עבודה זו באה לדון בנושא זכות המצפון מהיבט משפטי, לגבי ההגדרה של חופש המצפון עולה: ” חופש המצפון זוהה במשך דורות רבים עם זכותו של הפרט לסרב לעשות מעשים הנוגדים את צו מצפונו, וצו זה פורש בדרך כלל כצו המתחייב מן האמונה הדתית של האדם. מושג חופש המצפון היה קשור קשר הדוק עם מושג חופש הדת. מדינה המכבדת את חופש המצפון של אזרחיה היא זו שחוקיה אינם כופים את אזרחיה לעשות מעשים הנוגדים את מצוות דתם. במדינה כזו, אם כדי לקיים חוק מסוים חייבים בני מיעוט דתי זה או אחר לעבור על מצוות הדת, הרי בשם ההגנה על חופש המצפון צרכיה אותה מדינה לפטור אותם מחובת הציות לחוק זה” .
לכן אפשר להבין מהגדרה לעיל שאופן שבו חופש הדת והחופש מדת הינן נגזרות של חופש המצפון, שכן חיובו של אדם לעבור על מצוות דתו או לנהוג על פי ציווי דתי בניגוד לאמונתו, פוגעים בחופש המצפון שלו.
לכן הנושא המעניין אותי בעבודה זו הוא האם המדינה יכולה באמצעות חוקיה לכפות על אזרחיה לעשות מעשים הנוגדים את מצפונם ולא דווקא בהקשר דתי. חופש המצפון אינו מוגבל למחשבה בלבד. הכרה בחופש המצפון משמעותה הכרה גם בזכות למעשים או למחדלים מסוימים, שבהעדר הזכות לחופש המצפון, היו נחשבים לבלתי חוקיים. בעניין למעשים או למחדלים מסוימים, שבהעדר הזכות לחופש המצפון, הינו נחשבים לבלתי חוקיים. כך לדוגמה בעניין יוסיפןף נ’ היועץ המשפטי לממשלה, נקבע כי חופש המצפון כולל גם את הזכות להגשים את צווי המצפון. בלשונו של השופט זילברג:
“ערובת חופש המצפון אינה מגינה על חירות המחשבה בלבד. דברים שבלב אינם ברי עונשין ואף לא נתונים לסנקציות אחרות, וממילא אין צורך להגן עליהם. מכאן, כי חופש המצפון, אשר המחוקק פרש את חסותו עליו, כולל בהכרח גם פעולות ומעשים, ילידי המצפון, ובלבד שלא יחרגו מתחום רשות היחיד של עושיהם. משחרגו מתחומים אלה, שוב הם נתונים, כמו כל פעילות אחרת, ילידי המצפון, ובלבד שלא יחרגו מתחום רשות היחיד של עושיהם. משחרגו מתחומים אלה, שוב הם נתונים, כמו כל פעילות אחרת, לעיניו הפקוחות של החוק” .
לכן הנושא שעניין אותי בעבודה זו הינו כיצד בא לידי ביטוי עיגון חופש המצפון בחוקה ופסיקה הישראלית ובחוקה משווה בעולם, לכן שאלת המחקר המרכזית:
כיצד בא לידי ביטוי עיגון חופש המצפון בחוקה ובפסיקה הישראלי? וכיצד בא לידי ביטוי בחוקים משווים בעולם?
העובדה מכילה שישה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון דן בחופש המצפון כזכות חוקית במדינת ישראל; הפרק השני דן בחופש המצפון בהצעות חוק בישראל.; הפרק השלישי דן בחופש המצפון במשפט משווה.; הפרק הרביעי דן בחקיקה הישראלית בנושא חופש המצפון.; הפרק החמישי דן המצפון בפסיקה הישראלית.; הפרק האחרון הינו סיכום.