נשים ומגדר

כל בני האדם נחשבים להוגים פוליטיים. בין אם הם מודעים לכך ובין אם שלא, כולם משתמשים ברעיונות ובמושגים פוליטיים בכל פעם שהם מביעים דעתם או אומרים את אשר בלבם. שפת היום-יום שלנו מליאה ביטויים, דוגמת ‘חירות’, ‘הגינות’, ‘שוויון’, ‘צדק’, ו- ‘זכויות’. אנשים משתמשים דרך קבע גם בביטויים, דוגמת ‘שמרן’, ‘ליברל’, ‘סוציאליסט’, ‘קומוניסט’ ו’פשיסט’, הן כדי לתאר את השקפותיהם-שלהם והן על מנת לתאר את השקפותיהם של אחרים. על אף שביטויים אלו שכיחים ושגורים בפי כולם, אלא שרק בעתים נדירות נעשה בהם שימוש מדויק המשקף הבנה ברורה של משמעותם. לדוגמה מה הוא, למשל, ‘שוויון’? מה פירוש האמירה שכל בני האדם שווים? האם בני האדם נולדים שווים? האם החברה אמורה להתייחס אליהם כשווים? האם צריכות להיות לבני האדם זכויות שוות, הזדמנויות שוות, השפעה פוליטית שווה או אולי משכורות שוות? באופן דומה, מילים כמו ‘סוציאליסט’ או ‘פשיסט’ משמשות לא אחת שלא במובנן המדויק. מה משמעותו של התואר ‘פשיסט’? באילו ערכים או אמונות דוגלים הפשיסטים ומדוע הם דוגלים בהם? במה שונות השקפות סוציאליסטיות מאלו של ליברלים, שמרנים או אנרכיסטים, לדוגמה (היווד ושדה, 2009, עמ’ 264).
עד שנות ה-60 של המאה העשרים סברו רק מעטים שיש לראות בפמיניזם אידיאולוגיה בזכות עצמה. הנטייה הרווחת הייתה לראות בפמיניזם תת-קטגוריה של ליברליזם וסוציאליזם, הנקודה שניתן ליישם בה את הערכים הבסיסיים ואת התיאוריות הבסיסיות של שתי אידיאולוגיות אלו לשאלות מגדריות. עליית הפמיניזם הרדיקלי שינתה זאת, משום שהפמיניסטיות הרדיקליות הכריזו שהחלוקות המגדריות הן הבעיה הפוליטית המרכזית (עמ’ 267).
בעבודה זו תחום המחקר הינו מתייחס לאידיאולוגיה והמגדר, שדה המחקר הינו השתתפות נשים ישראליות בפוליטיקה הישראלית במאה ה-21. ומשדה המחקר נגזרת שאלת המחקר המרכזית בעבודת חקר זו והינה כדלקמן:
כיצד השתתפות נשים ישראליות בפוליטיקה הישראלית במאה-21, וחקיקת חוקים לקידום מעמדן מעצים את הפמיניזם בחברה הישראלית?
שיטת המחקר בעבודה זו הינה ניתוח תוכן של חמישה חוקים שנחקקו על ידי נשים פוליטיקאית שהיו בכנסת ובממשלה, וניתוח התוצאות שהביאו עימו כל חוק באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה/דוחות שבה נבחן האם נוצר שינוי בעקבות חקיקת החוק בהקשר של הנשים.

להלן תוכן העניינים
1. מבוא 1
2. אידיאולוגיה פמיניסטית 4
3. חוקים שחוקקו בכנסת לקידום מעמד הנשים והעצמת הפמיניזם 9
3.1 חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998 9
3.2 חוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ”ח-1998 12
3.3 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ”ח-1988 14
3.4 חוק עבודת נשים- תשס”ד 1954 18
3.5 חוק עבודת נשים התשפ”א (תיקון 62) -2020 19
4. סיכום ומסקנות 22
4.1 סיכום 22
4.2 מסקנות 23
ביבליוגרפיה 23
נספח- חוקים 25

בעשורים האחרונים קיימת מגמת עלייה במעורבות האישה בחברה, ובארגונים שמטרתם להילחם על זכויות האישה ולהתעלות על אי-השוויון בין נשים וגברים. נשים ערביות במדינת ישראל ראו בהשכלה ככלי משמעותי וחשוב להעצמת היכולות האישיות והביטחון העצמי שלהן. ובעזרתו יוכלו להוכיח שהן מסוגלות לכהן בתפקידים ניהוליים, ולהיכנס לזירה הפוליטית. אך קיימים כמובן עד היום הזה הפליות בוטות בין האישה לגבר בכל התחומים של המשק ובכל העולם לא רק בישראל.
על-אף הנ”ל בעבודת המחקר העיונית (סקירת ספרות) הזאת, אנו נבחן את הטענה או נבחן את התשובה לשאלת המחקר העיקרית המתייחסת ” למה השכלה לא שפרה משמעותית את מעמדה הפוליטי של האישה הערבייה?” שיטת המחקר העיוני מבוססת על סקירה רחבה של מחקרים קודמים תוך התייחסות לממצאים העיקריים מכל מחקר. וגיבוש תשובה ועמדה לגבי מידת ההשפעה של ההשכלה של הערבייה על כניסתה לזירה הפוליטית.
להלן תוכן עניינים:
הקדמה 3
גברים ונשים פלסטינים בישראל 4
מעמד האישה בחברה הערבית 6
נשים במערכת החינוך הערבית בישראל 9
חסמת האישה במרחב החינוכי והציבורי 10
העצמת האישה בפעולה במרחב הפרטי (זוגיות,הורות, משפחה) בחיי היומיום 12
נשים ערביות-פלסטיניות במדינת ישראל: תמונת מצב במספרים 13
נשים ערביות בפוליטיקה הישראלית 15
דיון 26
סיכום 28
מקורות 29

בחברה הישראלית תופעה האלימות הינה תופעה מוכרת ועולה בשיח הציבורי בתדירות גבוהה. מתרחשים בחברה אלימות מכלל הסוגים, הרי אלימות הינה עם הגדרות שונות ומשונות בספרות המקצועית, כך צ’ונה ורסלר (2008) הגדירו אותה כהתנהגות המכוונת לפגוע, להפיל, להכאיב ולעשות נזק לאחר הקורבן. ובכל מקום שמתרחשת אלימות ישנם אנשים שנפגעים פיזית או נפשית.קיימים סוגים שונים של אלימות: אלימות פיזית, מינית, פסיכולוגית (נפשית). ואותם סוגי אלימות יכולים להוביל להשכלות קשות על האדם כמו פגיעה גופנית עד מוות, ופגיעה בריאותית ונפשית קשה (Breiding, Basile, Smith, Black & Mahendra, 2015).
אלימות נגד נשים הפכו עם השנים לתופעה יומיומית, התנהגות בשגרה. הנשים נמצאות בעמדה יותר חלשה מהגברים, הגברים הם במעמד דומיננטי יותר בחברה, והם מפלים לרעה את הנשים ומפעילים לעיתים אלימות בוטה מכל סוג נגד הנשים אם זו אלימות פיזית, נפשית, מינית (מוסקונה-לרמן, 2009). תופעה זו הפכה עם הנשים לבעיה חברתית המוכרת לציבור הרחב ולמוסדות ומושקעים משאבים לטפל ולמגר תופעה זו. אך לצד אלימות זו קיימת אלימות שלא פחות מוכרת והינה אלימות בקרב בני הזוג, אלימות זו מדובר על התעללות או לאימות המתרחשת במערכת היחסים האינטימית בין בני הזוג. זוגיות אינטימית מתייחסת לבני זוג בהווה, בעבר ואף לבני זוג בזמן היכרות, אלימות זו יכולה להשתנות בתדירות ובמידת חומרתה. היא לעולה לנוע בין אירוע אחד של אלימות המשפיע לאורך זמן ועד אירועים אחרים ממושכים וחמורים לאורך שנים (כדורי, 2020).
בעבודה זו עניין אותי יותר דווקא לבחון את המונח “נשים מנדנדות” וכיצד הגברים תופסים אישה מנדנדת ועל איזה תחומים בחיי הגברים היא רוצה לשלוט או באיזה תחומים היא מפעילה אלימות פסיכולוגית/נפשית נגד אותם גברים. לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד הגברים תופסים בת הזוג שלהם כממרמרת החיים שלהם, ושולטת בכל תחומי החיים ומתעללת בהם מילולית?
העבודה הזו הינה איכותנית ומכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקריה ספרותית הדנה בנושא אלימות, נשים מוכות, ולאימות בקרב בני זוג תוך התייחסות לסוגי אלימות אפשריים פיזית, פסיכולוגית, מעקב, מינית.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים לפי שיטת התמות, והפרק אחרון דיון וסיכום.

הגדרות שונות לאלימות, כאשר מתוארת כהתנהגות המכוונת לפגוע, להפיל, להכאיב ולעשות נזק לאחר הקורבן. המושג אלימות כששומעים אותו ישר עולה לנו במוח מי התוקף ומי הקורבן ומה הנזק. במקום שיש אלימות נמצאים אנשים שנפגעו פיזית או נפשית. אלימות מתקשרת תמיד לכוחניות. במילים אחרות אלימות באה לידי ביטוי כאשר יש כוונה לאדם המשתמש בה לפגוע באדם אחר אם זה פיזית או נפשית תוך הפעלת כוחניות מכל סוג שהיא וגרימת נזק לאותו אדם קורבן ( צ’ונה ורסלר, 2008).
תופעה האלימות בחברה הישראלית נגד נשים תופעה מוכרת, שעם הנשים גם נודעת על ידי המוסדות כבעיה חברתית המצריכה טיפול, ובמקרים אחרים גם נודעת כבעיה רפואית שיש לטפל בה באופן יסודי. נשים חוות אלימות מסוגים שונים אלימות פיזית, מינית, נפשית, מילולית ועוד. ועל אף ההכרה עדיין אין טיפול מונע וממגר תופעה זו מהשורש. ואם זה העיד על משהו מעיד על השונות בין מעמד הגבר בחברה למעמד האישה. ובכלל בחברה הערבית תופעת האלימות נגד נשים ערביות הינה גבוהה מאוד, והגברים נמצאים במעמד גבוהה מזה של האישה כמקובל בחברה הערבית המסורתית. ועל יציאת האישה הערבית ללימודים ולעבודה כמפרנסת שנייה לבית עדיין היא חווה אלימות מצד המשפחה והבעל (אלון –ברקת, והופנונג, 2014;זיו, 2002; מוסקונה-לרמן,2009).
אך נושא המעניין האם התקשורת מצליחה לסקור את תופעת האלימות נגד נשים ובפרט נשים ערביות, האם הסיקור הוא עוצמתי שעוזר למגר תופעה זו ולהנחיל תרבות אחרת לאותם מעוברים באירועי אלימות.
לכן בעבודה זו בחרתי לדון בשאלת המחקר הבאה :
כיצד התקשורת סוקרת אלימות נגד נשים ערביות?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון הינו סקריה ספרותית הדנה בנושאים: אלימות מהי?; סוגי אלימות; אלימות נגד נשים; אלימות נגד נשים ערביות. הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר. הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים לפי שיטת התמות, ודן בחמש תמות עיקריות: סוג אלימות מצד בן הזוג, האישה שאחרי עברה אלימות מבעלה, אלימות נגד נשים במגמת עלייה במגזר, דעת נשים ערביות על אלימות מכל סוג, אופן סיקור נשים מהמגזר בתקשורת, סיקור תקשורתי משביע רצון ומתייחס לאישה כקורבן אנושי, הסיקור ביד אישה מוכה אופן הסיקור הזה. והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.

החינוך במגזר הדרוזי עבר שינויים רבים בשני העשורים האחרונים, הנשים הדרוזיות בגולן הצליחו לפרוץ דרך בחינוך כשפנו להשכלה גבוהה והצליחו להגיע לתפקידי מפתח במערכת החינוך, תוך התמודדות עם קשיים רבים המיוחסים לנורמות חברתיות שמרניות בעדה הדרוזית. לכן מחקר זה הינו איכותני, שבא לבחון ולדון באוכלוסיית המחקר שמונה שלוש נשים מרמת הגולן שהצליחו לפתח קריירה שבמערכת החינוך. לכן מה שעניין אותי זה איזה קשיים ומה החוויה הרגשית שחוו אותם נשים בהתמודדות שלהם בקשיים החברתיים שאפיינו את העדה הדרוזית אז.
שאלת המחקר
איזו בעיות וקשיים חוו נשים פורצות דרך במערכת החינוך במגזר הדרוזי מרמת הגולן?
מחקר זה הינו איכותני שבא לדלות מידע מאוכלוסיית המחקר שמונה שלוש נשים דרוזיות מרמת הגולן אחת מפקחת והשתיים האחרות מנהלות בית ספר, דרך ראיון מובנה.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, פרק ראשון מציג ספרות מקצועית בנושאים העדה הדרוזית, ייחוד העדה הדרוזית בגולן, רקע היסטורי הישוב הדרוזי בגון, מאפייני הדרוזים ברמת הגולן היבטים פוליטיים-מדיניים, היבט חברתי כלכלי ברמת הגולן, עליה במספר המתאזרחים מהדרוזים ברמת הגולן בצל מלחמת האזרחים בסוריה, התמורות הגיו-פוליטיות וחברתיות שהשתנו ברמת הגולן מאז מלחמת האזרחים בסוריה. הפרק השני מתודולוגיה מציד את מטרת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר שיטת המחקר. פרק שלישי זה ניתוח ממצאים לפי שש תמות עיקריות, ופרק אחרון דיון וסיכום.