מוזיקה הינו נושא שנחקר בספרות המקצועית ובהקשרים ובמחקרים שונים בתחומים רבים. שיעורי מוזיקה עשויים להיות מיוחדים בהקשר זה מכיוון ש-(א) הם פעילות כמו בית ספר שילדים רבים נהנים ממנה, (ב) מיומנויות מרובות מאומנות בשיעורי מוזיקה, (ג) מוזיקה היא תחום שמשפר חשיבה מופשטת, או (ד) רכישת ידע מוזיקלי דומה לרכישת שפה שנייה (Schellenberg, 2005). מוזיקת רקע הגבירה את מהירות העיבוד המרחבי ואת דיוק העיבוד הלשוני. הממצאים מראים שלמוזיקת רקע יכולות להיות השפעות צפויות על ביצועים קוגניטיביים (Angel, Polzella & Elvers, 2010).
מחקרים שונים התייחסו להשפעת המוזיקה על תחומים שונים, עבודה זו מטרתה לבחון ולבדוק את השפעת המוזיקה על יכולות קוגניטיביות, יכולות ביצוע במרחב, יכולות לשוניות ועל ה- IQ. שאלת המחקר המרכזית בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד המוזיקה משפיעה על ה- IQ ?
הטענות המרכזיות של העבודה:
א. למוזיקה השפעה על יכולות קוגניטיביות.
ב. למוזיקה השפעה על ביצועים במרחב.
ג. למוזיקה השפעה על יכולות לשונית.
ד. למוזיקה השפעה על ה- IQ.
לעבודה זו חשיבות רבה לשדה המחקר התיאורטי הדן בנושא השפעת המוזיקה על ביצועים ויכולות בקרב תלמידים, סטודנטים במהלך הלימודיים וההכשרות השונות בחייהם שבמסגרתם נבחנים על ביצועים, אינטליגנציה, וציונים שונים.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון מתייחס לטענה הראשונה ודן בנושא השפעת המוזיקה על יכולות קוגניטיביות.; הפרק השני דן בהשפעת המוזיקה על ה-IQ תוך התייחסות להשפעה לטווח הקצר הארוך, וגורמים נוספים שיכולים להשפיע על התוצאה כמו תרבות גיל ומצב רגשי.; הפרק השלישי התייחס להשפעת המוזיקה על הביצועים במרחב, כאשר המשמעות על פעילויות שונות במרחב כמו חיתוך נייר קיפול, ופעילויות שונות אחרות שנמדדות לפי ביצוע.; הפרק הרביעי השפעת המוזיקה על היכולות הלשוניות ותוך התייחסות להשפעת המוזיקה על שפות, שפה ראשונה ושנייה.
למוזיקה יש תרומה משמעותית בהוראה ולהליך הלמידה (כרמל, 2016). כבר בגילאים הצעירים קיימת השפעה על יכולתם הקוגניטיבית וחברתית של ילדים בגין היחשפות למוזיקה. בנוסף, אם הילד מתעמק ומשתקע במוזיקה אפשר להוציא מעצמו אנרגיות חדשות. אותם ילדים ששומעים מוסיקה במהלך הלמידה הדבר יכול גם לפתח יכולות חברתיות טובות יותר. לכן. גם במערכת החינוך בישראל ובמדינות אחרות בעולם רואים בצורך חיוני שגננות יטמיעו ויכניסו שימוש במוזיקה בפעילות השונה בגנים לטובת פיתוח הילדים מהיבטים שונים קוגניטיביים, חברתיים, ולימודיים. לכן בעבודה זו הנושא המרכזי הינו לבחון את העמדות של גננות בכפר מולדתי בית ג’אן לגבי שימוש במוזיקה בפעילות שלהן בגן הילדים.
מאוד חשוב לי לבחון את עמדותיהן של הגננות בעניין שימוש במוזיקה ככלי בפעילויות החינוכיות השונות שמיישמות בגן. המוזיקה יכולה להיות אמצעי חינוכי יעיל לכן מאוד מעניין אותי לבחון מה עמדת הגננות וכיצד משתמשים בכלי זה בגן.
כולי תקווה שאמצא עמדות ותשובות מגוונות ושונות של משתתפי המחקר (הגננות), ומחקר זה ייתן מידע רב וחיוני לקבלת תמונה ברורה לעמדתם של מורים לשימוש במוזיקה בפעילות השונה בגן.
ממצאי המחקר מחדשים עמדות של גננות במערכת החינוך ומציג קשת של עמדות ותהיות, ומבויל לשינוי בדרכי הוראה בשילוב פעילות מוזיקאלית בגנים לטובת הילדים בגן. וממצאים אלו תורמים תרומה משמעותית לספרות המקצועית בתחום שימוש במוזיקה ככלי חינוכי בפעילויות השונות בגנים.
בעידן של היום שהקשת המקוונת “האינטרנט” זמינה לרוב אוכלוסיית העולם, ובעיקר לרוב האוכלוסייה הישראלית. הדבר השפיע על היבטים חברתיים ותרבותיים שונים. מכוון שאותם אנשים סקרן אותם מאוד השינוי הדרמטי שחוללה הרשת המקוונת. וציפו לתרומה רבה ממנה לחברה בהיבטים שונים. אחד הדברים המעניינים שהתרחשו זה כניסתם של הרשתות החברתיות ברשת למרכז חייהם של ילדים, מתבגרים, ומבוגרים בחברה ישראלית. אותם רשתות חברתיות הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיי היומיום והדבר התאפשר מכוון שלכל אדם כמעט בארץ, יש לו טלפון סלולארי חכם.
ואותו טלפון סלולארי נמצא איתם בכל מקום, בנוסף כמובן לטלוויזיה, ולמחשבים, ואמצעים הטכנולוגיים המתקדמים המאפשרים גלישה באינטרנט והתחברות לרשתות חברתיות ולתוכנה דוגמת יוטיוב. לכן עידן חדש זה הביא את המוזיקה לשינויים מרחיקי לכת. לכן בעבודה זו עניין אותי לבחון ולבדוק איך הרשתות החברתיות וה- YOUTUBE השפיעו על התפתחות המוזיקה, ובכך שאלת המחקר המרכזית:
באיזה מידה רשתות חברתיות ו- YOUTUBE משפיעים על התפתחות המוזיקה?
העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, פרק ראשון והינו סקירת ספרות הדנה בנושא רשתות חברתיות, ה- youtube, פייסבוק, התפתחות המוזיקה במהלך השנים, לאחר מכן פרק שני מתודולוגיה המכיל מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, שיטת המחקר, שיטת הניתוח. לאחר מכן פרק שלישי ניתוח הממצאים המציג התפלגות תשובות הראיונות בצורה גראפית, וניתוח מספר גרפים עיקריים. לאחר מכן דיון וסיכום.
