האומנות באירופה לאורך שנים ארוכות התאפיינה באמנות שהיא סימבולית, כוחנית, או לתאר המציאות ולהפוך אותה למשו יפה. במתחילת המאה ה-18 אירופה רק חזקה את שלטונה הקולוניאלי דרך כיבושים. ואמנים שונים באותה תקופה החלו לתאר נשים לא אירופאיות שחורות ביצירות שלהם ולרוב תוארו כדמויות מתרפסות, על מנת להבליט את הכוח הקולוניאלי והשליטה של הלבנים. אותם נשים לרוב תוארו רק כחלק מהנוף ברק על שהיצירות. אך בתחילת המאה ה-19 ותקופה הרומנטית התחילו לייצר אומנות חורגת/סותרת את האמת המוסכמת על מה האומנות צריכה להיות ומי יהיה חלק ממנה.
לכן מספר יצירות מהמאה ה-19 סותרות את הפרקטיקה הנפוצה ומציבות את דמותה של האישה השחורה במרכז העבודה על מנת שיעריצו אותה כיפה בזכות עצמה. לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי לבחון ולתאר שלוש יצירות עיקריות מהמאה ה-19, ולבוא ולציין אם אכן המאה ה-19 חל בה שינוי מבחינת תיאור הנשים השחורות ביצירות של אמנים באותה תקופה. להלן פירוט שלושת היצירות שנבחנו לעומק בעבודה זו:
יצירה ראשונה: אולימפיה 1863 של האמן אדוארד מאנה-
Olympia – Eduard Manet (1865)
יצירה שנייה: דיוקן של אישה שחורה 1800, של האמנית מארי גיימן בנואה-
Portrait of a Negress- Marie Guillemine Benoist (1800)
יצירה שלישית: אישה צעירה עם אדמוניות (שני ציורים) של האמן פרידריק באזיל:
Young Woman with Peonies- Frédéric Bazille (1870)
העבודה מורכבת משלושה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת ליצירות שונות של אמנים שונים מהמאה ה-19 בצרפת.; הפרק השני מתמקדת בשלוש היצריות העיקריות שנבחרו בעבודה לטובת הרחבה והעמקה.; הפרק השלישי והאחרון הינו סיכום ומסקנות.