האוכלוסייה במדינת ישראל במגמת עלייה באופן טבעי, אך לאור גידול זה גם כמויות הפסולת גדלה בהתאם לאדם ולאוכלוסייה בממוצע. ובכך הנזקים השונים שנגרמים לסביבה אם זה זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום אדמה, ועוד. הביא בעשור האחרון לתפנית רצינית ושינוי מודעות מהיבט שמירה על איכות הסביבה, וחינוך סביבתי, אכפתיות ודאגה לסביבה שבה אנו חיים. וועדות שונות בינלאומיות ומקומיות שהתקיימו לשם מטרה אחת. לצמצם כמות הפסולת המושלכת לאדמה דרך הטמנה או מושלכת במקרים מסוימים לאדמה ללא טיפול כלל. והמשמעות נזק לעיתים בלתי הפיך לסביבה (טל, 2004, 2016 ; ניגר, 2008).
לכן תוכניות שונות ושיטות שונות מאומצים ברחבי העולם, לשם צמצום אותה פסולת ביתית ותעשייתית. לגבי פסולת ביתית עלתה סוגיית הפרדת במקור, כאשר האזרח עושה את ההפרדה הראשונית כבר בביתו לזרם “רטוב” וזרם “יבש”. ולאחר מכן ימשיך בשרשרת האספקה עד לתחנת המעבר שממנה תועבר הפסולת לטיפול אם זה מחזור, או שימוש חוזר באותו מוצר (אסטרובסקי, 2009).
לכן נושא מודעות ומוכנות להפרדת פסולת הינו דבר מעניין ומסקרן, לאור זאת החלטנו לבחון ולבדוק זאת בקרב תושבי כפר מולדתנו כפר בית ג’אן, ובכך להלן שאלת המחקר:
באיזה מידה משפיעה מודעות לאיכות הסביבה על המוכנות להפרדת פסולת בקרב אנשים בכפר בית ג’אן?
ושתי ההשערות של המחקר הינן כדלקמן:
ג. תושבי בית ג’אן מודעים לנושא הפרדת הפסולת וחשיבתו לאיכות הסביבה.
ד. תושבי בית ג’אן מוכנים במידה רבה להפרדת פסולת ,אבל אין את התשתית והכלים.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון סקירה ספרותית מקצועית וסקירת רקע כל כפר בית ג’אן, פרק שני שיטת המחקר, המכיל התייחסות לאוכלוסייה, המדגם, כלי המחקר, הליך המחקר, עיבוד נתונים, לאחר מכן בפרק השלישי תוצאות, והפרק הרביעי דיון וסיכום.