בחברה הישראלית ובחברות אחרות בעולם עדיין מעמדה של האישה נחות ממעמדו של הגבר, וזה בא לידי ביטוי באופן מובהק בשוק העבודה. אי השוויון המגדרי בחברה, בשוק העבודה ובמשפחה מתאפיין בפערי משאבים וכוח בין נשים לגברים. הנשים מועסקות פחות מהגברים, מרוויחות פחות ומתקדמות פחות, ולרוב מעוסקות במקצועות שהם שונים מהמקצועות של הגברים. מה שמחזק את הסטריאוטיפים שעיצבו עם השנים מקצועות למקצועות גבריים ומקצועות נשיים. אי-השוויון המגדרי מתבטא גם בזירות חיים נוספות, דוגמת בריאות, עוני, פוליטיקה וההשכלה הגבוהה. גם בתוך הבית העבודה מתחלקת בין גברים לנשים באופן ממוגדר, כך שנשים עושות חלק גדול יותר מעבודות הבית והטיפול בילדים מאשר גברים .
בכלל, אי-השוויון המגדרי מתאפיין בכך שנשים וגברים מנהלים מערכות יחסים אינטימיות, אוהבות וקרובות אלה עם אלה, לצד סטריאוטיפים ואמונות תרבותיות בדבר הבדלים ביניהם. הסטריאוטיפים המגדירים תורמים להעמקה של אי-השוויון המגדרי בשלושה מובנים עיקריים: הם משפיעים על ההתנהגות של נשים וגברים, הם משפיעים על האופן שבו אנחנו מעריכים את ההתנהגות של נשים ושל גברים, והם נותנים לגיטימציה לאי-השוויון במשאבים ובכוח בין נשים לגברים .
בעבודה זו מאוד עניין אותי לדון בעניין אפיה מגדרית בשוק העבודה ושכיחותה לעומת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:

אפליה מגדרית בשוק העבודה ושכיחותו לעומת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה?

העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון דן באי שוויון מגדרי, הפרק השני דן בנשים בשוק העבודה ואפליה על בסיס מגדרי.; הפרק השלישי דן בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ופסיקה. ; הפרק הרביעי דן במשפט משווה תוך התייחסות לחוקים בארה”ב ובריטניה והצגת פרשייה אחת מפורסמת בארה”ב.; פרק אחרון הינו דיון וסיכום.