העדה הדרוזית בישראל נחשבת מאז ומתמיד כעדה שמרנית פטריארכליות, פטרלינאלית ובפטרילוקלאיות, בדומה לחברה הערבית הישראלית. לאב המשפחה יש לו סמכות רבה ושליטה על בני משפחתו המורחבת, כולל על ההוצאות וההכנסות המשפחתיות, על בחירת בני/בנות הזוג לילדיו, על ההשתייכות הפוליטית של בני המשפחה ועוד (Dana, 2003).
אך חשוב להזכיר שלאורך השנים המבנה המסורתי הזה נחלש, בעיקר בשל הפחתת המשקל של ענף החקלאות כמקור לפרנסה והחלפתו במקצועות אחרים שמתממשים מחוץ לכפר דוגמת שירות בכוחות הביטחון, עבודה בבניין, בתעשייה ועוד. עובדה זו אפשרה לדור הצעיר להשתחרר מהתלות הכלכלית באבי המשפחה וכתוצאה מכך לקבל עצמאות מסוימת המתבטאת באורח החיים ובהשקפות העולם. יש הטוענים שחשיפה לתרבות שמחוץ לכפר, בין אם דרך קשרים כלכליים, צבאיים, אקדמיים או חברתיים, החלישה את הקשר של הדור הצעיר עם הזהות והדת הדרוזית (חלבי, 1997; Dana,2003).
החברה הדרוזית עברה שינויים אך עדיין נחשבת שמרנית יחסית גם בסוגיות שקשורות בהשכלה ובתעסוקה של נשים. נשים דרוזיות אדוקות בדתן שבוחרות להשיג תואר אקדמי ולעסוק במשרות איכותיות מגלמות במובהק את הקונפליקט בין שמירה על זהות דתית ובין התנהגות הנתפסת כמודרנית (ברכאת, 2022).
יש לציין, שבשנים האחרונות עובר מעמד האישה הדרוזית בתוך העדה ובחברה הישראלית שינויים עמוקים. חלה התקדמות בשילובן של נשים בתחומי חיים שונים, יותר נשים דרוזיות לומדות במכללות, באוניברסיטאות ובסמינרים שונים ועם גמר לימודיהן, משתלבות בתפקידים שונים בקהילה (פלאח-פראג’, 2005). עם זאת, עדיין המשפחה הדרוזית הפטריארכלית והפרי לוקאלית ממוקמת בחברה הדרוזים כגוף חזק, והיא המחייבות את האישה להישאר קשורה וקרובה פיזית לבית כדי שיוכל להתבצע עליה פיקוח גברי (לוי-וינר, 2003).
שני עורכי מחקר זה (חוסאם ותמיר) שניהם בני העדה הדרוזית, אחד נולד בכפר כסרא והשני נולד בכפר מג’אר, חשוב לשניהם לדבר על העדה ביחס לחברה הישראלית שנולדו וגדלו במדינה יהודית ישראלית, והמחקר מתמקד במעדה של האישה הדרוזית בחברה הישראלית לאורת הדורות (סבתא, אימא, אשתי, הבת שלי), לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודת חקר זו הינה כדלקמן:
איך אני רואה האישה הדרוזית עבור הדורות?

ושיטת המחקר בעבודה זו הינה איכותנית בוצעו ראיונות לשש נשים דרוזיות משני כפרים של עורכי המחקר, כל עורך מחקר בצע ראיונות עם שלוש נשים בגילאים מכפרו, לאחר איסוף הנתונים של הראיונות בוצע ניתוח הממצאים והצגת תמות מרכזיות עבור כל עורך מחקר. בסיכום של העבודה הוצגו התמות המרכזיות וסיכום הממצאים משני המחקרים של העורכים, ומסקנות משותפות לשניהם.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים: הפרק הראשון הינו סקירת ספרות שהתייחסה לנושאים הבאים: הדת הדרוזית, העדה הדרוזית, מאפייני החברה הדרוזית ומעמד האישה, יציאת נשים ללימודים אקדמיים.; פרק שני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתינים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים לפי שני עורכי המחקר ומוצגים בפרק זה לכל עורך מחקר שבע תמות מרכזיות, והפרק האחרון הינו סיכום ומסקנות.