צריכת החשמל על ידי האזרחים במגמת עלייה בעולם ובארץ, היא עולה קצב שהטכנולוגיה המסורתית ליצור והפקת חשמל לא תצליח לעמוד בגידול זה, או מצד שני עמידה בצריכה זו תביא לפגיעה קשה בזיהום האוויר ופליטת גזי חממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית רואה צורך בעצמת פיתוחם ושילובם את אמצעי התייעלות אנרגטית (אנרגיה מתחדשת) לטובת הפחתת משמעותית של פליטת גזי החממה ברמה עולמית, ולאור העבודה שהביקוש לחשמל הוכפל ויותר באותה תקופה, לכן מערכות אנרגיה מתחדשות מתמודדות גוברת עם מקורות אנרגיה קונבנציונליים (IEA,2017 Friedrich & Lukas, 2017).

האיחוד האירופי מגמה מתקדמת בהטמעת אנרגיה מתחדשת במדינות האיחוד האירופי וההצהרות הם להגיע ל 20% אנרגיה מתחדשת להפקת חשמל מסך כל הפקת החשמל הכללית למשק בשנת 2020, ולקראת וועדת פריס ב- 2017 עודכן הנתון ל-27% עד שנת 2030 (European Commission,2017).

לגבי ישראל שנחשבת גם מדינה מפותחת ומשתווה למדינות האיחוד במדיניות ובהתפתחות, אך לגבי אנרגיה מתחדשת ישראל קבעה עד 2020 כ- 10% מתפוקת החשמל למשק תהיה אנרגיה מתחדשת, יעד זה לא ייושם, בנוסף עודכן היעד ל-20% עד 2030. אך חשוב לציין שיראל שמה דגש רב על הפגיעה בגיוון ביולוגי ובנוף ובעלי הכנף, ולוקחת בחשבון את היעילות של אנרגיה מתחדשת למול נזקים אלו, ומצהירה שיש להמשיך לייעל ולפתח הטכנולוגיה המסורתית לשם צמצום פליטת גזי החממה וזיהום האוויר (פפאי, 2010).

שתי הטכנולוגיות המתפתחות הנפוצות בעולם ובישראל באנרגיה המתחדשת הינה אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. לגבי אנרגיה סולארית ישראל בגלל היותה מדינה קטנה ויש מגבלה מבחינת שטחים פתוחים וחשיבות רבה לסביבה יש אישורים ועידוד האזרחים להתקין מערכות סולאריות על גגות הבתים. ולגבי טורבינות רוח טכנולוגיה שהינה בתהליך התפתחות והתקנות מעטות קיימות אין להשוות חוות רווח בישראל לחוות רוח באירופה דוגמת גרמניה, ספרד, דנמרק. וזה נובע גם מהחסרונות שטורבינות אלו מביאות כמו רעש, ריצוד, פגיעה בנוף ובבעלי הענף שפרמטרים אלו קשה למזער אותם במדינה קטנה כמו ישראל, אך בכל זאת התפוצה וכמות ההתקנות הינו מזערי וזניח טרם נוצלו מכסות ויעדים מתוכננים (פפאי, 2010; .(Mayo, 2012

לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו דווקא עניין טורבינות הרוח בארץ ובעולם, והמחקר התמקד בפרויקט “אר”ן” ברמת הגולן בכפר מג’דל שמס שבו התנהל מאבק משמעותי בין קבוצות שונות בתוך הכפר, קבוצה אחד בעד המאבק ונגד הפרויקט וקבוצה שנייה בעד הפרויקט ומתקינים את הטורבינות מאדמתם. לכן בחרנו בעבודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:

איך לחצים שמופעלים מצד אזרחי מג’דל שמס נגד פרויקט התקנת טורבינות רוח כשיש התנגשות בין מניעים כלכליים של יזמים להקמת טורבינות במג’דל שמס לבין לציית לנורמות החברתיות שנוצרים במג’דל שמס?

העבודה הינה עבודת מחקר איכותנית המכילה ארבעה פרקים מרכזיים ועיקריים, הפרק הראשון הינו פרק סקריה ספרותית שהתייחס לנושאים שונים: אנרגיות מתחדשות התייחסות לארץ ולעולם, טורבינות רוח, היבטים טכניים של טורבינות רוח, חסרונות טורבינות רוח, הפוטנציאל להפקת חשמל מטורבינות רוח ביבשה ובים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, איסוף נתונים, ושיטת הניתוח.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים לפי שיטת התמות, נגזרו שש תמורת מרכזיות מניתוח הראיונות. ; פרק אחרון הינו דיון, סיכום ומסקנות.