מוזיאונים

מוזיאון ארצות המקרא- ירושלים, מוקדש לתרבויות עמי המקרא הנזכרים בתנ”ך. ייחודיותו של המוזיאון היא בכך שהוא, מכיל אוסף אומנותי עתיק ונדיר, משחר התרבות ועד לתקופת המשנה והתלמוד. הוא משקף את עולם המושגים והתרבויות של המזרח הקדמון מאפגניסטאן במזרח ועד לארצות הים התיכון במערב ומהרי הקווקז שבצפון ועד לניביה שבדרום.
האוסף של המוזיאון שופך אור על המורשת ההיסטורית של עם ישראל ומקומו בקרב עמי האזור. המוזיאון נחנך בשנת 1992, מפעל חיים של “אדם אחד”- אלי בורובסקי ז”ל, אשר הגהה ויזם את הקמתו של המוזיאון וזאת מתוך אמונה גדולה שלו, “שעתידו של המין האנושי מושרש בעברו” (אפלבוים, 1993).
יתרונותיו של המוזיאון בכך, שפריטי האוסף שלו זכו ליחס מלכותי כשכל פריט נמצא בארון משלו, אשר מצורף לו לוח תיאור של הפריט. בנוסף לכך, כל האוספים נותנים תמונה מקיפה של כלל התרבויות שבאות לידי ביטוי במקרא. יתרון שני, הינו ברמה המבנית של המוזיאון. הוא אינו מאורגן על- פי תקופות והחלוקה אינה מלאה. העיקרון המארגן הוא כרונולוגי , כך שכל תחום הנתפס כקריטי בהתפתחות האנושות מקבל תצוגה משלו. יתרון שלישי, הינו ברמה הארכיטקטונית. מכיוון שהתצוגה הינה כרונולוגית, אין צורך להכתיב למבקר את סדר האולמות שיסייר בהם. יתרון רביעי ואחרון הוא בכך, שלכל התצוגות מכנה משותף שהינו, המקרא. לכן, המוזיאון בנוי בצורה פתוחה, שמאפשרת קשר עין בין רבים מהאולמות.
חסרונותיו של המוזיאון בכך, נמצא בפער המשמעותי שבין גודלו של החזון – להציג בפני המבקר את עולם המקרא כולו לבין היקפו של האוסף האומנותי של המוזיאון. בנוסף לכך, המוזיאון ממוקם במרחק קצר ממוזיאון ישראל שמכיל אוצרות ארכיאולוגיים, בעלי חשיבות ועניין בלתי ניתנים לערעור. במוזיאון עשרים גלריות המציגים את המגוון התרבותי העצום של עולם המקרא וגם הוא לא מסתפק בהצגת הגלריות הללו. זהו מרכז למידה ,מקום כינוס לסמינרים ולהחלפת מידע מקצועי ומרכז של הוצאה לאור של ספרים ומאמרים.
בעבודה הנוכחית, הנני מתכוונת לחקור את האוצר של מוצגים עתיקים ורבי ערך שמתוארכים בין 6000 לפסה”נ ועד ל600 ל-סה”נ, בנוסף לתקופות השונות של העמים השונים, אשר המשותף להם הינו הקשר לעולם המקרא. הדבר נובע מתוך האמונה שאי אפשר להבין את קורותיה של תרבות מסוימת או את השתלשלות האירועים בה, ללא הבנת המארג הכולל של שוכני האזור.
על- כן, אני אתמקד באוסף הנבחר ובכל עידן ועם שחלף מאדמותינו והשאיר עקבות אחריו. בנוסף לכך, אתייחס לנרטיב הדתי ולממצאים עתיקים מכל רחבי המזרח התיכון המוזכרים בתנ”ך ולשער את הקרבה בין האדם בזמננו לבין דרך המחשבה של עולם התנ”ך.
בהיותי אזרחית וסטודנטית שמאוד אוהבת לסייר במוזיאונים ברחבי העולם ובארץ, לאחר הביקור שלי במוזיאון ארצות המקרא הרגשתי ייחודיות והרגשה מיוחדת. המוזיאון מציג יצירות של עמים שונים משחר הציוויליזציה ועד הנצרות הקדומה. ונחשב למוזיאון היחיד בעולם המציג את ההיסטוריה של תקופת המקרא בארצות השונות של התנ”ך. לאור זאת בעיני המוזיאון תורם רבות לציוויליזציה העכשווית בארץ ישראל ובעולם כולו, ומשאיר מידע רב והוכחות המאוששות את החיים העשירים ויצירות המיוחדות מארצות המקרא. לכן שאלת המחקר תהיה : מה תרומת המוזיאון לעם ישראל ולציוויליזציה בת זמננו ומה הניע את מר אלי בורובסקי להפוך את המוזיאון למפעל חייו?
לכן בעבודה זו אסקור ראשית הולדת ותולדות המוזיאון, מייסדיו והמניע. שנית אתייחס לאוסף המרכזי והקבוע, לאחר מכן אסקור ואתייחס ליצירות חשובות מהיבט היסטורי תרבותי וחברתי, ורביעית אסקור ואנתח את תערוכת “ספר הספרים”, ובסוף אענה על שאלת המחקר תוך דיון וניתוח.

מבוא
המושג “מוזיאון”, בתרגומו מיוונית הוא היכל המוזות. במקור, בתרבות ההלניסטית, היה זה חדר ריק ששימש להשראה ולמפגש עם אחת מהמוזות ליצירה (ביוונית – mousein). בעוד ,בשנת 1975, הגדירה המועצה הבינלאומית למוזיאונים אקו”ם (I.C.O.M) את המוזיאון כ”מוסד של קבע, המנוהל לטובת הציבור, במטרה לשמר, לחקור ובעיקר להציג לשם הנאה וחינוך של הציבור, חפצים בעלי ערך תרבותי” . המוזיאון הוא כלי מרכזי ביצרת הזדהות וקשר למקום , ומיוצגים בו ערכים חברתיים ותרבותיים המשותפים לחברה שבה הוקם .
בעבודה זו אתמקד במוזיאון תל אביב לאמנות שנוסד בשנת 1932 ביוזמת ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזנגוף, בביתו הפרטי שבשד’ רוטשילד, שינה המוזיאון את מיקומו והתרחב באופן משמעותי, והוא נחשב לאחד ממוזיאוני האמנות הגדולים והחשובים בישראל, הוא מוזיאון עירוני הנמנה עם מוסדות האמנות והתרבות המובילים של ישראל לאמנות מודרנית ולאמנות בת-זמננו. המוזיאון מציע תמהיל תוסס של תצוגות קבע ותערוכות מתחלפות במגוון תחומים: ציור, פיסול, הדפס, רישום, צילום, וידיאו, מיצב, אדריכלות ועיצוב.
המניעים לבחירת הנושא : מוזיאון תל אביב לאמנות משך אותי אישית מאחר ואני אוהבת את האמנות והיצירות בכלל ואת מה שנמצא במוזיאון הזה במיוחד , ומצאתי שעבודה זו תהיה נוצץ למחקר ולהתבוננות מעמיקה יותר באמנות ביצירות וביצירתיות של האמנים המקומיים והעולמים .
העבודה תורכב מארבעה פרקים: הראשון הולדת ותולדות המוזיאון, השני יצירה חשובה “אדריכלות ועיצוב”, השלשי תערוכת זמנית ” אשרת פנים, פרק אחרון דיון וסיכום.
שאלת המחקר:
האם יסוד המוזיאון היה ממונע על ידי בנייה או חיזוק של מגמה חברתית (תרבותית) או פוליטית ?

להלן הפרקים:
מבוא 2
פרק א’-הולדת ותולדות המוזיאון 3
רקע המוזיאון 4
ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו 5
הלנה רובינשטיין 5
הבנין על שם שמואל והרטה עמיר 6
לולה בר אבנר 7
פרק ב’- אדריכלות ועיצוב: יצירה חשובה ” בארוק דיגיטל” 8
הבניין על שם שמואל והרטה עמיר-“בארוק דיגיטל” 8
הגלריות לאמנות 10
סיכום 11
פרק ג’- תערוכות זמניות: ארשת פנים ” Facelook” 12
על תוכנת המחשב 13
כמה יצירות מהתערוכה ” FACELOOK” 14
סיכום 16
פרק ד’- דיון וסיכום 17
סיכום 18
מקורות 19
נספחים 20