלא חושבים על רציפות בקרירה לא בהכרח באותו מקום, השכלת יתר, יותר מדי אקדמאיים בשוק ופגיעה בשכרם, מה שגורם להם להימצאות במקומות שדורשים פחות מרמת הכישרון שיש להם. המהפכה במחשוב ובאמצעי התקשורת מה ששינו את כללי המשחק, והשינוי בתפיסה שבה מאמינים ברלוונטיות ביכולות של האדם ללא תלות בדברים חיצוניים ובאימונה חיצונית וכדומה. ומה שחשוב בפוסט מודרני הינו התחום הטכנולוגי כאשר משנות שורה של מהפכות את פני העולם, למשל, המהפכה האלקטרונית בתחומי המחשוב והתקשורת. מה שגורמת לשנות סדרי עולם בכל ההיבטים של החיים האנושיים- עבודה, פנאי, צריכה ותקשורת בין-אישית. והנה היום על ידי המדיה והאינטרנט שהיא תקשורת חדשנית הופכת את העולם לבית ספר ווירטואלי ומקוון שכולם משתפים את כולם בחוויות, בתמונות, במסרים, בחדשות, במדע ללימודים, בבעיות ופתרונות עוד ועוד. הלמידה המקוונת בין כותלי בתי הספר הפכה את כללי המשחק במערכת החינוך, ובקרב מורי ותלמידי בתי הספר.
בחברה הישראלית המודרנית של היום, אנו ערים לתופעה הרווחת של שימוש באינטרנט וברשתות חברתיות כמעט בכל תחומי החיים. מגמת השימוש באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות להעברת מסרים, לבניית קבוצות, בניית פורמים להעברת מידע וסיעור מוחות, לשיווק מוצרים של חנויות, לשימוש לטובת פתרון בעיות לימודיות של סטודנטים ועוד. היערכות בתי ספר לשילוב סביבה מקוונת בהוראה ובלמידה היא אתגר הממש הלכה למעשה בית ספר שבו מתקיימת פעילויות הוראה ולמידה מקוונות כחלק מסדר היום הפדגוגי-ארגוני. כאשר לא מדובר בבית ספר “מרחוק” או “וירטואלי” , אלא בית ספר כפי שהוא מוכר היום: המרכז את ההתנהלות הארגונית והפדגוגית באמצעות סביבה מקוונת.
אך השוני העקרוני בין ההתנהלות של בית ספר היום לבין ההתנהלות של בית ספר מקוון הוא ברובד נוסף, הרובד שבו מתנהל הלכה למעשה התהליך הלימודי האישי של כל תלמיד הקובע את איכות הלמידה האישית ותוצאותיה. ברובד פעילות זה הלימוד וההוראה מתרחשים בסביבת לימודים מקוונת. התלמיד מגיע מעודכן לבית הספר בכל הקשור למה שעומד להתרחש באירועי הלמידה, מעודכן באירועים הבית ספריים, החברתיים-תרבותיים. המורה מעודכן הרבה יותר בכל הקשור להתנהלות הבית ספרית הכללית בתחום התוכן שבוא הוא מלמד, ובקשר לתלמידיו בקבוצות הלמידה שהוא מורה ומנחה. מורה מקוון הוא מורה בעל תפיסת תפקיד עדכנית, בה הוא מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה-למידה פוריים, תוך שימוש משמעותי בסביבת למידה מקוונת.
לכן במציאות החדשה של היום עם עידן פוסט מודרני והתקדמות לעולם שבו ההצלחה נמדדת על פי היכולות האישיות של האדם, ובמקרה שלנו על ההצלחה של התלמיד בעידן פוסט-מודרני שהאמצעי העיקרי בו הינו הסביבה המקוונת, בכל תחומי החיים החברתיים, כלכליים, תרבותיים וחינוכיים. עידן דיגיטאלי המבוסס על רשת האינטרנט והרשתות החברתיות, ומהכרות אישית שלי כסטודנטית המשתמשת המון ברשתות חברתיות להעברת מסרים עם סטודנטים אחרים. סקרן אותי ועניין אותי לבדוק מה קורה בבית ספר תיכון בעין מאהל איפה שאני מתגוררת.
לכן בחרתי בשאלה עיקרית שברצוני לחקור אותה בעבודה זו, והיא כדלקמן:
באיזה אופן מורי בית ספר תיכון בעין מאהל נחשבים למורים מקוונים ומשתמשים בסביבת למידה מקוונת?
לצד זאת השערת המחקר היא : שהמורים בבית ספר תיכון בעין מאהל לא נחשבים למורים מקוונים מכוון שרמת השימוש שלהם בסביבה המקוונת לטובת מערך החינוך וההוראה הינו זניח.
בעבודה זו השתמשתי בשיטת מחקר המבוססת על חלוקת שאלונים לתלמידי בתי ספר תיכון בעין מאהל, ולעיבוד וניתוח הממצאים באמצעות ניתוח איכותני כולל שימוש בתרשימים וגרפים.