נוער בסיכון והדרה

מטרת עבודה זו היא לבחון את השפעת ההדמיה כחלק מאימון המנטאלי על ההערכה העצמית בקרב בני נוער בסיכון. בשנים האחרונות השימוש במונח “נוער בסיכון” גובר ובמיוחד במערכות החינוך, והמושג “נוער בסיכון” מתייחס לקבוצת בני נוער אשר אובחנו במצבי סיכון נפשיים אן פיזיים. את גורמי מהסיכון נחלק לכמה תחומים מרכזיים: התחום האינדיבידואלי,המשפחתי, ובמערכת הבית ספרית. וגורמי סיכון אלו תלויים בשלבי ההתפתחות של הנער האם זה בילדות או בהתבגרות. בדרך כלל בני נוער בסיכון חווים קשיים נפשיים ורגשיים שמתבטאים בהערכה עצמית נמוכה (חן, 2018; גרופר ורומי, 2014).
מה היא הערכה עצמאית? הערכה עצמית הוא מונח פסיכולוגי המתאר את ההערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו. המונח מתאר כיצד האדם שופט ומתייחס לעצמו. ההערכה העצמית מתבטאת במספר מונחים נפשיים: תפיסה, רגשות, והתנהגות. הערכה עצמית שלילית עשויה לפגוע ברגשות והביטחון של האדם ובמיוחד ליכולת התמודדות שלו במצבים חדשים, לכן האדם מושפע במידה רבה מאוד מהערכתו העצמית ( Brown and Harris, 2013; Panadero et al., 2016).
ובמחקר זה אני בודק את השפעת ההדמיה כחלק מאימון המנטאלי על ההערכה העצמית אצל נוער בסיכון בבית ספר תיכון שאני מלמד בו. והשאלה נשאלת מה היא הדמיה? דמיון מודרך היא שיטה המשתמשת בדמיון כדי להשפיע על המצב הנפשי והגופני. השיטה משלבת טכניקות הירגעות והרפיה, הכוללות החזיה של פרטי עצמים, מצבים ודימוי של שימוש בחושים אחרים (Kosslyn et al., 2006).
לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
האם הדמיה כחלק מאימון המנטאלי משפרת את הדימוי וההערכה העצמית בקרב בני נוער בסיכון?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: נוער בסיכון, הערכה עצמית, השגרת מטרות, הדמיה מנטאלית והשפעה על נוער בסיכון בהשגת מטרות והערכה עצמית.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר,כל י המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח, אתיקה מחקרית. ; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג 21 גרפים מניתוח השאלון.; הפרק הרביעי הינו דיון וסיכום.
להלן רשימת הפרקים בעבודה:
מבוא 1
פרק א’- סקירת ספרות 2
נוער בסיכון 2
הערכה עצמית 3
השגת מטרות 4
הדמיה מנטאלית והשפעה על נוער בסיכון בהשגת מטרות והערכה עצמית 6
פרק ב’- מתודולוגיה 9
מטרת המחקר 9
שאלת המחקר 9
כלי המחקר 9
אוכלוסיית המחקר 9
הליך המחקר 10
ניתוח הנתונים 10
אתיקה מחקרית 10
פרק ג’- ממצאים 11
פרק ד’- דיון וסיכום 22
דיון 22
סיכום 24
רשימת מקורות 25
נספח-שאלון 28

עבודה זו באה לחקור ולדון בנושא מדריכי נוער בסיכון וכיצד אם יעבדו על הצד הרגשי והחברתי בקרב נוער בסיכון וינהלו שיח מעמיק באופן מתמיד ובשיתוף ההורים, האם זה יבטיח שיפור התנהגות הנוער ויעצב אישיותם בצורה חיובית, ובכך הם יהיו נערים שעוברים שיפור התנהגותי בתחום החברתי, הרגשי והלימודי. המונח ‘בסיכון’ הוא שם חדש לתופעה ישנה. דומה גם המונח ‘נוער בסיכון’ משמש לתיאור מתבגרים “בעיתיים” אשר מתקשים (וליתר דיוק מתמודדים עם קשיים) בהשתלבות חברתית נורמטיבית (גרופר, סלובסקי ורומי, 2014). -‘סיכון’ הוא ליכולתם של בני הנוער לתפקד בצורה נורמטיבית, להשתלב, לתרום ולהיתרם בחברת בני גילם. הסיכון יכול להתבטא בהתנהגויות לא נורמטיביות של המתבגרים: היעדרויות ונשירה מבית הספר, התנהגות מינית “מופקרת”, צריכת אלכוהול מרובה והתמכרות לחומרים פסיכו אקטיביים, התנהגות אלימה, מעורבות במעשים פליליים (עבריינות) וכן הלאה (להב, 2014).
תופעת נוער בסיכון תופעה במגמת עלייה והפכה בעשורים האחרונים לנושא המעניין את הציבור ואת מעצבי מדיניות. הנוקטים בצעדים ובתוכניות לבלימת מגמה זו, ומניעת התדרדרות אותו נוער ממצב יציב למצב מסוכן. והאחריות המרכזית נופלת על כתפיהם של מדריכי קידום נוער שמצופה מהם להיות מנהיגים חינוכיים ומנהיגים המעצבים את התנהגות בני הנוער שבסיכון. מדריכים הם מכוונים נערים ומחנכים ועליהם להיות מנהיגים, תחילה נתייחס למנהיגות בכללי, לפי כהן (2011) תפקיד המנהיג הינו “ככלל, תפקיד המנהיג הוא להנחות את הארגון להגשמת מטרתו, באמצעות מאמצים ופעולות שיעוררו את שיתוף הפעולה ואת התלהבותם של אלה שהוא מנהיגם”.
לכן עבודה זו הינה עבודה מחקרית איכותנית המתבססת על ראיון חצי מובנה, שבא לאסוף מידע סביב שאלת המחקר המרכזית שבחרנו לדון בה בעבודה זו והינה כדלקמן:
כיצד מדריכי קידום נוער המנהיגים החינוכיים בפנימיות קידום נוער מעצבים התנהגות הנוער בסיכון מהיבט רגשי, וחברתי?
עבודה זו מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, בפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: נוער בסיכון: חינוך בלתי פורמאלי, הגדרה ומאפיינים; ילדים ובני נוער בסיכון: היקף התופעה; וועדת שמיד ותוכנית לאומית; מדריכים ומנהיגות מעצבת. הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחס למטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, מדגם המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח. הפרק שלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות לפי שיטת התמות, ומציג שבע תמות מרכזיות. והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.
להלן ראשי הפרקים:
מבוא 1
פרק א’- סקירת ספרות 2
חינוך בלתי פורמאלי 2
נוער בסיכון: הגדרה ומאפיינים 2
ילדים ובני נוער בסיכון :היקף התופעה 3
וועדת שמיד ותוכנית לאומית 5
מדריכים ומנהיגות מעצבת 6
פרק ב’- מתודולוגיה 8
מטרת המחקר 8
שאלת המחקר 8
כלי המחקר 8
אוכלוסיית המחקר 8
המדגם 8
הליך המחקר 9
שיטת הניתוח 9
פרק ג’- ניתוח הממצאים 10
חוויות קשות בהתמודדות עם נוער בסיכון 10
כלים ואמצעים לטיפול בנוער בסיכון 11
שילוב הורים בטיפול בנוער בסיכון 12
דרכים ונורמות לשמירת קשר עם הנער שבסיכון 13
שיחות עם בני נוער בסיכון עם אמפתיה רגשית 14
עיצוב דמותו והתנהגותו של נער בסיכון דרך שיחות רגשיות 15
מדריך המאמץ מנהיגות מעצבת המשפיעה על דמות והתנהגות נוער בסיכון 15
פרק ד’- דיון וסיכום 17
רשימת מקורות 20
נספח-ראיונות 22

החברה הישראלית מכירה בתופעה של נוער בסיכון, נערים אלו נושרים מבתי הספר ונקלטים ליחידות קידום נוער השונות. המונח ‘נוער בסיכון’ משמש לתיאור מתבגרים “בעיתיים” אשר מתקשים (וליתר דיוק מתמודדים עם קשיים) בהשתלבות חברתית נורמטיבית (גרופר, סלובסקי ורומי, 2014). היום אחד המוסדות החינוכיים המרכזיים שבא לתקן את הנשירה הגלויה במערכת החינוך הינה יחידת קידום נוער בערים וישובים שונים בארץ. מטרת יחידות נוער אלו ועובדי החינוך-טיפול בקידום נוער להשקיע מאמצים שונים לקידום תהליך ממוקד ומכוון שמטרתו להביא בסופו של דבר את בני הנוער (המטופלים בשירות ביחידות קידום נוער השונות בארץ) מניתוק לשילוב (הרץ, 2018).
נושא המחקר שעניין אותנו בעבודה זו הינו התמודדות מדריכי קידום נוער ביחידות קידום נוער עם חשיפה לקשיים רגשיים שחווים נוער בסיכון שבטיפולם, נושא זה הינו מאוד מעניין מכוון שהוא מציג חוויה אישית למדריכי קידום נוער ברמה יומית עם התמודדות לא פשוטה עם מגוון נוער בסיכון המגיעים כל אחד ממקום אחר וממצב אחר ועם קשיים רגשיים שונים. חסר מידע לגבי עמדתם של מדריכי קידום נוער לגבי החוויה של התמודדות עם קשיים רגשיים וחברתיים של אותם בני נוער בסיכון שבטיפולם. לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד מתמודדים מדריכי קידום נוער עם נערים בסיכון מהיבט רגשי וחברתי?

מדריכי קידום נוער נחשפים לקשיים רגשיים וחברתיים שבני נוער בסיכון חושפים בפני המדריכים, נושא זה מאוד חשוב ויש לו תרומה משמעותית למדריכי קידום נוער. מכוון שמחקר זה מציג בפניהם כיצד מדריכי קידום נוער המשתתפים במחקר מתמודדים עם קשיים רגשיים וחברתיים שבני נוער בסיכון העלו בפניהם. ובכך יוכלו להשתמש בממצאים אלו לטובת פיתוח יכולות וכלים שעוזרים להם להתמודד ולסייע לאותם נוער בסיכון. ובחרנו בנושא זה מכוון שאותם בני נוער מאוד נוגעים ללבנו ומרגישות שהם “מסכינים” שצריכים את הליווי והטיפול הנדרש מהיבט חינוכי בפן הרגשי והחברתי.
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים: הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחס להגדרת נוער בסיכון, היקף התופעה של נערים בסיכון, גורמי סיכון, יחידת קידום נוער, מדריכי קידום נוער והתמודדות עם נוער בסיכון; הפרק השני מתודולוגיה; הפרק השלישי הינו ממצאים; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום.
להלן רשימת הפרקים:
תקציר 1
מבוא 2
פרק א’- סקירת ספרות 3
נוער בסיכון: הגדרה ומאפיינים 3
נוער בסיכון היקף התופעה 4
גורמי הסיכון 5
יחידת קידום נוער 6
מדריכים חינוכיים/נוער והתמודדות עם נוער בסיכון 7
פרק ב’- מתודולוגיה 9
מטרתה מחקר 9
שאלת המחקר 9
שיטת המחקר 9
כלי המחקר 9
אוכלוסיית המחקר 9
הליך המחקר 10
ניתוח הנתונים 10
אתיקה 10
פרק ג’- ממצאים 11
מאפייני בני הנוער בסיכון 11
קשיים בתפקיד מדריך קידום נוער 12
התמודדות מדריך קידום נוער עם בעיות רגשיות בקרב בני נוער בסיכון 13
התמודדות מדריך קידום נוער עם בעיות חברתיות בקרב בני נוער 13
פרק ד’- דיון וסיכום 15
דיון 15
סיכום 17
רשימת מקורות 18
נספח א’- ראיונות 20
נספח ב’- הצהרת מקוריות 28