חינוך לגיל הרך

ניצני אוריינות הינו נושא חשוב שעולה רבות בעשור האחרון במחקרים שונים ובמשרד החינוך. המושג ניצני אוריינות מחדד ומדגיש את ההיבט ההתפתחותי של הילד מבחינת תהליכי רכישת כישורים לקרוא, לכתוב, גם אוריינות מתמטית ומוזיקאלית ועוד (שופר אנגלהרד, 2013).
בכלל הכישורים ובעיקר קריאה וכתיבה שהם אלמנטאריים ונחוצים מאוד לכל ילד להיות ברמה טובה, לפני כניסתו לבית הספר. עלה ממחקרים שונים (קליין וגבעון, 2002; שפירא ורותם, 2009; סבג-שושן וארם ,2013) את חשיבות מעורבות ההורה המבוגר כמתווך בעת קריאת ספר, או כתיבה, או כל פעילות חינוכית שהילד מבצע. ליווי המבוגר המתווך מביא לשיפור ויעילות יותר בפעילות ניצני האוריינות שהילד עושה. המבוגר יוכל להבחין ברגשות של הילד, במאפיינים האישיים והאנושיים של הילד, ולהתאים את הלמידה למצבו של הילד.
אותם ילדים בגיל הרך חשוב מאוד שיהיו מוכנים מבחינת ניצני אוריינות לפני כניסתם לבית הספר שהינה מערכת יותר פורמאלית, ועם נהלים פנימיים ומשמעות שמביאה את הילד למצד שהוא אמור להתחיל להתמודד לבד במסגרת זו. לכן חשוב להכיר ולבחון את שביעות הרצון של ההורים מעבודת ניצני האוריינות בגן.
לאור זאת, בחרתי לענות על שאלת המחקר הבאה:
האם הורים לילדים בגיל הגן שבעי רצון מעבודה של ניצני אוריינות בגן?
והשערת המחקר, הינה:
הורים לא משכילים יהיו יותר שבעי רצון מהעבודה של ניצני אוריינות מאשר הורים משכילים.
העבודה בנויה מארבעה פרקים עיקריים, כאשר פרק ראשון סוקר תיאורטית מחקרים שונים בנושא ניצני אוריינות משמעות המושג, ניצני אוריינות בגיל הרך בגן, טיפוח כישורי ניצני אוריינות בגן, שביעות רצון ההורים ממעורבות במערכת החינוך.

תופעת השותפות של הורים בבתי הספר החלה לקבל תאוצה בעשורים האחרונים במדינות המערב ובישראל בפרט. יתרה מזאת הספרות המחקרים דנה בהבה מודלים שהתייחסו לשותפות של הורים בבתי הספר. נושא השותפות של הורים במתרחש בבתי הספר עם הילדים שלהם, חשוב ביותר מה שעוזר לבנות את הילד בצורה טובה יותר ומתאימה יותר לשלבים המתקדמים יותר של החיים. וזה עושה את הילד יותר מוצלח בחברה ובקריירה שאליה יגיע אחרי שעבר את כל השלבים של מערכת החינוך. אך חשוב לציין שנוא מעורבות ההורים בגני הילדים פחות נחקר ונבדק בספרות המחקרים ובעיקר במדינה, לכן החלטנו בעבודת מחקר זאת לבחון ולבדוך במחקר כמותי שאסף נתונים באמצעות שאלון הבנוי מ-48 שאלות והמופנות ל-32 הורים משני גני ילדים בעיר עכו אלמוגן ואיריס, כאשר אוכלויית ההורים היא יהודית.
עבודת המחקר האיכותית הזאת באה לבחון את ההשערות הבאות:
השערת מחקר 1: ככול שרמת ההשכלה של הורי הילד גבוהה יותר רמת מעורבותם בגן תגבר.
השערת מחקר 2 א’: ככול שתפיסת התפקיד ההורי עולה מעורבות ההורה בגן עולה.
השערת מחקר 2 ב’: ככול שתפיסת התפקיד ההורי עולה המעורבות בבית עולה.
השערת מחקר 3 א’: ככול שהגננת מזמינה יותר מעורבות ההורה בגן עולה.
השערת מחקר 3 ב’: ככול שהגננת מזמינה יותר המעורבות בבית עולה.
השערת מחקר 4 א’: ככול שהזמנת הילד גוברת מעורבות ההורים בגן עולה.
השערת מחקר 4 ב’: ככול שהזמנת הילד גוברת המעורבות בבית עולה.
השערת מחקר 5 א’: ככול שמסוגלות ההורה עולה מעורבות ההורה בגן עולה.
השערת מחקר 5 ב’: ככול שמסוגלות ההורה עולה המעורבות בבית עולה.

העבודה מתארת את השפעת הגורמים הנ”ל ואיך הם משפיעים על רמת השותפות בגנים אלו בהתבסס על המאפיינים האישיים של ההורה, והגננת. ומדגיש את חשיבות תפקידה של הגננת וכמה רמת הפתיחות שלה והרצון לשתף את ההורים בנעשה בגן חשוב להתפתחות הילדים ומעברם לשלב הבא בצורה הטובה ביותר.

האם מערכת החינוך מתבססת על הטכנולוגיה בעידן של היום, מה המשמעות מטכנולוגיה זו איך באה לידי ביטוי בעולם החינוך, בהוראה, בלמידה. הטכנולוגיה בעידן של היום נכנסה לכל התחומים והענפים בחיי היומיום, עד כדי שהפכה להיות חלק בלתי נפרד מכל אחד ואחד בעולם הזה. המידע והזמינות של כלים טכנולוגיים הפך להיות זמין ברמה מאוד גבוהה. החל מטלפונים חכמים, רשת מקוונת, רשתות חברתיות, ועוד. במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה הפכה הטכנולוגיה לחלק בתלי נפרד ממערכת ההוראה ומערכי השיעורים. וכך מערכת החינוך בעשורים האחרונים רואה בטכנולוגיה ככלי עזר וכלי חיוני להוראה ולמידה (אייזנברג, 1999).
אך נשאלת השאלה אם הטכנולוגיה נכנסה גם לגנים? האם הגננות מודעות למציאות החדשה שכל דבר היום נוגע בטכנולוגיה בצורה כלשהיא.
לכן עניין אותי בעבודה זו לבחון את נושא שימוש בטכנולוגיה בגנים, ובהיותי מתגוררת בכפר בית ג’אן בצפון הארץ. החלטתי לבחון את העניין בששה גנים בכפר מולדתי, ודרך ראיונות עומק חצי מובנים, להלן שאלת המחקר המרכזית:
מהן תפיסות של גננות דרוזיות לגבי שימוש בטכנולוגיה בגן הילדים בבית ג’אן?
ובכך העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, כאשר בפרק הראשון סקירה ספרותית שמתייחסת לנושאים הבאים: טכנולוגיה בחינוך, סוגי טכנולוגיה,סביבת למידה מתוקשבת, טכנולוגיה בגן. לאחר מכן פרק שני מתודולוגיה שמתייחסת למטרת המחקר, שאלות המחקר, אוכלוסיית המחקר, שדה המחקר, כלי המחקר, אתיקה, תהליך המחקר.לאחר מכן בפרק שלישי התייחסות לניתוח הממצאים ראיונות, ולבסוף דיון וסיכום.

בשנים האחרונות, משרד החינוך רואה בשיתוף הפעולה של ההורים נדבך עיקרי וחשוב, בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי וכרוך במענה לצרכים ולרצונות של הצדדים. עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתיים” (חוזר מנכ”ל,תשס”ב, תשס”ו, תשס”ט, תשנ”ו צריך לציין את מספר העמוד מכיוון שזה ציטוט).
בעבודת מחקר זו בחרנו לדון בתרומה של שותפות הורים בהתפתחות החברתית-רגשית של הילד בגילאי הגן. אנו רואות בשנים הראשונות של חיי הילד כשנים קריטיות לעיצוב אישיותו והסתגלותו בסביבה החברתית שלכאורה מוזרה לו, לכן שותפות ההורים בגן הינה בעינינו נושא חשוב ביותר שנרצה לחקור בעבודה זו. המחקר ידון בשאלה:
איך תפיסת ההורים לשותפות בגן מסייעת לטיפוח והשתלבות הילדים מבחינה חברתית-רגשית בגן?
אין ספק שההורים הם דמות משמעותית ביותר בחיי הילד, לכן שותפות ההורים במפגשים, אספות, חגיגות, אירועים וביקורים שוטפים מעלים לילד את המוטיבציה והביטחון העצמי ובכך תורם להשתלבות קלה ונכונה בגן (חדד,2010). בנוסף לשיח והתקשורת הבין אישית הקרובה בין ההורים לצוות הגן, מה שיכול לתרום רבות להתפתחות הילדים חברתית ורגשית עם שאר התלמידים בגן , בנוסף עזור לצוות הגן להכיר את הצרכים העיקריים שילד זה דורש על פי חוות הדעת של ההורים, מה שמקל עליהן לאפיין צרכים אלו של הילד, ומצד שני עוזר ותומך בילד להשתלב בפעילויות החברתיות השונות בגן ולהיות פעיל (חדד, 2010).