מצבי חירום בכל חברה יכולים להשפיעה משמעותית על התנהגות וחוסן החברה. מצבי חירום יכולים להיות נגיף דוגמת נגיף הקורונה נגיף הקורונה גורם נזק לדרכי הנשימה, בליווי חום, שיעול, קוצר נשמה, , ובמקרים קיצוניים גורם לדלקת ריאות, לתסמונת נשימתית חדה ולאי ספיקת כליות (ישראלי, 2020). בנוסף במלחמות, ילדים ונוער החווים מלחמה מעלים קשיים רבים בהסתגלות למערכת החינוך, עקב העומס הרגשי והטראומות שעברו. ילדים במדינות במלחמה סובלים לעיתים גם מקשים פסיכולוגיים, ולא נחשפים לאורח חיים רגיל. חינוך ילדים ונוער במצבי מלחמה דורש מודעות לטראומה ולפיתוח תוכניות מיוחדות המתאימות למבצעים אלו, כולל טיפול נפשי ושיקומי לצד למידה אקדמית (Betancourt, Meyers-Ohki, Charrow & Tol, 2013).
לכן מצבי חירום הופכים את מנהלי בית הספר מאותגרים במציאות חדשה, ומורכבת, שעליה להפגין מנהיגות ולנהל את האירועים בהתאם. לכן מטרת עבודה זו לבחון כיצד אותם מנהי בתי ספר מצליחים להתמודד עם מצבי חירום בבתי הספר, לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד מנהלי בתי ספר תיכון בישראל מתמודדים עם מצבי חירום?
העבודה הינה עבודת מחקרית איכותנית השימוש בכלי מחקר שהינו ראיון חצי מובנה (ראה נספח), אוכלוסיית המחקר מנתה חמשה מנהלי בתי ספר תיכון בצפון הארץ. העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות שהתייחסה לנושאים הבאים: מצבי חירום ובפרט נגיף הקורונה והמלחמות, למידה מרחוק (למידה מקוונת), ניהול בזמן משבר, אתגרים של מנהלי בית ספר בזמן משבר.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה. ; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג ארבע תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות עם אוכלוסיית המחקר המונה חמישה ממנהלי בית ספר תיכון בצפון הארץ.; והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.