חינוך

מערכת החינוך בחברה הישראלית מודעת לחשיבות מסגרות בלי פורמאליות שמשלימות הטיפול בתלמידים המתקשים להשתלב באופן חיובי בבתי הספר. החינוך הפורמאלי הפך למטרה ולתכלית, ואין לו קשר להווה ולהתחדשות. לעומת זאת, החינוך הבלתי פורמאלי קשור קשר הדוק להווה ולחיים, ומטרתו היא הקנית ניסיונות וחוויות מהחיים (זמיר ולסרי-רוש, 2013). לכן החינוך הבלתי פורמאלי והצוות המדריכים בפנימיות השונות מאמינים באיכות תרומתם לתלמידים, הם מאמינים שדרכי העבדוה, התכנים, הכלים והקוד הבלתי-פורמאלי במסגרות הבלתי- פורמאליות יכולים לעזור לתלמיד בית הספר ולמוריו להתמודד טוב יותר עם אתגרים שונים שמזמנת להם מערכת החינוך בתחום הערכי-חברתי והישגי.
תופעת הנוער שבסיכון נמצאת במגמת עלייה בחברה הישראלית והפכה בעשורים האחרונים לנושא מרכזי בשיח הציבורי ובקרב מעצבי המדיניות. משרד החינוך פועל לצמצום מגמה זו של נשירת תלמידים מבתי הספר והפיכתם לנוער בסיכון. האחריות המרכזית נופלת על כתפיהם של מדריכי קידום נוער אם זה בפנימייה או מרכזים אחרים שמצופה מהם להיות מנהיגים חינוכיים ומנהיגים המעצבים את התנהגות בני הנוער שבסיכון (כהן, 2011). המטרה של יחידות נוער אלו ועובדי החינוך והטיפול בהן היא קידום תהליך ממוקד ומכוון שמטרתו להביא בסופו של דבר את בני הנוער המטופלים בשירות ממצב של קשיי הסתגלות וחוסר השתלבות חברתית למצב של שילוב והצלחה (הרץ, 2018).
בעבודה זו מאוד עניין אותנו לבחון ולבדוק את המרכיבים הבלתי פורמאליים שיש בפנימיות יום, המאפשרים ומביאים הצלחה לתלמידים, לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
איזה מרכיבים בלתי פורמליים יש בפנימיית יום, ואיך זה מביא להצלחה בלימודים?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: חינוך בלתי פורמאלי, תלמידים בסיכון, פנימיות יום ותוך התייחסות לשתי תתי נושאים חשובים שזה מדיניות השמה של ילדים לפנימיות יום, ועובדי חינוך בלתי פורמאלי בקהילה ובפנימייה.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות. ; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום שבו מענה על שאלת המחקר.

בכל ארגון יש משמעות וחשיבות רבה לחזון, ובדגש על חזון משותף לאותו ארגון שיכול להביא לשיתוף פעולה והעלאת המוטיבציה בקרב אותו צוות פעולה בארגון. בעבודה זו מאוד עניין אותנו לדון בארגון שהינו בית ספר וצוות הפעולה הינם הצוות החינוכי בבית הספר שהם המורים. הספרות המקצועית במחקרם של דעאס, קדח ועלי (2020) הדגישה את חשיבות הקשר בין חזון משותף ללמידה ארגונית. חזון משותף מעורר השראה ומשקף למונהגים את משקלה של הזהות העצמית והקולקטיבית שלהם, ולכן מנחה אותם באופן מדויק יותר בתהליך הלמידה. למידה ארגונית, יוצרת ראיי ה חדשה וגמישה של צורכי הארגון, ובכך מאפשרת להתמודד בהצלחה עם סביבה תחרותית ובלתי יציבה.
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו לבדוק ולבחון את השפעת החזון הבית ספרי המשותף על המורים מבחינת המוטיבציה בהוראה, אך התמקדות הינה במגזר הערבי ומנקודת המבט של המורים עצמם, לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה הינה כדלקמן:
כיצד משפיע החזון המשותף בבית הספר על הנעת מורים ומוטיבציה בהוראה מנקדת מבטם של מורים בבתי ספר יסודיים בחברה הערבית?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות שהתייחסה להגדרת של מוטיבציה, מוטיבציה בקרב מורים, חזון בית ספרי, חזון שיתופי והשפעתו על המוטיבציה של המורים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר,שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות ומציג חמשת תמות מרכזיות: מנהל בית ספר מניע מורים, מוטיבציה בקרב מורים, מורים תופסים חזון שיתופי, חזון שיתופי משפיע על מוטיבציית מורים, חזון שיתופי והנעת מורים בבתי ספר יסודיים בחברה הערבית.; הפרק הרביעי האחרון הינו דיון וסיכום.

מערכת החינוך היום מודעת לרצונם של הורים רבים להיות מעורבים בבית הספר, לשם השפעה ושיפור השיגי ילדיהם. מגמה זו החלה להופיע במערכת החינוך בתחילת שנות השבעים כאשר התרחשו שינויים חברתיים משמעותיים בישראל ובועלם מה שהגביר את רצונם של ההורים להיות פעילים בפעילות המתרחשת במערכת החינוך. ובנוסף המעורבות החלה לגבור בעקבות הנהגת הרפורמה והאינטגרציה במערכת החינוך (וינקלר, 1997). המשמעות כיתות הטרוגניות ורב תרבותיות, מה שהביא הורים רבים להיות מודאגים להתנהגות ילדיהם והישגיהם.
לגבי אותה מעורבות של ההורים לא תמיד יכולה להיתפס בעיני המורים והנהלת בית הספר כחיובית, לאור זאת הספרות המקצועית התייחסה לשני מונחים הראשון מעורבות הורים והשני התערבות הורים כאשר התערבות מאפיינת הפעלת לחץ על המורים, והתערבות בעבודה שלהם כך שהדבר מאיים על מעמד המורים שגם כך עם השנים סבל מפגיעה קשה (לייבל, 2009).
ועלה שהמעורבות של ההורים תהיה חיובית כאשר כל אחד מההורים והמורים ידוע את תפקידו בתרומה ובתמיכה בתלמידים לטובת שיפור הישגיהם והצלחתם. ההורים תפקידם גם להשקיע בילדיהם בבית מהיבט לימודי, רגשי וחברתי, דוגמת שיחות עם ילדיהם, השקעה בהוואי המשפחתי, ארוחות משותפות וטיולים, ולצד כל זה צריך להיות איזון במערכת היחסים בין המורה וההורה (דקל, 2015; שדל, 2009).
לכן בעבודה זו מאוד עניין נושא מעורבות הורים בביתה ספר והשפעתה על הישגי התלמידים, לכן בעבודת חקר מכותית זאת שאלת המחקר הינה כדלקמן:

באיזה מידה הישגיות של תלמידים מושפעת ממעורבות ההורים בבית הספר?

העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק האשון הינו סקירת ספרות המתייחסת להישגיות, הגורמים המשפיעים על הצלחת התלמידים, המניעים למעורבות הורים בבית הספר, בין מעורבות להתערבות ההורים, מעורבות הורים והשפעה על הישגי התלמידים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, השערות המחקר, שיטת המחקר, משתתפים, כלי המחקר, הליך המחקר, אופן ניתוח השאלונים.; פרק השלישי הינו ממצאים. ; הפרק הרביעי הינו דיון וסיכום.

העדה הדרוזית בישראל נחשבת לעדה מסורתית ושמרנית, ולאב הבית יש לו סמכות רבה ושליטה על בני משפחתו המורחבת, כולל הוצאות והכנסות המשפחה, על בחירת בן הזוג/בת הזוג ועל ההשתייכות הפוליטית שלהם, ואין משקל לאדם היחיד אלא נאמנותו המחולטת למשפחה (Dana, 2003). אך על אף זאת, העדה עברה שינויים משמעותיים במהלך השנים מהיבט יצאת צעירים וצעירות לעבודה מחוץ לכפר והיחלשות המסורת וההשתייכות לאב המשפחה ועבודות החקלאות, הם התחילו לצאת לעבוד בביטחון, בתעשייה
ובחינוך (חלבי, 1997; .(Dana, 2003
ולגבי הנשים הדרוזיות מעמדן בחברה הישראלית עובר שינויים עמוקים, עם השנים חל שיפור משמעותי בשילובן בתחומי חיים שונים, יותר נשים דרוזיות הולכות ללמוד באקדמיה ועם סיום לימודיהן, משתלבות בתפקידים שונים בקהילה (פלאח-פראג’, 2005). אך על אף זאת עדיין המשפחה הדרוזית הפטריארכלית והפרי-לוקאלית בעלת נורמות חזקות המחייבות את האישה להישאר תלויה בבית ותחת פיקוחו של הגבר (לוי-וינר, 2003).
וינר-לוי (2007) תיארה נשים דרוזיות נחושות פורצות דרך שפנו להשכלה גבוהה שאפשרה שינוי חברתי במעמדן של הנשים הדרוזיות ובמקומן החברתי. רכישת השכלה אפשרה לנשים לעבוד מחוץ לבית, להתפרנס, ולחולל שינוי במיקומן במרחב החברתי והפיזי.
בעבודה זו מאוד נעיין אותנו לבדוק מה המניעים שגורמים לנשים דרוזיות לבחור במקצוע ההוראה היום כמקצוע לחיים, כן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
מה הם המניעים לבחירת מקצוע ההוראה כקריירה בקרב נשים דרוזיות?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות מקצועית המתייחסת לנושאים הבאים: העדה הדרוזית בישראל, נשים דרוזיות, נשים דרוזיות במערכת החינוך בישראל, מקצוע ההוראה כקריירה לנשים דרוזיות.; הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחס ל: מטרת המחקר, שאלת המחקר,שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג ארבע תמות מרכזיות: בחירת מקצוע ההוראה כמקצוע לחיים, קשיים של אישה דרוזית ביציאה ללימודים אקדמיים בהוראה, משמעות הלימודים בחיי האישה הדרוזית המלומדת, השפעת מקצוע ההוראה על חייהם המקצועיים החברתיים והאישיים של נשים דרוזיות.; פרק אחרון הינו דיון, סיכום ומסקנות.

אלימות בחברה הישראלית הינה תופעה מוכרת לכל אזרח ואזרח במדינה, התקשורת מעלה בפנינו אלימות מכל סוג המתרחשת במשפחה אם זה בין בני הזוג, אלימות נגד ילדים מצד ההורים, אלימות של מטפלות נגד ילדים בגנים ובמשפחתונים, אלימות נגד החוק (טרור) או על רקע לאומני, אלימות מקוונת ברשת, אלימות מילולית ופיזית בבתי הספר בקרב הילדים, אלימות בשכונה. לכן האלימות פוגשת אותנו בכל מקום ובכל קהילה. מטרת עבודה זו דווקא לדון באלימות בילדות וההשלכות על הבגרות והסתגלות בביתה ספר (הנדל, 2011;אלשיך, 2011).
אלימות הינה התנהגות המכוונת לפגוע, להכאיב להפיל ולעשות נזק לאחר הקורבן. בכל פעולה שיש בה אלימות יש קורבן שנפגע פיזית או נפשית. אלימות תמיד בא איתה הפעלת כוח “וכחניות”. כלומר, אלימות באה לידי ביטוי בעת שיש כוונה לאדם המפעיל אותה לפגוע באחר הקורבן אם זה פיזית או נפשית תוך כדי הפעלת כוח מכל סוג שהוא וגרומת נזק לאותו אדם קורבן ( צ’ונה ורסלר, 2008).
עבודה זו מתמקדת באלימות גופנית במשפחה נגד ילדים, אך עולה שאלה מאוד מעניינת אותנו וזה מה ההשלכות של אלימות זו על הילדים ובפרט על הסתגלותם בביתה ספר מהיבט חברתי, התנהגותי ולימודי. האם הם יתקשו לנהל מערכת יחסים חברתית עם אחרים, האם ירגישו דיכאון, חרדה, קושי ומסוגלות עצמית נמוכה, מה שיפגע בשילובם בחברה ובבית הספר, ולעיתים גם להביא אותם לשולי החברה ויתאפיינו כנוער בסיכון שמצריך טיפולים פורמאליים. לכן לאלימות בילדות יש לה השפעה משמעותית על התנהגות הילד בבגרותו, לכן בעבודה זו היה לנו חשוב לדון בשאלות המחקר הבאות:
כיצד אלימות גופנית במשפחה נגד ילדים משפיעה על הסתגלותם בבית הספר?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות שהתייחסה לנושאים הבאים: אלימות מהי?, אלימות במשפחה, אלימות נגד בני נעור, ילד קורבן לאלימות פיזית והשלכות.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי הינו ניתוח התמות שנגזרו מהראיונות ומספרם חמשה תמות מרכזיות, והפרק האחרון בעבודה הינו דיון וסיכום ומענה על שאלת המחקר.

החברה הישראלית המתאפיינת בגיוון התרבותי בה, הופכת כל ארגון לארגון מגוון, שבו ניתן למצוא תמהיל עובדים מורכב לפחות מחלק מהקבוצות או מהמגזרים הבאים: נשים וגברים, מבוגרים, צעירים ונערים ברוחם, ,ילידים מהגרים , אנשים מגזעים ועדות שונות, אנשים בעלי דתות ולאומים שונים ועוד. גיוון תרבותי משפיע רבות גם על דפוסי מערכות יחסים והרגלי עבודה, ולפיכך מנהלים, אנשי משאבי אנוש, יועצים ופסיכולוגים חייבים להכיר בחשיבותו ( פליישמן & גרינולד, 2017). למרות היתרונות הפוטנציאליים הגלומים בגיוון, ארגונים רבים מתקשים ליישם תהליכים אלו בהצלחה. בפועל, רוב הארגונים במגזר הציבורי והפרטי בישראל, לא מצליחים להשיג את יעדי הגיוון שהציבו לעצמם. מחקרים מצביעים גם על ההשלכות השליליות של גיוון תמהיל העובדים בארגונים, כמו עלייה במתחים בצוות, הגברת הבידוד בין קבוצות שונות ותחושת אפליה מוגברת של מיעוטים בארגונים. בנוסף, נושא הגיוון מעורר פעמים רבות תגובות טעונות רגשית( פליישמן & גרינולד, 2017).
כל ארגון המעסיק עובדים הוא למעשה ארגון שיש בו גיוון, ולכן הרעיונות המוצגים במחקר זה רלוונטיים לניהול גיוון בקרב אנשים מכל סוג. עם זאת, חשוב מאוד להכיר את המשמעויות וההשלכות של השונות הקשורות להיבטים תרבותיים, מגזריים ומגדריים. על מנת לנצל את המגוון האנושי לטובת מטרות הארגון, על ראשי הארגון להצטייד בכישורים ייחודיים שיאפשרו לעובדים להבין את מאפייניהם וצרכיהם השונים, מנקודת מבטם של העובדים עצמם. לכן, המחקר הזה עוסק עם תפיסתם של המורים בהשפעת הגיוון התעסוקתי על קידום המוטיבציה והיוזמה בקרב המורים בתוך בית הספר. ושאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד גיוון תעסוקתי בבתי הספר מקדם את המוטיבציה והיוזמה בקרב המורים?
עבודה זו מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: גיוון בתעסוקה בארגונים, בתי ספר רב-תרבותיים, אקלים בית ספרי, מוטיבציה ויוזמה בקרב מורים.; פרק שני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה. ; הפרק השלישי הינו ממצאים מציג חמש תמות מרכזיות שנגזרו מניתוח הראיונות עם אוכלוסיית המחקר.; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום.

מערכת החינוך בארץ ובעולם משקיעה משאבים רבים בהתעסקות בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך הרגילה. הרעיון העומד מאחורי שילובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל הינו עשיית צדק חברתי Florion, 2010)). השילוב מיושם בעולם המערבי וגם במדינת ישראל כבר יותר משלושה עשורים, “הצהרת סלמנקה” בספרד-1994 בכנס בינלאומי, מדגישה את הרעיון כי לכל הילדים זכות בסיסית לחינוך, בתי ספר משלבים צריכים להיות נגישים עבור ילדים עם צרכים מיוחדים ונחשבים כאמצעי היעיל ביותר במאבק נגד אפליה (זקס ואחרים, 2015).
עניין השילוב באופן טבעי עלולים לעלות השפעות שליליות וכאלו חיוביות, תלמידים עם צרכים מיוחדים עשויים להשיג תוצאות טובות יותר בחינוך משלב, שכן הן יכולים ללמוד מתלמידים ללא מוגבלות, והם יכולים להיות בעלי מוטיבציה גבוהה יותר להשיג תוצאות טובות בחינוך הרגיל, ועצמם השילוב שמביא גם שילוב חברתי, שתי הפרמטרים הישגיות וחברתיות בקרב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים הדבר משפיע על הדימוי העצמי שלהם. אך מצד שני שילובם במסגרת החינוך הרגילה עלולה לפגוע באיכות החינוך הניתן לילדים עם צרכים מיוחדים ובהישגים שלהם (Cole et al., 2004 ; Myklebust, 2007).
בעבודה זו עניין אותנו מאוד לבדוק ולבחון כיצד בתי הספר מתמודדים עם שילוב תלמידים עם מוגבלויות פיזיות ונפשיות, לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה הינה כדלקמן:
כיצד המורים והמורות מתמודדים עם תלמידים עם מוגבלויות פיזית ונפשית ומהי עמדתם בנושא זה?
העבודה מורכבת מחמשה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לכמה נושאים תחילה לנושא השילוב, שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל, עמדות מורים לגבי שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך רגיל.; פרק שני מתודולוגיה: שיטת המחקר, מדגם, כלי המחקר, הליך המחקר.; פרק שלישי הינו ממצאים המתייחס לתמות המרכזיות שעלו מניתוח הראיונות,; הפרק הרביע הינו דיון; הפרק החמישי הינו סיכום, מסקנות והמלצות.

מערכת החינוך משקיעה בעשור האחרון הרבה משאבים ותקציבים על מנת לשלב אמצעים טכנולוגים בהוראה, כך שתהיה הולמת למציאות הקיימת במאה ה-21. עדין שבו הטכנולוגיה הפכה להיות במרכז חייהם של רובינו ובכלל התחומים: עבודה, בית, רווחה, ובחינוך. וכך פועל משרד החינוך במטרה להתאים את מערכת החינוך למאה ה-21. ובכך המשרד מקדם תוכניות שונות במטרה להביא למצב שבו בתי הספר מיישמים פדגוגיה יעילה המבוססת על שימוש בטכנולוגיה חדשנית לטובת שיפור איכות ההוראה והלמידה (משרד החינוך, 2012).
לכן סביבת הלמידה החדשנית הינה משלבת כלים טכנולוגיים דוגמת המחשב, לוח אינטראקטיבי, טבלטים ועוד. כלים אלו עוזרים בלמידה חקר ולמידה יותר משמעותית, סביבה זו יוצרת גירויים וסקרנות שמובילה התלמידים ללמידה. והכול במטרה שהתלמידים יצליחו ויהיו עם מוטיבציה ללמידה ולהשקעה (Almekhlafi& Almeqdadi, 2010).
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי לבחון ולבדוק כיצד הטכנולוגיה בכיתה משפיעה על המוטיבציה של התלמידים בלמידה. לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד שימוש בכלים טכנולוגיים בכיתה משפיע על המוטיבציה בקרב תלמידים?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות הדנה בנושאים: טכנולוגיה בהוראה תוך התייחסות לשימוש באמצעים טכנולוגים בהוראה, מוטיבציה הגדרה וצא פיניים, שימוש באמצעים טכנולוגיים והשפעה על המוטיבציה ללמידה בקרב התלמידים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים. ; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות לפי שיטת התימות, נגזרו שבע תימות מרכזיות בעבודה זו- שימוש בטכנולוגיה בכיתה, שימוש בטכנולוגיה בבית הספר, כלים דיגיטאליים תורמים לניהול השיעור, תלמידים משתתפים יותר בעת שימוש בכלים דיגיטאליים, כלים דיגיטאליים שגרמו ליותר שיתוף פעולה מצד תלמידים, הדרכים להגברת מוטיבציה אצל התלמידים, שימוש בטכנולוגיה להגברת המוטיבציה בקרב התלמידים.; פרק אחרון הינו דיון , סיכום ומסקנות.

החברה הישראלית מודעת להימצאותם של אנשים עם מוגבלויות שמתקשים להשתלב בכלל התחומים והמוסדות בישראל, בגין פערים בהנגשת התשתיות לטובת ניידות קלה ושילובם. לאור זאת נחקק חוק במרס 2005 חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות (תיקון מס’ 2) התשס”ה, החוק מחייב הנגשת מבנים, תשתיות וסביה קיימים וחדשים וגם את הנגשת השירות הניתן לציבור באופן שאנשים בעלי מוגבלויות פיזית, חושית, נפשית, קוגניטיבית והתפתחותית יוכלו לגשת ולהיכנס לכל המקום ציבורי, לנוע בו וליהנות באופן מלא מהשירות הניתן בו. התיקון החדש קובע זכות נגישות של אנשים עם מוגבלות אל מקומות ושירותים ציבוריים על ידי קביעת חובה של הפיכתם של מקומות ושירותים ציבוריים לנגישים, באמצעות ביצוע של התאמות נגישות (כתריאל, 2008). בנוסף בעניין משרד החינוך תקנה עדכנית בדבר שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עולה ב-תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות פרטנית לתלמיד והורה), תשע”ח-2018. עיקרה, בעל מוסד חינוך יבצע התאמות נגישות במוסד החינוך שבו לומד, או עתיד ללמוד תלמיד, לצורך הנגשת שירותי החינוך שנותן מוסד לתלמיד עם מוגבלות, כמפורט בתקנות אלה.
חשיבות רבה ניתנת להיבט החברתי ולהתפתחות דומה של ילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות. סוגי מגבלות שונים יכולים לעכב יכולותיהם של ילדים ובני נוער לקיים אינטראקציה חברתית ולפתח כישורים חברתיים. ויוצרים צמצום בקשרים חברתיים של הילדים. קשיים אלו באים לידי ביטוי בקושי בניהול שיח, בזיהוי מחוות חברתיות, בפירוש לא מתאים של סיטואציות חברתיות ועוד. ויכולת נמוכה זו מקשה ומונעת מילדים עם מוגבלות לתקשר ולפעול באופן נכון עם אחרים. ילדים ובני נוער עם מוגבלות מתקשים לרכוש חברים (Banks et al., 2018).
בעבודה זו עניין אותנו לבחון ולבדוק כיצד מערכת החינוך פועלת להנגשת בתי הספר לתלמידים עם מוגבלויות, לאור זאת שאלת המחקר המרכזית הינה כדלקמן:
כיצד מערכת החינוך פועלת להנגשת בתי הספר לתלמידים עם מוגבלויות?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקרית ספרות המתייחס לנושאים הבאים: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות; ילדים עם מוגבלות היבטים חברתיים; הנגשה פיזית לבתי הספר בישראל-תמונת מצב; הנגשת חינוך בבתי הספר.; פרק שני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי ממצאים, והפרק האחרון דיון וסיכום.

החברה המערבית עברה שינויים רבים מהעידן החקלאי-מסורתי, לעידן תעשייתי-מודרני כאשר שינויים אלו נמשכו כ- 400 שנים, והנה בסוף שנות החמישים ותחילת שנות ה- 60 התחיל להופיע עידן שלישי, כאשר בשנות השבעים מתעצמים שינויים אלו והשלב השלישי המתאפיין בדפוסים כלכליים, חברתיים, פסיכולוגיים, מחשבתיים ותרבותיים המייחדים אותו והשונים באופן קיצוני מן הדפוסים המקבילים בשני העדנים הקודמים. שלושה מושגים עיקריים השתמשו בהם על מנת לתאר את העידן החדש בתרבות המערבית והם ” החברה הפוסט-תעשייתית”, “חברת הגל השלישי” ו”החברה הפוסט מודרנית”. כאשר החברה הפוסט מודרנית מכילה את שתי הגדרות הראשונות, ומתייחסת לעידן שבו השתנו התפיסות והגישות שהיו מקובלות בעידן החקלאי-מסורתי או העידן התעשייתי-מודרני, מבנה החברות והארגונים השתנה, הצורך בלשמור על אחידות ועל הימצאות של כולם באותו מקום על מנת לבצע את הפעילות כבר לא דבר מחייב. המושג “החברה הפוסט מודרנית” הוא הרחב ביותר בהיקפו הוא כולל התייחסות לכל ההיבטים הקודמים אבל מתמקד בעיקר בדפוסי החשיבה, תפיסת העולם, היחסים החברתיים והיצירה התרבותית המאפיינים את תקופתנו. הוא מדגיש המעבר מתפיסה אובייקטיביסטית-מונוליתית של המציאות לתפיסה רלטיביסטית-פלורליסטית שלה.
בשוק העבודה נגמר המצב שבו מחפשים קביעות אלא חושבים על רציפות בקרירה לא בהכרח באותו מקום, השכלת יתר, יותר מדי אקדמאיים בשוק ופגיעה בשכרם, מה שגורם להם להימצאות במקומות שדורשים פחות מרמת הכישרון שיש להם. המהפכה במחשוב ובאמצעי התקשורת מה ששינו את כללי המשחק, והשינוי בתפיסה שבה מאמינים ברלוונטיות ביכולות של האדם ללא תלות בדברים חיצוניים ובאימונה חיצונית וכדומה. ומה שחשוב בפוסט מודרני הינו התחום הטכנולוגי כאשר משנות שורה של מהפכות את פני העולם, למשל, המהפכה האלקטרונית בתחומי המחשוב והתקשורת. מה שגורמת לשנות סדרי עולם בכל ההיבטים של החיים האנושיים- עבודה, פנאי, צריכה ותקשורת בין-אישית. והנה היום על ידי המדיה והאינטרנט שהיא תקשורת חדשנית הופכת את העולם לבית ספר ווירטואלי ומקוון שכולם משתפים את כולם בחוויות, בתמונות, במסרים, בחדשות, במדע ללימודים, בבעיות ופתרונות עוד ועוד. הלמידה המקוונת בין כותלי בתי הספר הפכה את כללי המשחק במערכת החינוך, ובקרב מורי ותלמידי בתי הספר.
בחברה הישראלית המודרנית של היום, אנו ערים לתופעה הרווחת של שימוש באינטרנט וברשתות חברתיות כמעט בכל תחומי החיים. מגמת השימוש באתרי אינטרנט ורשתות חברתיות להעברת מסרים, לבניית קבוצות, בניית פורמים להעברת מידע וסיעור מוחות, לשיווק מוצרים של חנויות, לשימוש לטובת פתרון בעיות לימודיות של סטודנטים ועוד. היערכות בתי ספר לשילוב סביבה מקוונת בהוראה ובלמידה היא אתגר הממש הלכה למעשה בית ספר שבו מתקיימת פעילויות הוראה ולמידה מקוונות כחלק מסדר היום הפדגוגי-ארגוני. כאשר לא מדובר בבית ספר “מרחוק” או “וירטואלי” , אלא בית ספר כפי שהוא מוכר היום: המרכז את ההתנהלות הארגונית והפדגוגית באמצעות סביבה מקוונת.
אך השוני העקרוני בין ההתנהלות של בית ספר היום לבין ההתנהלות של בית ספר מקוון הוא ברובד נוסף, הרובד שבו מתנהל הלכה למעשה התהליך הלימודי האישי של כל תלמיד הקובע את איכות הלמידה האישית ותוצאותיה. ברובד פעילות זה הלימוד וההוראה מתרחשים בסביבת לימודים מקוונת. התלמיד מגיע מעודכן לבית הספר בכל הקשור למה שעומד להתרחש באירועי הלמידה, מעודכן באירועים הבית ספריים, החברתיים-תרבותיים. המורה מעודכן הרבה יותר בכל הקשור להתנהלות הבית ספרית הכללית בתחום התוכן שבוא הוא מלמד, ובקשר לתלמידיו בקבוצות הלמידה שהוא מורה ומנחה. מורה מקוון הוא מורה בעל תפיסת תפקיד עדכנית, בה הוא מנהיג, יוזם ומיישם תהליכי הוראה-למידה פוריים, תוך שימוש משמעותי בסביבת למידה מקוונת.
לכן במציאות החדשה של היום עם עידן פוסט מודרני והתקדמות לעולם שבו ההצלחה נמדדת על פי היכולות האישיות של האדם, ובמקרה שלנו על ההצלחה של התלמיד בעידן פוסט-מודרני שהאמצעי העיקרי בו הינו הסביבה המקוונת, בכל תחומי החיים החברתיים, כלכליים, תרבותיים וחינוכיים. עידן דיגיטאלי המבוסס על רשת האינטרנט והרשתות החברתיות, ומהכרות אישית שלי כסטודנטית המשתמשת המון ברשתות חברתיות להעברת מסרים עם סטודנטים אחרים. סקרן אותי ועניין אותי לבדוק מה קורה בבית ספר תיכון בעין מאהל איפה שאני מתגוררת.
לכן בחרתי בשאלה עיקרית שברצוני לחקור אותה בעבודה זו, והיא כדלקמן:
באיזה אופן מורי בית ספר תיכון בעין מאהל נחשבים למורים מקוונים ומשתמשים בסביבת למידה מקוונת?
לצד זאת השערת המחקר היא : שהמורים בבית ספר תיכון בעין מאהל לא נחשבים למורים מקוונים מכוון שרמת השימוש שלהם בסביבה המקוונת לטובת מערך החינוך וההוראה הינו זניח.
בעבודה זו השתמשתי בשיטת מחקר המבוססת על חלוקת שאלונים לתלמידי בתי ספר תיכון בעין מאהל, ולעיבוד וניתוח הממצאים באמצעות ניתוח איכותני כולל שימוש בתרשימים וגרפים.

מערכת החינוך רואה בניהול בתי הספר אתגר משמעותי עבור המנהלים, והם מצפים מהמנהלים להפגין מנהיגות ולאמץ סגנון מנהיגות שיאפשר להוציא המרב מהצוות החינוכי, ולגרום להם להיות שבעי רצון ומלאים מוטיבציה בעבודתם. כהן (2011) מעלה שתפקד המנהיג הינו “ככלל, תפקיד המנהיג הוא להנחות את הארגון להגשמת מטרתו, באמצעות מאמצים ופעולות שיעוררו את שיתוף הפעולה ואת התלהבותם של אלה שהוא מנהיגם”. מנהיגות הינה תכונה העוסקת בהגדרת יעדים, הגדרת חזון ומימושו והובלת אנשים אחרים לעמוד במטרה משותפת. המנהיגות מתוארת כפעולה אינטראקטיבית בין המנהיג למונהג (שניידר, 2013).
מנהלי בית הספר רואים בהנעת המורים ושביעות הרצון שלהם בעבודה אתגר שהם אמורים לטפל באתגר זה ולהתמודד איתו לפי סגנון המנהיגות שהם מאמצים, אבוליו (2004) נסח במחקרו את מודל “הטווח המלא של סגנונות המנהיגות”. הטענה המרכזית שעומדת בבסיסו של מודל זה היא שניתן לחלק את ההגדרות השונות של המנהיגות לשלוש קטגוריות כלליות: מנהיגות מעצבת, מנהיגות מתגמלת, ואי-מנהיגות. אחת המנהיגות המשמעותית הינה מנהיגות מעצבת, דרכים שונות קיימות לפיתוח מנהיגות מעצבת אך העיקר שעל המנהל החינוכי המעצב לפעול באופן שפעולתו עם חניכיו נעשית בדרך כזו שתאפשר לחניכיו לבטא את מיטב יכולתם האישית (גלעד, 2011).
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי לדון בשאלת המחקר הבאה:
כיצד משפיע סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר על שביעות רצון המורים בבית הספר?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירה ספרותית שהתייחסו לנושאים הבאים: מנהיגות חינוכית, מנהיגות מעצבת, מנהיגות מעצבת של מנהלים בחינוך, שביעות רצון מורים, יחסי מנהל בית ספר-מורים ושביעות רצון של מורים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח; הפרק השלישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות; הפרק האחרון הינו דיון סיכום, ומגבלות המחקר.

הטכנולוגיה במאה ה-21 נכנס לכל תחום ולכל ארגון בחברה הישראלית ובעולם, והיא גם לא פסחה על מערכת החינוך שהפכו אמצעים טכנולוגיים כאמצעי תמיכה להוראה. וטכנולוגיה מתייחסת ל-“אוריינות טכנולוגית” הכוללת ידע, תהליכי חשיבה ומגוון מיומנויות המאפשרות לאדם להשתמש באופן יעי בטכנולוגיה למטרת פתרון בעיות באמצעות שימוש באמצעים טכנולוגיים מכאניים או אלקטרוניים (דביר וסלע, 2014). הוראה מבוססת אמצעים טכנולוגיים מכונה במערכת החינוך למידה מקוונת, הלמידה המקוונת הינה למידה המתרחשת ברשת האינטרנט בזכות השירותים השונים שהיא מציעה. המונח למידה מקוונת חדש יחסית, ומקורו ממושג המכונה “למידה אלקטרונית” (e-learning), המתייחס לצורות שונות של למידה בעזרת מכשירים אלקטרונים. והיא עלתה לאחר הופעתם של המחשבים הראשונים באוניברסיטאות בארצות הברית (אינהורן & קרני, 2016).
לצד הטכנולוגיה במערכת החינוך והלמידה המקוונת בעזרת אמצעים אלקטרוניים ברשת המקוונת, עולים שאלות רבות? כמו מה תרומתה של הוראה מקוונת ללמידה של התלמידים, ובעיקר ובדגש להישגיהם האם שימוש בלמידה מקוונת משפר הישגיות? לכן שאלות רבות עולות בראשו של כל אחד מאיתנו. לכן שאלת המחקר בעבודה זו שבחרתי לדון בה הינה כדלקמן:
כיצד למידה מקוונת משפיעה על הישגי התלמידים?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: טכנולוגיה בחינוך, כלים טכנולוגיים בהוראה, למידה מקוונת, יתרונות וחסרונות ללמיד המקוונת, למידה מקוונת והישגיות בקרב התלמידים. ; פרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, המדגם, הליך המחקר, ניתוח הנתונים.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות ונגזרו חמש תמות מרכזיות: הטכנולוגיה כאמצעי חיובי לשימוש בהוראה, למידה מקוונת הופכת למידה לחווייתית ומאתגרת יותר בקרב תלמידים, למידה מקוונת מביאה למוטיבציה גבוהה בקרב התלמידים, למידה מקוונת הופכת הלמידה ליותר משמעותית ומובנת לתלמידים, למידה מקוונת משפיעה על הישגי התלמידים.; ולבסוף פרק רביעי הינו דיון וסיכום.

החברה הישראלית מתאפיינת כחברה רב-תרבותיות, מה שהופך כל תחום ותחום מעוצב ובנוי מרב תרבותיות וגיוון. הדבר גם לא פוסח על מערכת החינוך המתאפיינת ברב-תרבותיות. בארץ ובמדינות שונות בעולם שהופכות רובן למדינות רב תרבותיות הגורם המוביל לכך זו תופעת ההגירה. אחת המדינות הראשונה שחוקקה בחוקים שלה מדיניות רב-תרבותיות באופן רשמי בשנת 1971 הייתה קנדה (Avramov & Cliquet, 2005). חינוך לרב-תרבותיות הוא האמצעי וכלי עיקרי שמטרתו לצור אווירה וחברה מגוונת של פתיחות וכבוד לשונות תרבותית, לתת לקבוצות מיעוט מעמד ועמדה בחברה, להגביר את השוויון ואת הצדק החברתי ולשחזר את השיח הדמוקרטי בחברה מגוונת זו (עינב, 2020). חשיפה כזו והבנה שישנם סוגים רבים של “ישראליים” (יהודים, ערבים, דתיים, חילוניים וכו’), היא הכרחית בחברה מפוצלת, שבה התלמידים פוגשים בעיקר מודל תרבותי אחד ואחיד יחסית עד בגרותם (ענב, 2020). לכן התלמידים אמורים להיחשף בחינוך רב תרבותי לעוד תרבויות ואותו הדבר המורים שנחשפים למורים מתרבויות אחרות.
בעבודה זו מאוד עניין אותנו לדון ברב-תרבותיות בבתי הספר הערביים בצפון, אשר מכילים מורים מתרבויות שונות ושיוך אתני שונה אם זה מוסלמים, נוצרים דרוזים, בדואים ואחרים. מטרת המחקר לבוא לבדוק מנקודת מבטם של המורים המשולבים האם הם מצליחים להשתלב מהיבט חברתי ומקצועי בבית ספרם הרב-תרבותי. מחקר זה בא לקדם הרב-תרבותיות כערך חינוכי וחברתי חשוב בחברה הישראלית. לכן שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד מורים ערבים ממגדר ותרבות שונה משתלבים חברתית ומקצועית בבתי ספר ערבים רב-תרבותיים בצפון?
שאלה המחקר לעיל יש לה חשיבות ניכרת מכוון מביאה לספרות המקצועית מידע לגבי שילובים של מורים ערבים מתרבויות שונות מהיבט חברתי ומקצועי בבתי ספר דווקא ערביים רב-תרבותיים, ונכנסת לתתי קבוצות וקהילות במגזר הערבי תוך התייחסות למערכת היחסים ביניהם חברתית ומקצועית.
הממצאים המרכזיים שעלו במחקר שהמורים הערבים מצליחים להשתלב חברתית ומקצועית בבתי ספר ערביים רב-תרבותיים ורואים ברב-תרבותיות כערך מקצועי ואתגר שמביא להוראה יעילה והרבה יזמות וחדשנות, אך לצד זאת נדרש מהם הרבה השקעה בהכנת מערכי שיעורים, וכל פעילות חינוכית נדרשת אישור צוות חינוכי מגוון ורב-תרבותי. העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות; הפרק השני הינו שיטת המחקר; הפרק השלישי ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות; הפרק הרביעי דיון; הפרק האחרון הינו סיכום והמלצות.

מובילות חברתית בכל חברה הינה סוגייה מאוד חשובה בקרב כלל הקהילות והעדות בחברה עבודת חקר זו התמקדה בבני העדה הדרוזית מיעוטים בחברה הישראלית. העדה הדרוזית התאפיינה במשך שנים כעדה שמרנית שלאב המשפחה יש לו סמכות רבה ושליטה לא מבוטלת על בני המשפחה המורחבת, אך כמובן עם השנים המשקל של היחיד במשפחה התעצם וחל שינויים משמעותיים אם זה במעמד הנשים ואם יציאת הגברים לעבוד מחוץ לכפר לתחומי תעסוקה שונים מחקלאות (Dana,2003). אחד היסודות של הדת זה האמונה בגלגול נשמות, הינו ביטוי תרבותי המהווה חלק בלתי נפרד מהשיח החברתי בעבדה הדרוזית (נאטור ושושנה, 2021). בין העדה הדרוזית והיהודים נוצרה מערכת יחסים חיובית ושיתופית מלפני קום המדינה ועד היום, יצחק בן-צבעי, לימים- נשיאה השני של מדינת ישראל, היה מן הראשונים שפעלו ליצירת הקשר בין הדרוזים ובין היהודים, הן בארץ-ישראל הן בשאר ארצות האזור (שכיב, 1989).
הספרות המחקרית חקרה את מערכת היחסים של העדה הדרוזית עם היהודים מפני קום המדינה ועד היום, אך לא היה שום מחקר שהתייחס להשפעת מערכת יחסים זו על בני העדה הדרוזית בתחומים שונים בחברה. לכן מטרת עבודה זו לבחון השפעת מערכת היחסים בין העדה הדרוזית ליהודים על מובילות חברתית של בני העדה הדרוזית בתחומים שונים בחברה הישראלית, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד התהליכים החברתיים והיחסים עם המדינה משפיעים על מוביליות חברתית במגזר הדרוזי בישראל?
העבודה הינה עבודתה איכותנית שכלי המחקר הינו ראיון חצי מובנה. משתתפי המחקר הם גברים ונשים דרוזים שנמצאים בתפקידים מפתח בתחומים שונים בחברה הישראלית.
העבודה בנויה מארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לנושאים הבאים: העדה הדרוזית, זהותם הדתית של הדרוזים, צורת זהות דרוזית חדשה דרך מקצוע “המורשת הדרוזית”, יחסי דרוזים-יהודים ערב הקמת מדינת ישראל, שילוב הדרוזים בחברה הישראלית.; הפרק השני בעבודה הינו מתודולוגיה המתייחס למטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; הפרק השלישי בעבודה הינו ניתוח ממצאי הראיונות והצגת ארבע תמות מרכזיות.; הפרק האחרון הינו דיון, סיכום ומסקנות.

תופעה התנהגות מפריעה (בעיות משמעת) בבתי הספר תופעה מוכרת במערכת החינוך הישראלית, ומודעת לכלל המורים שחווים התנהגות מפריעה זו במהלך יישום ההוראה הפרונטאלית שלהם בכיתות. בעיית משמעת מוגדרת כהתנהגות שהמורה תופס אותה כהתנהגות המאיימת או מפריעה למהלך השיעור (יריב, 1991). גורמים שונים יכולים להגביר הפרעות משמעת בכיתה כמו לדוגמה למידה פרונטאלית מסורתית המשעממת את התלמידים ומובילה אותם לבעיות התנהגות (גרנות, 2018). גורמים שיכולים מנוע ולצמצם הפרעות התנהגות דוגמה בודק (2019) העלה שאימוץ שיטת הוראה שיתופית חווייתית ומאתגרת יכולה לצמצם בעיות התנהגות.
הבעיה המרכזית שעבודה זו דנה בה הינה התמודדות המורים עם בעיות התנהגות בכיתה, כיצד תופסים התנהגות מפריעה זו, איזה יחס בוחרים לתת לאותם תלמידים מפריעים. לכן שאלת המחקר המרכזית:
כיצד מורים מתמודדים עם הפרעות התנהגות (משמעת) של תלמידים בכיתה?
ולהלן שאלות משניות:
1) איך המורים תופסים את בעיות ההתנהגות של התלמידים
2) איך המורים תופסים התמודדות של עצמם?
3) מה היחס של המורים לתלמידים עם בעיות התנהגות?
בחרתי לדון בנושא זה מכוון שתופעה זו מוכרת וידועה במשרד החינוך ואין מורה שחווה תופעה זו בכיתה שלו. ושיטת המחקר בעבודה זו הינה איכותנית, אוכלוסיית המחקר מונה חמשה מורים מצפון הארץ, וכלי המחקר הינו ראיון מובנה (ראה נספח א’) המכיל שבע שאלות פתוחות בנושא התמודדות מורים עם בעיות משמעת בכיתה. הראיונות עם אוכלוסיית המחקר בוצעו במקום ובזמן שנקבע על ידם, והיה שיתוף פעולה חיובי ורציני. ממצא המחקר התייחסו להתמודדות המורים עם הפרעות התנהגות בכיתה, תוך התייחסות לגורמים המעלים בעיות התנהגות, והגורמים המצמצמים בעיות התנהגות, בנוסף עלה שלכל מורה יש תפיסה שונה לגבי הפרעות התנהגות, חלק מהמורים יראו בהתנהגות מפריעה “רעש שלילי” ואחרים יראו בהתנהגות זו “רעש חיובי” ומצליחים להתמודד תוך שימוש בטכניקות נכונות. ובנוסף עלה שלשיטת ההוראה שהמורה יאמץ יש השפעה גם על התנהגות התלמידים בכיתה.