מחקר זה עוסק בסוגיית השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרת של כיתה רגילה במערכת החינוך הדרוזית, מתמקד באתגרים ייחודיים בשילוב ובדרכי התמודדות שונים אשר מפתחים המנהלים ונוקטים כדי ליישם שילוב מיטבי.
כידוע, במדינת ישראל במוסדות חינוך למיניהם לומדים תלמידים רגילים במסגרת חינוכית רגילה ואיתם באותה כיתה הטרוגנית משולבים גם תלמידים עם צרכים מיוחדים. בנוסף, חלק מהתלמידים עם צרכים מיוחדים עדיין לומדים במסגרות חינוכיות מיוחדות ונפרדות.
הלימודים במדינה מתנהלים על פי חוקים וכללים, חוק חינוך מיוחד ב 1988 עגן את זכויות התלמיד עם צרכים מיוחדים במערכת החינוך, ילדים אלה מגיל שלוש עד עשרים ואחת זכאים לחינוך בחינם באזור מגוריהם והשמתם במוסד לחינוך מיוחד ניתנת דרך ועדת השמה ודרך ועדת שילוב בחינוך הרגיל (חוק חינוך מיוחד, תשמ”ח- 1988). גם חוק השילוב בשנת 2002 נתן מענה של שירותים מיוחדים משאבים מותאמים וזכאות דיפרנציאלית לתלמידים המשולבים (תיקון 7, 2002). עם חלופת הזמן המדינה נתנה התייחסות משמעותית לתלמידים עם צרכים מיוחדים ועגנה את הכלתם והשתלבותם בחינוך הרגיל בכל תחומי התפקוד הרגשי- חברתי והלימודי במטרה לפתח את תפקודם ולהעצימם בכדי לחיות בכבהוד ובשוויון עם תלמידים רגילים ( תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד, 2018).
רייטר (2017) מציינת שאחת הדרכים לפגוע ביסודות הדמוקרטים של החינוך הינה תיוג תלמידים עם צרכים מיוחדים והפרדתם מהסביבה הרגילה והנורמטיבית, תיוג פוגע גם בערכי החינוך ומעודד הפנית תלמידים אלה למסגרות נפרדות. היא עוד מוסיפה שבשילוב קיימת האפשרות בהפחתת פערים חברתיים אצל התלמידים המשולבים במעגל החינוך הרגיל.
כדי למנוע תיוג תלמידים עם צרכים מיוחדים בבתי ספר ובחברה בכלל, המדינה פעלה על הכנסת שינויים במהות השילוב, בעקרונותיו ובדרכי יישומו במערכות החינוך השונות במדינה וביניהם מערכת החינוך הדרוזית. אכן על פי שינויים אלה רובם של תלמידים עם צרכים מיוחדים ועל פי החלטתם של ההורים החלו להשתלב במסגרת של כיתות רגילות במיוחד לאחר התיקון שנעשה בשנת 2018 וייושם בבתי הספר בצפון הארץ בשנת 2019. הדבר שעורר “סערה” בקרב הצוות החינוכי הרגיל. בתקשורת נשמעו קולות רבים במגזר הדרוזי ובמגזרים אחרים שמנהלים ביחד עם צוות המורים אינם מוכנים לשילוב מלא והתמחותם מצומצמת מאד בשילובם ובהכלתם של תלמידים אלה. לכן התהליך של השילוב התאפיין באתגרים רבים והפך לאחד התחומים המרכזיים והחשובים במערכת החינוכית הישראלית.
בתי הספר בחברה הדרוזית נקטו במדיניות השילוב ופעלו על פי הנחיות החוקים והרפורמות בשילוב תלמידים עם מוגבלויות ועם צרכים מיוחדים, אם זה בכיתות נפרדות ואם זה בכיתות רגילות. מוסדות החינוך לדרוזים זכו בפחות הדרכות לצוותים ובפחות מומחים ומתמחים בחינוך מיוחד ובהוראת השילוב כגון פסיכולוגים חינוכיים וצוות פרא רפואי כמו כן חסרים אצלם דרכי אבחון, תוכניות לימוד ותכנים חינוכיים מותאמים לחינוכם של התלמידים המשולבים על פי הערכים והנורמות של החברה הדרוזית. בנוסף לכך לא ניתנו שעות מספיקות להוראת תלמידים משולבים ולא סופקו משאבים דיפרנציאלים מתאימים ומספיקים להצלחת השילוב. הדבר שמקשה את יישום עקרונותיו במוסדות אלה והופך אותו למאתגר ביותר (סעדה, 2010).
וכאן חשוב לציין שאחת הסיבות לבחירת נושא העבודה הייתה על פי המלצת אחד המנהלים של בית ספר לחינוך רגיל בחברה הדרוזית. המנהל חבר מקורב שלטענתו נושא זה מעניין ומאתגר וכדאי לחקור אותו לעומק תוך השמת דגש על האפשרויות לשפר ולנהל תהליך השילוב באופן מיטבי ביותר. ואולי גם לאחר סיום המחקר, קליטתם של תלמידים עם צרכים מיוחדים תתנהל כראוי והתלמידים יקבלו את מיטבי הזכויות המאפשרות הצלחתם מבחינה לימודים וגם מבחינה חברתית בבתי הספר הרגילים בחברה הדרוזית.
שאלת המחקר בנושא היא מהם האתגרים בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות מנקודת מבטם של מנהלים ומהם אסטרטגיות ההתמודדות עם אתגרים אלה?
לכן מטרת עבודה זו היא לעלות על האתגרים בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים, לאתר אסטרטגיות התמודדות עם אתגרים אלה, גם לאתר חוויות של הצלחה וכישלונות בשילוב בבתי ספר במגזר הדרוזי.
במטרה לענות על שאלת המחקר נבחר השימוש במחקר האיכותני תוך כדי שימוש בששה ראיונות איכותניים עם מנהלים בבתי ספר שונים במגזר הדרוזי. לטענתו של אלפרט (2016) מחקר איכותני מאפשר הבנת דבריהם של המרואיינים, פירושם ויצירת ידע חדש ונגיש, דרך תהליך מורכב ורפלקטיבי זה החוקר מגבש את מיטב ניתוחיו, הבנותיו ופרשנותו ויוצר טקסט מילולי רציף המשלב רעיונות, סיפורים, חוויות וציטוטים שנאמרו בשיחות ובראיונות עם הנחקרים.
עבודה זו כוללת הפרקים הבאים: הפרק הראשון יציג סקירה ספרותית אשר תתמקד בחינוך מיוחד באופן כללי, בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות רגילות על פי חוקים, רפורמות ומחקרים ספציפיים בנושא השילוב, יסקור גם את תפקיד המנהל בשילוב ויציג תיאור קצר של החברה הדרוזית והחינוך בחברה זו.
הפרק השני המתודולוגיה של המחקר אשר תציג את שיטת המחקר האיכותנית, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר שהם ראיונות איכותניים, דרך איסוף הנתונים וניתוחם. גם תציג את האתיקה המחקרית ואת מוגבלויות המחקר שעלו בתהליך ביצועו.
הפרק השלישי יציג את ממצאי המחקר שעלו מניתוח הנתונים של ראיונות עם מנהלים אשר מדגיש שלוש תמות מרכזיות, הראשונה תעלה ממצאים של אתגרים בשילוב, השנייה תעלה ממצאים של אסטרטגיות התמודדות ואילו התמה האחרונה תציג חוויות הצלחה וכישלונות בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתה רגילה.
הפרק הרביעי פרק הדיון אשר יתייחס גם לממצאים עיקריים של המחקר וגם לסקירה ספרותית. ולאחר מכן פרק הסיכום של העבודה המחקרית הכולל בין היתר מסקנות מרכזיות המצביעות על קיומם של אתגרים שונים בשילוב וכולל גם הצעות להמלצות יישומיות בפועל בתוך כותלי בתי הספר בחברה הדרוזית.
לבסוף תודגש התייחסות לכתיבה רפלקטיבית אישית מתהליך המחקר.
מערכת החינוך בארץ ובעולם בעשור האחרון עברה שינויי משמעותי מבחינת שילוב תלמידים עם צריכים מיוחדים בחינוך הרגיל, בישראל ובמדינות אחרות בעולם רואות בתלמיד עם צריכים מיוחדים שיש לו הזכות להיות משולב במערכת החינוך הרגילה, ויש להתאים את ההוראה והנגישות בבית הספר לשילוב מתאים של אותם תלמידים. על פי חוק חינוך מיוחד התשמ”ח-1988, ילד בעל צרכים מיוחדים מוגדר כילד עם “לקות משמעותית, שבשילה מוגבלת יכולתו להתנהגות מסתגלת והוא נזקק לחינוך מיוחד”. בחוק זה לקות מוגדרת כ”לקות גופנית, שכלית, נפשית, רגשית-התנהגותית, חושית, קוגניטיבית או שפתית או לקויות התפתחויות כוללניות”. התפיסה העומדת בבסיס השילוב בחינוך היא כי ילד בעל צרכים מיוחדים הוא שווה לכל ילד אחר, ולאור זאת זכותו הבסיסית היא ללמוד יחד עם עמיתיו, בני אותה קבוצת גיל בתוך מערכת חינוך אחת, וככל שניתן אין להדירו למסגרת נפרדת (פירסטטר, 2018).
בשנת 2002 התקבל בכנסת תיקון לחוק החינוך המיוחד. תיקון זה, המכונה “חוק השילוב” (חוק חינוך מיוחד(תיקון מס’ 7), התשס”ג-2002), הוסיף לחוק החינוך המיוחד את פרק ד’1: “שילבו ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל” שעיגון בחוק את זכותם של ילדים המשולבים במערכת החינוך הרגילה לתוספת של הוראה מיוחדת ושירותים מיוחדים. בעקבות יישום החוק החל גידול במספר התלמידים המשולבים בחינוך הרגיל, במיוחד במספר התלמידים בעלי הלקויות המורכבות (פירסטטר, 2018).
לכן חוק החינוך המשולב והתיקון שלו בשנת 2002 הביאו לשינוי משמעותי במערכת החינוך, והביאו את המורים ומערכת החינוך לאתגר אחד גדול, אך נשאלת השאלה המעניינת האם ההחלטה הזו הביאה תרומה לאותם תלמידים עם צרכים מיוחדים,? האם השילוב הזה הביא לשינוי במוטיבציה ללמידה בקרב אותם תלמידים עם צרכים? והאם הביא לשינוי ושיפור בהישגיות של אותם תלמידים? לכן שאלות רבות צצות ועולות בראשו של איש חינוך וחוקר נושאים אלו.
אני עניין אותי מאוד לבחון ולבדוק את ההשפעה של חוק השילוב על המוטיבציה ועל הישגי התלמידים, לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
כיצד שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים משפיע על המוטיבציה והישגי התלמידים?
מוטיבציה של מורים מהווה חלק חשוב בהצלחתו של התלמיד. ספרות המחקר היא שמצאה קשר ישיר בין שני המשתנים הללו לאורך מחקרים רבים שנעשו בעניין זה.
חוק השילוב מתייחס לשילובם של ילדים עם צרכים מיוחדים בבית ספר רגיל. מדובר בשילוב של תלמידים מן החינוך הרגיל לצד תלמידים מן החינוך המיוחד. הרעיון שעומד בבסיס החוק הוא המוטיבציה להוביל לשוויון בחינוך לאותם ילדים. תפיסת השוויון היא חלק בלתי נפרד מתפיסה לפיה יש ליצור קו אחיד בין כלל התלמידים וזאת על מנת לאפשר לכולם להצליח בעתיד.
מתוך מטרה זו יש רצון לערב אותם ולהפוך אותם להיות כמי שקיימים באותה כיתה, כמקשה אחת. מכיוון שכל אדם הוא כפרט אשר מחשבותיו הן המגדירות את המציאות הקיימת ואילו את החברה כמערכת מעצימה שמאפשרת מימוש עצמי בעל משמעות לפיכך לא קיים צורך בתיוג תלמידים שהוא מערער את הבסיס המוסרי של החינוך אלא יש להכיל את כל התלמידים ולפתח מענים מתאימים שבהם יוכלו הילדים ללמוד במסגרות החינוך הרגילות.
שאלת המחקר המרכזית בעבודה:
כיצד משפיע שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות רגילות על המוטיבציה של מורים במגזר הערבי?
למורים יש נתח מרכזי בכל הנוגע לשילוב ולהצלחתו. המוטיבציה של המורים לעשות כן ולהוביל לכך שזה יצליח, הלכה למעשה, היא מי שמבטאת את ההשפעה המשמעותית ביותר על סיכוי ההצלחה של השילוב (Acquah, Nsiah, Antie & Otoo, 2021). מחקרים שונים שהיו קיימים בספרות המחקר הם מי שהעלו שיש קשר ישיר בין מוטבציה, הנאה בעבודה ומסוגלות אישית. הנחת המחקר בענייו זה היא שקיים מתאם חיובי בין המשתנים כך ככל שתחושת המסוגלות האישית תהיה גבוהה יותר הרי שגם ההנאה וגם המוטיבציה תגדל, בהתאמה.
עבודה זו תבקש לבחון האם המוטיבציה של המורים היא מי שיוצרת אתגר משמעותי בתהליך השילוב, הלכה למעשה. שיטת המחקר היא עיונית. ככזו היא מבטאת הצלבה בין מחקרים שונים הקיימים בספרות אודות העניין הנחקר כאן. הפרק הראשון בסקירה יתייחס לחוק השילוב יבדוק. פרק זה יבחן מהו החוק, מיהו התלמיד במסגרת תהליך השילוב ומה העמדות של משרד החינוך והמורים לחוק, בפרט בהיבט היישום שלו. החלק השני בסקירת הספרו יתייחס למוטיבציה להגדרות שונות הקיימות לשילוב ולתיאוריות אשר מסבירות את המוטיבציה בארגון וכן לגורמים שמניעים את הפרטים בחברה. כמו כן, תהיה התייחסות לקשר בין מוטיבציה של מורים וחוק השילוב בחברה היהודית והערבית.
הפרעות קשב וריכוז ADHD תופעה המוכרת ברחבי העולם ובחברה הישראלית, ילדים מאופיינים כחסרי קשב וריכוז, אימפולסיביים והיפראקטיביים מה שמקשה עליהם לבצע משימות רגילות והשתלבות באופן רגיל בפעילויות היומיומית. מה שדורש מההורים להכיר תופעה זאת אצל ילדיהם ולהתאים להם טיפול חינוכי הורי מתאים בנוסף לתרופתי. נושא זה נחקר רבות בסקרי הספרות בארץ ובעולם, אך מה שמעניין איך הורים לילדים אלו מתמודדים עם הקשיים בגידול וחינוך ילדים עם הפרעה זו.
ובהיותי סטודנטית המשתייכת לעדה הדרוזית ומתגוררת ברמת הגולן, ולצד העובדה שאין מחקרים בנושא במגזר שלנו, בחרתי לחקור תופעה זו בקרב תושבי רמת הגולן על בסיס שאלת המחקר הבאה:
איך הורים מרמת הגולן מתמודדים עם ילדים בעלי ADHD בחיי היומיום?
בעבודת המחקר כלי המחקר הינו ראיונות מובנים עם שישה נשים ברמת הגולן משלושת הכפרים מג’דל שמס, מסעדה, בוקעאת’א. כאשר הראיון בדק ובחן את התמודדות נשים הללו עם בנים שלהם המוגדרים כבעלי הפרעת קשב וריכוז ADHD.
העבודה הינה איכותנית מחקרית שמכילה ארבעה פרקים עיקריים, הראשון סקר ספרות המתייחס להגדרות של ADHD, הגדרת הפרעת קשב והיפראקטיביות, מאפיין ילדים הסובלים מ-ADHD, התמודדות הורים עם ילדים בעלי הפרעת ADHD, התמודדות הורים מהמגזר הערבי עם ילדים שונים. בפרק השני מתודולוגיה אשר מגדיר מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר. פרק שלישי ממצאים, פרק אחרון דיון וסיכום.
העבודה מציגה תמונה מספקת למצב של התמודדות הורים ברמת הגולן עם ילדים בעלי הפרעת ADHD. אין ספק שמומלץ לבצע עוד מחקרים עתידיים אשר מרחיבים את מאגר הנתונים ומחזקים את המסקנות והטענות שעלו במחקר זה שהנשים ברמת הגולן מצליחות לטפך בילדים עם הפרעות ADHD ולשמור על איזון במשפחה.
נושא מחקר זה בא לדון בילדים המשולבים בגנים והתמודדותם מבחינה חברתית. מחקרים ומסמכים שונים בספרות המחקרית העלו התייחסות לעובדה ששילוב ילדים עם מוגבלות בגנים רגילים יש השפעה חיובית על התפתחות קוגניטיבית של אותם ילדים עם מוגבלות. נקודה נוספת חשובה הייתה לתת להם להרגיש כבר שהם חלק מהחברה הישראלית וזה משני צדדים גם מהתלמידים ללא מגבלות, הם צריכים לראות אותם כחלק מהחברה המקומית. אך במחקר זה בא להרחיב את הידע המחקרי בנושא שילוב חברתי של ילדים עם צרכים מיוחדים. על פי תפיסה זו, הילד עם הצרכים המיוחדים הוא חלק אינטגראלי מהחברה ואין הצדקה להפרדתו ממערכת החינוך הכללית (בן-נון, 2018).
לכן נושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגן הינו נושא מאוד עניין אותי, במחקר זה בנושא שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים באה לשים דגש על התמודדות חברתית של אותם ילדים עם מוגבלות בגן בעיני הגננות. לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
שאלת המחקר: כיצד הילדים המשולבים מתמודדים מבחינה חברתית בעיני הגננת?
המחקר הזה מחדש מידע על תפיסת הגננות לגבי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בגן מהיבט חברתי, מחקרים רבים דנו על השילוב ללא התייחסות להיבט החברתי בפרט. בעבודה זו מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים הפרק הראשון הינו סקירת ספרות הדנה בנושאים הבאים: שילוב, ילדים עם צרכים מיוחדים, גן ילדים, גננת, התנהלות חברתית בגן, התמודדות של ילדים עם צרכים מיוחדים מבחינה חברתית.; הפרק השני הינו מתודולוגיה המתייחסת לשיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, אתיקה מחקרית.; פרק שלישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות: שילוב הילדים עם צרכים מיוחדים בגן בעיני הגננות, ילדים עם צרכים מיוחדים מצליחים להשתלב חברתית מנקודת המבט של הגננות, חסמים וקשיים שילדים משולבים חווים ביחסיהם החברתיים עם ילדי הגן , תפקיד הגננת בשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים מהיבט חברתי בגן, התייחסות הילדים המשלבים בגן מהיבט חברתי כלפי ילדים משולבים; הפרק הרביעי והאחרון הינו דיון וסיכום.
הפרעות קשב וריכוז ADHD הינה הפרעה מוכרת בחברה הישראלית, הפרעה זו משפיעה על האדם המאובחן באופן משמעותי ופוגעת באיכות החיים שלו (חוזר משרד הבריאות, 2010; World Health Association, 2013). הפרעה זו מבטאת פער ברמה נוירולוגית בין ידע ותוכנית פעולה לבין יכולת האדם לממש את תוכניותיו, הפרעת קשב והיפראקטיביות היא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות הפוגעת בילדים ומבוגרים כאחד. התסמינים של הפרעה זו הינם בעיקר אי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות (Brown, 2013; Jones & Hesse, 2018).
להפרעה זו קיימים שתי שיטות טיפול נפוצות וידועות בספרות המקצועית והיא שיטת הטיפול התרופתי ולרוב התרופה הנפוצה הינה הרטלין, ולצד הטיפול התרופתי קיים הטיפול ההתנהגותי/חברתי שמתבסס על ליווי של אנשי מקצוע: כגון: פסיכולוג, ריפוי בעיסוק, קלינאי תקשורת, עובד סוציאלי, יועצים ועוד, הרציונאל מטיפול זה הינו, חיזוק והכוונה למאובחן על ידי שיטת הגירויים והעונשים להתנהגויות רצויות (שלו-מבורך וסיטבון פרחי, 2011; גולדשמיט, 2012 ;Pfiffner & Haack, 2014; .(DuPaul, Gormley & Laracy, 2014
הפרעה זו משפיעה על ההתנהגות והיכולות של הילדים בהתמודדות עם תחומים שונים, מכוון שההפרעה והסימפטומים שלה (אבי קשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות) גורמים לפגיעה בביטחון העצמי, בהרגשת המסוגלות העצמית, גורמת לחסימה קוגניטיבית, ומובילה לירידה בהערכה העצמית ובדימוי העצמי, מאופיינים עם הישגים נמוכים, ודרגת תעסוקה נמוכה בבגרותם של אותם ילדים מאובחנים עם הפרעת ADHD (Slomkowski, Klein, Mannuzaa, 1995).
לכן בעבודה זו עניין אותי לבדוק ולבחון השפעת ההפרעה ADHD על הדימוי העצמי בקרב ילדים, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בקרב ילדים משפיעה על הדימוי העצמי שלהם?
העבודה הינה עבודת עיונית המתבססת על מחקרים אקדמיים מהספרות המקצועית שדנו בנושא הפרעת ADHD, מאפיינים של ילדים עם ADHD, דימוי עצמי, השפעת ADHD על מיפוי עצמי להלן פירוט הפרקים:
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון מציג ההגדרה של ההפרעה ADHD, וקריטריונים לפי DSM-5 לאבחון ההפרעה.; הפרק השני מתייחס למאפייני ילדים עם ADHD ודרכי טיפול בילדים עם ההפרעה.; הפרק השלישי דן בדימוי העצמי הגדרה ומאפיינים, והשפעת הפרעת ADHD על הדימוי העצמי בקרב ילדים.; ופרק אחרון הינו דיון סיכום ומסקנות.
