כל בני האדם נחשבים להוגים פוליטיים. בין אם הם מודעים לכך ובין אם שלא, כולם משתמשים ברעיונות ובמושגים פוליטיים בכל פעם שהם מביעים דעתם או אומרים את אשר בלבם. שפת היום-יום שלנו מליאה ביטויים, דוגמת ‘חירות’, ‘הגינות’, ‘שוויון’, ‘צדק’, ו- ‘זכויות’. אנשים משתמשים דרך קבע גם בביטויים, דוגמת ‘שמרן’, ‘ליברל’, ‘סוציאליסט’, ‘קומוניסט’ ו’פשיסט’, הן כדי לתאר את השקפותיהם-שלהם והן על מנת לתאר את השקפותיהם של אחרים. על אף שביטויים אלו שכיחים ושגורים בפי כולם, אלא שרק בעתים נדירות נעשה בהם שימוש מדויק המשקף הבנה ברורה של משמעותם. לדוגמה מה הוא, למשל, ‘שוויון’? מה פירוש האמירה שכל בני האדם שווים? האם בני האדם נולדים שווים? האם החברה אמורה להתייחס אליהם כשווים? האם צריכות להיות לבני האדם זכויות שוות, הזדמנויות שוות, השפעה פוליטית שווה או אולי משכורות שוות? באופן דומה, מילים כמו ‘סוציאליסט’ או ‘פשיסט’ משמשות לא אחת שלא במובנן המדויק. מה משמעותו של התואר ‘פשיסט’? באילו ערכים או אמונות דוגלים הפשיסטים ומדוע הם דוגלים בהם? במה שונות השקפות סוציאליסטיות מאלו של ליברלים, שמרנים או אנרכיסטים, לדוגמה (היווד ושדה, 2009, עמ’ 264).
עד שנות ה-60 של המאה העשרים סברו רק מעטים שיש לראות בפמיניזם אידיאולוגיה בזכות עצמה. הנטייה הרווחת הייתה לראות בפמיניזם תת-קטגוריה של ליברליזם וסוציאליזם, הנקודה שניתן ליישם בה את הערכים הבסיסיים ואת התיאוריות הבסיסיות של שתי אידיאולוגיות אלו לשאלות מגדריות. עליית הפמיניזם הרדיקלי שינתה זאת, משום שהפמיניסטיות הרדיקליות הכריזו שהחלוקות המגדריות הן הבעיה הפוליטית המרכזית (עמ’ 267).
בעבודה זו תחום המחקר הינו מתייחס לאידיאולוגיה והמגדר, שדה המחקר הינו השתתפות נשים ישראליות בפוליטיקה הישראלית במאה ה-21. ומשדה המחקר נגזרת שאלת המחקר המרכזית בעבודת חקר זו והינה כדלקמן:
כיצד השתתפות נשים ישראליות בפוליטיקה הישראלית במאה-21, וחקיקת חוקים לקידום מעמדן מעצים את הפמיניזם בחברה הישראלית?
שיטת המחקר בעבודה זו הינה ניתוח תוכן של חמישה חוקים שנחקקו על ידי נשים פוליטיקאית שהיו בכנסת ובממשלה, וניתוח התוצאות שהביאו עימו כל חוק באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה/דוחות שבה נבחן האם נוצר שינוי בעקבות חקיקת החוק בהקשר של הנשים.

להלן תוכן העניינים
1. מבוא 1
2. אידיאולוגיה פמיניסטית 4
3. חוקים שחוקקו בכנסת לקידום מעמד הנשים והעצמת הפמיניזם 9
3.1 חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998 9
3.2 חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ”ח-1998 12
3.3 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988 14
3.4 חוק עבודת נשים- תשס”ד 1954 18
3.5 חוק עבודת נשים התשפ”א (תיקון 62) -2020 19
4. סיכום ומסקנות 22
4.1 סיכום 22
4.2 מסקנות 23
ביבליוגרפיה 23
נספח- חוקים 25