#
#

חוק הלאום והשפעתו על הגדרת האזרחות בקרב הערבים בישראל

חוק הלאום והשפעתו על הגדרת האזרחות בקרב הערבים בישראל

400

העבודה שלנו עוסקת ביחסי יהודים ערבים במדינת ישראל ,ומתייחסת לחוק הלאום והשפעתו על הגדרת האזרחות בקרב הערבים בישראל. ישראל היא חברה שסועה לעומק בשל שני קווי השסע העמוקים המפלגים בין ערבים ליהודים ובין דתיים לחילונים. הבדלי התרבות בין האזרחים הערבים-פלסטינים ובין היהודים וההפרדה במוסדות ובקהילות הם קבועים וניכרים. בין שתי קבוצות הלאום הללו שוררת מחלוקת קשה על נושאים עקרוניים הנוגעים לאופי המדינה, לסכסוך עם העולם הערבי ולהשתלבות במרחב (סמוחה, 2013).
החברה הערבית בישראל התחילה כמיעוט הומוגני כמעט מכל הבחינות, וזאת בין השאר בשל נסיבות היווצרותה במציאות של מדינת ישראל. בני אוכלוסייה זה הם בעלי זהות ומאפיינים חברתיים, תרבותיים, אתניים, דתיים, כלכליים ופוליטיים דומים, בהיותם חלק מהאומה הערבית ומהעם הפלסטיני וכן עקב נסיבות הפיכתם למיעוט בתוך מדינה שהרוב בה הוא יהודי. מאז קום המדינה ועד היום התחללו בקרב אוכלוסייה זו שינויים רבים- הן כתוצאה מהתפתחויות במדינה עצמה, והן בשל השינויים במזרח התיכון ובעולם בכלל. והם באו לידי ביטוי במישור התרבותי ,הפוליטי, החברתי והכלכלי. השינויים האלה התבטאו בסדר יומה של אוכלוסייה זו, עקב החשיפה להשפעת גורמם חיצוניים על תרבותה – בין זו של אמצעי התקשורת ובין זו שנבעה ממעורבות בניה הגוברת בחיי המדינה והאוכלוסייה היהודית.
שני המכניזמים, הערבי –הפלסטיני מצד אחד הישראלי מצד אחר, אשר משפיעים על זהותם של בני אוכלוסייה זו במישור התרבותי-החברתי והפוליטי גם יחד, לא רק שאינם מנוגדים זה לזה, אלא הם אף פועלים כמישורים מקבילים ובו בזמן משולבים זה בזה (חליל רינאוי, החברה הערבית בישראל –סדר יום אמביוולנטי, 2003)
לאור העבודה שאנו שייכות לבני העדה ה דרוזית היה לנו מאוד חשוב לדון ולבחון את השפעת חוק הלאום על מערכת היחסים בין היהודים והערבים ובפרט של בני העדה הדרוזית, להלן שאלת המחקר:
האם חוק הלאום הוא נקודת מפנה ביחסי יהודים ערבים וביחסי הערבים במדינה?

העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות רחבה, בנושא הגדרת בני המיעוטים, מערכת היחסים בין הערבים והיהודים מאז קום המדינה והתפתחויות שונות, מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית, ובעלת שלטון אתנו דמוקרטי, בעיית הזהות והשוויון, לגיטמציה לדו-קיום, חוק הלאום ובעיות מרכזיות בחוק הלום.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח, מהימנות המחקר.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות לפי שיטת התמות, נגזרו שנים שעשר תמות המתייחסים לעמדת בני המיעוטים על השפעת חוק הלאום על היחסים בין בני העדה הדרוזית ליהודים.; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום.