היסטוריה

עליית מפלגת הנאצים לשלטון ב-20 ינואר 1933 היה תחילתה של תקופה חדשה בגרמניה ובאירופה לעם היהודי. האלימות שהמפלגה הנאצית הפעילה נגד העם היהודי בגרמניה הינה בלתי נתפסת והתפתחה לממדים של השמדת עם מה שמכונה היום “השואה”. מיד לאחר הבחירות ב-5 במרס 1933 החל גל האלימות הראשון של המפלגה הנאצית, בקרב כלל חלקיה והגופים השונים השייכים לה, נגד היהודים. גל האלימות הזה היה חלק ממתקפה רחבה יותר על בנקים, על חנויות כלבו ועל לשכות מסחר ברחבי גרמניה, מתקפה שנוהלה במסגרת ה”הפיכה מלמטה” המסיווית שסימנה את ראשית המטמורפוזה שעברה המפלגה בנאצית לקראת הפיכתה לרייך השלישי (Borszat, 1981).
האלימות שחוו היהודים בגרמניה בין השנים 1933-1939 הייתה בבחינת המשך ל”לתקופת המאבק” של המפלגה בשנים 1925-1932. כשהס”א הפעיל טרור נגד קומוניסטים, סוציאל-דמוקרטים ויהודים (Oded, 1990). אך במהלך תעמולת הבחירות של המפלגה הנאצית ועד עלייתם לשלטון ואחרי גם העלייה השתמשה המפלגה בתערוכות ניידות להצגת הטכנולוגיות השונות שהצליחה המפלגה לפתח לאומה הגרמנית, וזה רק חזק את מעמד המפלגה והשפיע מאוד על המודעות של האומה הגרמנית. מכוון שזה ההיא להשפעה אפקטיבית ועמוקה על העם הגרמני ועזר מאוד להיטלר ליישם את האידיאולוגיה הנאצית (Gues, 2011).
בעבודה זו עניין אותי איך התפתחה האידיאולוגיה הנאצית וכיצד הנאצים השתמשו בטכנולוגיה ליישום הפתרון הסופי, לכן שאלת המחקר המרכזית הינה כדלקמן:
כיצד הנאצים השתמשו בטכנולוגיה ליישום הפתרון הסופי?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים ראשיים, הפרק הראשון דן באידיאולוגיה הנאצית נגד היהודים כיצד התפתחה אידיאולוגיה זו עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בינואר 1933 והתחלת האלימות נגד היהודים והשפעה על המודעות של העם הגרמני והאנטי-שמיות.; הפרק השני הטכנולוגיה והנאציזם התעמולתי התייחס לשימוש בטכנולוגיה וקבוצת מהנדסים נאציים שהובילו תעמולת האידיאולוגיה הנאצית של המפלגה הנאצית תוך תערוכות נייד.; הפרק השלישי התייחס להתחלת השמדת היהודים בשנת 1941 והתייחסות לוועדת ואנזה לפתרון הסופי.; הפרק הרביעי הינו סיכום ומסקנות.

עבודה זו באה לדון בנושא האסלאם באירופה, לאחר מלחמת העולם השנייה החלה עלייה והגירה מסיבית של מוסלמים ממדינות ערב למדינות המערב, וזה נבע בעיקר מהמדיניות המקלה של מדינות המערב בקליטת מהגרים אחרי מלחמת העולם השנייה, וזאת לשם בנייה והקמת תשתיות שנפגעו במלחמה. אותם מהגרים קבלו יחס מעולה עם כלל הזכויות הסוציאליים והבריאותיים, ועם השנים ראו לנכון להשתקע במדינות אלו ולא חזור למדינות שלהם ולחיו תבעוני (שפרמן קרין, 2009). מציאות זו יצרה דורות של מוסלמים באירופה שהשתקעו וחיו לפי המסורת המוסלמית ללא השתלבות עם החברה המערבית הליבראלית. לכן נשאלת השאלה בצל המגמה העולה של המוסלמים באירופה? והג’האד והטרור האסלאמי באירופה? האם חל שינוי בעמדת האירופיים כלפי האסלאם?
לכן בעבודה זו עניין אותי לדון בשאלת המחקר המרכזית להלן:
מה הגורמים שהביאו האסלאם להגירה לאירופה וכיצד השתנתה מדיניות המערב כלפי האסלאם היום?
העבודה מורכבת מארבע פרקים עיקריים, הפרק הראשון מדבק על האסלאם במערב והשיח’ עבדאללה יוסף אל-קרצ’אוי, הפסיקות שלו במותרות לאסלאם להשתלב במערב ובאירופה וללא פגיעה בפולחן ומסורת האסלאמית, ופרשנות שלו למצוא באסלאם באירופה חיזוק למוסלמי ולאסלאם בכלל. הפרק השני דן בכוח האסלאם באירופה, המגמה העולה בכמות האוכלוסייה המוסלמים במדינות ובערים גדולות באירופה, וההשפעה שלהם העל האנטישמיות והיהודים באירופה, והתחזקות ההשפעה הפוליטית, החברתית שלהם. והפרק השלישי דן בשיני פני אירופה כלפי האסלאם ונקיטת יד קשה בגין אירועי טרור ואלימות מצד המוסלמים, ומניעת הגירתם באופן חופשי לאירופה. והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.
עבודה זו באה להציג תמונה מסכמת למצב האסלאם היום באירופה, לאחר גלי ההגירה שהחלו אחרי מלחמת העולם השנייה, ובאביב הערבי, וכיצד שרשרת אירועים שקרו באירופה בעשורים האחרונים הולידה מציאות חדשה במערב כלפי האסלאם.

תקופת המנדט הבריטי בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, נחשבת לתקופה לא קלה כלל לערבים הפלסטיניים. בשנות העשרים החלו היהודים או יותר מדויק הסוכנות הציונית לרכוש אדמות ושטחים רבים מערבים לא פלסטיניים המתגוררים במדינות שכנות כמו סוריה ולבנון, ובשלב מאוחר יותר גם החלו לקנות מערבים פלסטינים. וכל זה במטרה להשתלט על ארץ זו על ידי הפעלת מאמץ מדיני ואסטרטגיה של שליטה ופיתוח מהיר של התיישבויות של יהודים, וקליטת עלייה של יהודי ברית המועצות ומדינות אחרות. והכל על מנת להציב עובדה חדשה בארץ. אך השתלשלות אירועים אלו הובילה למתיחות רבה בקרב הערבים הפלסטיניים בכל שכבות החברה, ולאחר המאורעות של 1920, 1921, וב- 1929 שהופעלה אלימות נגד היהודים, הדבר הוביל להתחדשות האלימות נגד היהודים והמשטר הבריטי והמאבק נקרא “המאבק המזוין” או המרד הערבי בין השנים 1936-1939 שנמשך שלוש שנים שבו היו אבדות רבות בקרב הערבים הפלסטיניים, היהודיים, והבריטים. במהלך המרד התחוללו אירועים שונים והשתלשלות מגוונת של אירועים בכל ההיבטים הפוליטיים, החברתיים, והכלכליים. מנהיגים פלסטיניים שעודדו הפעלת אלימות מלכתחילה ואחרים שרצו בתהליך מדיני מול הבריטים ולנסות להשפיע על הבריטים בשיחות ובקרבה ללא הפעלת אלימות.
לכן תקופה זו מאוד עניינה אותי, והכי מעניין זה מה הוביל או גרם לפרוץ המרד הערבי בתקופת המנדט הבריטי. לכן בעבודה זו בחרתי לענות על שאלת המחקר הבאה:
מה הגורמים לפרוץ המרד הערבי ב-1936 בתקופת המנדט הבריטי?
העבודה מורכבת משלושה פרקים עיקריים, הפרק הראשון מתיחות במחנה הערבי לפני פרוץ המרד הערבי ב-1936, פרק הדן במתיחות שנבעה מרכש אדמות של פלסטיניים על ידי הסוכנות הציונית, והתחלת העלייה, התחלת המהומות. הפרק השני מתאר התפתחויות שהתרחשו בתקופת המרד כמו הקמת בתי-דין פלסטיניים והחרמת בתי-דין מנדטוריים, לחימה אווירת של הבריטים נגד המרד והכנופיות בנור-אשמס, התייחסות למשת”פים ששתפו פעולה עם היהודי. ופרק שלישי שזה הגומרים לפרוץ המרד.

תקופת המנדט הבריטי בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, נחשבת לתקופה לא קלה כלל לערבים הפלסטיניים. בשנות העשרים החלו היהודים או יותר מדויק הסוכנות הציונית לרכוש אדמות ושטחים רבים מערבים לא פלסטיניים המתגוררים במדינות שכנות כמו סוריה ולבנון, ובשלב מאוחר יותר גם החלו לקנות מערבים פלסטינים. וכל זה במטרה להשתלט על ארץ זו על ידי הפעלת מאמץ מדיני ואסטרטגיה של שליטה ופיתוח מהיר של התישבויות של יהודים, וקליטת עלייה של יהודי ברית המועצות ומדינות אחרות. והכל על מנת להציב עובדה חדשה בארץ. אך השתלשלות אירועים אלו הובילה למתיחות רבה בקרב הערבים הפלסטיניים בכל שכבות החברה, ולאחר המאורעות של 1920, 1921, וב- 1929 שהופעלה אלימות נגד היהודים, הדבר הוביל להתחדשות האלימות נגד היהודים והמשטר הבריטי והמאבק נקרא “המאבק המזוין” או המרד הערבי בין השנים 1936-1939 שנמשך שלוש שנים שבו היו אבדות רבות בקרב הערבים הפלסטיניים, היהודיים, והבריטים. במהלך המרד התחוללו אירועים שונים והשתלשלות מגוונת של אירועים בכל ההיבטים הפוליטיים, החברתיים, והכלכליים. מנהיגים פלסטיניים שעודדו הפעלת אלימות מלכתחילה ואחרים שרצו בתהליך מדיני מול הבריטים ולנסות להשפיע על הבריטים בשיחות ובקרבה ללא הפעלת אלימות.
מאוד עניינה תקופה זו , והכי מעניין אותי זה מה הגורמים לפרוץ המרד העברי בתקופת המנדט הבריטי. לכן שאלת המחקר בעבודה זו הינה כדלקמן:
מה הגורמים לפרוץ המרד הערבי ב-1936 בתקופת המנדט הבריטי?
העבודה התייחסה לגומרים למרד הערבי תוך התייחסות לשלושה גומרים מרכזיים: עלייה של היהודים ארצה; הצטרפות הפלאחים למרד.; הגורם הכלכלי לפרוץ המרד. ולבסוף העבודה מסתיימת בדיון וסיכום.

מצרים נקשרת בתועה של היהודים מראשית ימיה של האומה היהודית. מאז ימי האבות הייתה ידועה כיעד להגירה, אך רק באמצע המאה השביעית לספירה, עם כיבושה בידי הערבים התחלה להתבסס קהילה יהודית במצרים. ובתקופה של הפאטימים במאה האחת-עשרה ניתנה ליהודים לצמוח ולהתפתח. הקהילה היהודית במצרים התמקמה תחילה בקהיר (פוסטט) לאחר מכן התפשטה לערים גדולות אחרות דוגמת עיר הנמל אלכסנדריה, והיו עוד מיעוט יהודים שהתגוררו בפורט סעיד ובעוד ערים גדולות אחרות. כאשר בראשותה הקהילה היהודית במצרים מנתה במאה האחת עשרה כ-25,00 וזה לפי מפקדי האוכלוסייה שערכו הבריטים . הקהילה היהודית במצרים התחלקה בעיקר לשתי קהילות מרכזיות ואלו הירושלמית ווהבבלית והיו גם המגרבים שנחשבו לעשירים וחזקים. לצד החלוקה הזו נוצרו מאבקים על ראשות הקהילה היהודית בפוסטאט, מאבקים על הכוח והנהגת הקהילה. ולכל קהילה יש המנהגים ותארים דתיים משלה. ושני המרכזים העיקריים ליהדות בתקופה ההיא זאת ישיבת ארץ ישראל בראשות הגאון (הדרגה הגבוהה ביותר ביהדות) והישיבה הבבלית. וכך מאבקי כוח על הנהגת הקהילה בפוסטאט הייתה למשך כל התקופה של שלטון זה. לכן עניין אותי בעבודה זו לדון במאבקי הכוח של הקהילות היהודיות בפוסטאט ולבחון איך השפיעו אותם קהילות או ראשי קהילות על ראש היהודים ‘ראס אליהוד’ שקבלו מינוי מהשלטון הפאטימי לשם שמירה על האינטרסים שלהם לעמוד בראש הקהילה היהודית בפוסטאט.
לכן לאור זאת, שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד הקהילות השונות בפסופט השפיעו על מאבקי הכוח על ההנהגה היהודית במצרים המקושרת לשלטון הפאטימי?
העבודה מורכבת משלושה פרקים עיקריים, פרק א’ דן בהרחבה בקהילות היהודיות במאה האחת עשרה בעיר פוסטאט במצרים, הירושלמיים, הבבלים, ומגרבי, קראים ורבנים. פרק שני מציג המאבקים של הקהילות על הנהגת הקהילה בפוסטאט, מאבקים על ראשי הקהילה היהודית בפוסטאט המקורבים לשלטון, ראשות היהודים במצרים בראשות הקראים, ולבסוף פרק אחרון שהינו דיון וסיכום לנושאים השונים שעלו בעבודה, ובפרט התייחסות לשאלת המחקר לעיל. העבודה התבססה על ספרות מקצועית בנושא תוך הצגת תמונת מצב לקהילה היהודית בפוסטאט והמאבקים על ראש הקהילה.

מלחמת העולם הראשונה או הגדולה חרטו בזיכרונם של הרבה אזרחים בעולם מראות זוועה של הרס, חורבן, כ-16.5 מליון אבדות כ- 45% אזרחים. בנוסף שינוי מהותי בבריתות ומדינות באירופה אחרי המלחמה. מעבר לכל זה היה למלחמה הזו השפעה משמעותית על כלכלתם של המדינות שהשתתפו במלחמה מעצמות המרכז (הקיסרות הגרמנית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, האימפריה העות’מאנית, בולגריה) ומדינות ההסכמה ( צרפת ומושבותיה, האימפריה הרוסית, איטליה, ארצות הברית)אך המדינה שהכי הושפעה כלכלתה מתוצאות המלחמה הייתה הקיסרות הגרמנית, או ליתר דיוק רפובליקת ויימר שקמה כל חורבות הקיסרות הגרמנית. כאשר לחוזה השלום בוורסאי ביוני 1919 היו השלכות חמורות כל כלכלתה של רפובליקת ויימר. על סמך סעיף “אשמת מלחמה” שהוצמד לגרמניה נדרש ממנה לשלם פיצויים על סף 30 מיליארד דולר לבעלות הברית במשך 52 שנים לאחר המלחמה.
לכן עניין אותי וסקרן אותי מאוד נושא זה, והחלטתי בעבודה זו לענות על שאלת המחקר הבאה:
איך השפיעה מלחמת העולם הראשונה על כלכלת גרמניה?
העבודה מרוכבת מארבעה פרקים, כאשר בפרק ראשון סוקרת מידע על מלחמת העולם הראשונה, הצדדים שהשתתפו במלחמה, הגורמים למלחמת העולם, פרוץ המלחמה. בפרק השני סוקרת מידע על אישים שהשפיעה במהלך המלחמה ולאחר מכן דוגמת ולטר רתנאו (ממוצא יהודי) איש עסקים, ובעל מעמד פוליטי גבוהה היה שר החוץ והיה לו חלק מהעשייה במהלך המלחמה, בנוסף האיש לודנדורף מפקד הצבא העליון אשר הוביל את המלחמה וזה שבקש להפסיק את האש ולהיכנע. לאחר הכניעה רציחות פוליטיות, ומותו של רתנאו. לאחר מכן פרק שלישי גרמניה מכניעה צבאית לקריסה כלכלית, חוזה ווירסאי, המשבירים הכלכליים שזעזעו גרמניה, עליית מחירים משעה לשעה. ולבסוף פרק דיון וסיכום שבו עונה על שאלת המחקר ודנה בנושאים ובנקודות העיקריות שנסקרו בעבודה.

מלחמת העולם השנייה בעיקרה הייתה גלישת צבאות גרמניה הנאצית בראשות אדולף היטלר לשטחה של ברית המועצות דאז, המלחמה ארכה ארבע שנים מיוני 1941 ועד מאי 1945. במהלך מלחמה זו חוו היהודים הסובייטיים חוויות קשות ועימות עם השואה שדבר בא לידי ביטוי בכוונת הנאצים להשמיד כל היהודים (אלטשולר, 2009).
המציאות הקיימת דאז בברית המועצות היו היהודים מרוכזים לרוב במערב ברית המועצות, מערב אוקראינה, לטוויה, ליטא, ובפולין כאשר מדינות אלו הם שטחים קרובים יותר לגרמניה, וזה אומר שפלישת הגרמנים לשטחה של ברית המועצות, הם ישימו ידם על היהודים או על רוב היהודים בוודאות, ועל כל יהודי למצוא דרך להימלט מהאכזריות הנוראית של הצבא הנאצי נגד היהודים. מקרי הזוועה והלא אנושיים שבוצעו בשוטה השאירו רבים מאיתנו בתדהמה עם היום הזה.
לכן ראיתי לנכון לדון בשאלת מחקר מעניינת ביותר, ומרכזית בסוגיית השואה בברית המועצות, והינה כדלקמן:
כיצד השואה השפיעה על יהודי ברית המוצעות?
לשואה בשטח ברית המועצות היו לכאורה השפעות ניכרות על יהודי ברית המועצות , ואת זה אפשר להשיג דרך שלושת הפרקים העיקריים של עבודה זו. שבאה לבחון ולחקור נושא זה לעומק ולענות על שאלת המחקר בשקיפות ובשיטתיות.
העבודה מורכבת מארבע פרקים עיקריים, הפרק הראשון דן בסוגיית האנש ימיות של רוסיה/ברית המועצות נגד היהודים וגלישת גרמניה לשטח ברית המועצות בצל מלחמת העולם השנייה. הפרק השני מציג את שותפות החיילים היהודים בצבא האדום במלחמת העולם הנשייה נגד הגרמנים. הצבא האדום מנה כמיליון יהודים משטח ברית המועצות בעיקר מערב ברית המועצות אוקראינה, לטוויא, ליטא. הפרק השלישי התייחס לתנועת השומר הצעיר בדיוויזיה ליטאית. והפרק האחרון מתייחס לכלל הפרקים ועונה על שאת המחקר תוך התמקדות בעיקר שעלה מהפרקים השונים בעבודה זו.

החברה הישראלית מורכבת מקהילות שונות שעלו לארץ מאז קום המדינה ועד היום, אחת הקהילות הידועות הינה הקהילה התמנית. למעלה מ-70 שנה קיימים חומרים היסטוריים המראים על זיקה בין יהדות תימן לבין ארץ ישראל מן המאה השישית לפני הספירה ועד ראשית תקופת האסלאם (יובל טומי, 2019).
קהילה זו על מנת לשמור על המורשת ועל תרבותם היה להם פעילות ענפה בעולם האומנות והתרבות. כל קהילה מנסה להבליט את התרבות שלה אם זה על ידי יצירות אומנות שונים, טקסים מיוחדים משלהם בחתונות ואירועים שונים, מוזיאונים ועוד. בשנת 1980 הוקמה תערוכה בנושא יהדות תימן ומבצע עלייתה לארץ ישראל. יוזם התערוכה היה משה עובד, שכיהן כמורה להיסטוריה בבית הספר התיכון על שם רוגוזין בראש העין. בשנת 2006, לאחר כמה גלגולים במקומות שונים בעיר, נפתח המוזיאון במרכז העיר (שי, 2021).
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי לבדוק איך קהילה זו הצליחה להבליט את תרבותה בחברה הישראלית, ושאלת המחקר המרכזית:
כיצד יהודי תימן הבליטו ושמרו על תרבותם בחברה הישראלית?
העבודה מכילה ארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו עליית יהודי תימן לישראל: רקע היסטורי על הקשר בין יהודי תימן וישראל; מחיר העלייה; מחיר העלייה לפי יוסף צדוק. הפרק השני קליטת יהודי תימן בישראל: מצב העולים בהגירתם לישראל; תנאי קליטה. הפרק השלישי הינו שמירת התרבות התימנית בחברה הישראלית: שימור המורשת של יהודי תימן, הפרק הרביעי הינו סיכום.

ברית המועצות תמיד ראתה במזרח התיכון כזירת לחימה ומאבק מול ארצות הברית והמערב. ולכן ראתה כאינטרס חשוב לגביה למצוא בנות ברית שיהוו עבור במזרח התיכון תחנת עיגון ומידע חשוב למעמדה הבינלאומי, ועל מנת להגן על האינטרסים הגיאואסטרטגיים שלה. לצד ניצול משאבים כמו נפט ואחר ממדינות מזרח התיכון (Borshchevskaya, 2016).
לאור זאת מאז שנות החמישים חפשה ברית המועצות הזדמנויות לרקום מערכת יחסים עם מדינות מזרח התיכון על מנת לשרת את האינטרסים האסטרטגיים שלה ועשתה זאת באמצעות התערבות בשני הסכסוכים המרכזיים באותן שנים- הסכסוך הפנים-ערבי בין מדינות ערביות פרו-מערביות למדינות השמרניות והסכסוך הישראלי-ערבי. תמיכת ברית-המועצות בג’מאל עבד אל-נאצר שאחז בעמדות אנטי-מערביות (או כי שהם כינו זאת אנטי-אימפריאליסטיות) הייתה הדוגמה הטובה ביותר לאופי המעורבות הסובייטית שהובילה למיצובה של ברית-המועצות באזור כמגינת מדינות ערב (ערן, 1991).
כמובן על מנת שתוכל לבנות לעצמה תחנת עיגון במזח התיכון ברית המועצות חזקה את מערכת היחסים שלה עם מדינות ערב בעיקר מצרים עד סוף כהונתו של גמאל עבד אלנאצר, ועם עיראק וסוריה. מערכות יחסים אלו הם מין מערכת יחסים של פטרון ללקוח שלו על מנת לשמור על האינטרס של המעצמה במזרח התיכון כחלק ממדיניות החוץ שלה (אדמסקי, 2006).
בעבודה זו מאוד עניין אותו לבחון את מערכת היחסים בין ברית המועצות לסוריה בתקופת המלחמה הקרה, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד מתאפיין הסיוע הביטחוני ומערכת היחסים בין ברית המועצות לסוריה בתקופת המלחמה הקרה?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון נוכחות ברית המועצות במזרח התיכון; הפרק השני הינו תחילת מערכת היחסים הצבאת בין ברית המועצות לסוריה.; הפרק השלישי הינו מעורבות סובייטית עם סוריה במלחמות שלה עם ישראל אם זה מלחמת שש הימים, כיפור, מבצע שלום הגליל.; הפרק הרביעי מדיניות התמיכה של הסובייטים בסוריה.; הפרק החמישי והאחרון הינו סיכום ומענה על שאלת המחקר.

שתי דמויות מרכזיות בהיסטוריה התנ”כית הם שאול המלך ודוד, עבודה זו מתארת את דמותם ופעולתם של שניהם. דמותו של שאלו המלך מתוארת במגמת ירידה מחיובי לשלילי, שאול תואר שאינו יציב ולעיתים משקר לטובת קידום אינטרסים אישיים שלו, וגם תואר שאין לו מנהיגות אלא העם מוביל אותו ומכופף אותו מהיבט דעותיו (בר-אפרת ושמואל, 1996). מכוון שבמקום שהמלך יומר לעם איך להתנהג, העם בוחר לו את דרכו והמלך נגרר אחריו. האפיון השלישי של שאול נמשך, כאשר שאול התחנן אל שמואל שיסלח לו וישוב עמו להשתחוות לה’ (בר-אפרת ושמואל, 1996). לכן דמותו של שאול מתוארת כהפכפכה, הוא הפך מדמות צייתנית וחיובית לדמות שלילית, שהרי אין דומה העובר עברה אח לעובר שתי עברות (כץ, 2015).
ולגבי דמותו של דוד אבו אלפתח תאר את דויד כדמות שלילית מבטן ומלידה. כבר מרגע לידתו היה דויד מעין “משיח של רשע”, ויעוד על ידי אביו להטות את ישראל מדרך האמת, וליצור מרכז מתחרה למקום המקודש האמיתי על פי האמונה השמרנית- הר גריזים. אבו אלפתח מקפיד להדגיש שבחירתו של דויד בירושלים הייתה פסולה, ולכן מכנה את ירושלים בכינוי גנאי, דוגמת “גפנא”, כינוי שמרמז שזהו מקום של שיכורים, או “בית המכתש”, בית הנגע, שהוא סירוס מכוון של הביטוי “בית המקדש” (De Robert, 2000, 24). חשוב לציין שדוד כיהן כשר צבא בצבאו של שאול, וה’ הצליח את דרכו, וקרנו של דוד עלתה “וייטב בעיני כל-העם וגם בעיני עבדי שאול”. אך בשלב זה לא היה ברו יחסו של שאול לדויד, תחילה שאול אהב את דויד, אך לאחר שהתחיל להיות אהוד התחילה הקנאה מצד שאל, ונאמר “ויהי שאול עון-את דוד מהיום ההוא והלאה” עוינות וחשש אלה הם המניע של שאול לפגוע בדוד (ברוש, 2016).
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותי לדון בנושא מערכת היחסין ביו שאול ודוד, לכן שאלת המחקר הינה כדלקמן:
כיצד התאפיינה מערכת היחסים בין שאול לדוד?
העבודה מכילה שלושה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו תיאור דמותו ופועלו של שאול המלך; הפרק השני הינו מאפייני דמותו של המלך דויד.; הפרק השלישי הינו היחסים בין שאול ודוד.; הפרק האחרון הינו סיכום.

במלחמת העולם הראשונה התחילה מלחמת התעמולות להתחזק ודו”חות ובספרים שנכתבו על מלחמת העולם הראשונה, שבחו את משרדי התעמולה הבריטית ואת התעמולה החכמה והחזקה שהפעילו לשכנוע האמריקאים להצטרף למלחמה לצידם נגד הגרמנים. לאור זאת לתעמולה יש חשיבות רבה במלחמות גדולות ועם הרבה שחקנים. לכן עניין אותי איך הבריטים השתמשו בתעמולה במלחמת העולם השנייה, כאשר נושא התעמולה מוכר כבר לרוב מדינות התעמולה. לכן בחרתי בשאלת המחקר שעניין אותי לחפש את התשובה לשאלה: כיצד השתמשה בריטניה בתעמולה במלחמת העולם השנייה?
העבודה הסימנריונת בנויה משלושה פרקים עיקרים הסוקרים את הסיבות לפרוץ מלחמת העולם השנייה, מדינות שהשתפו, מהלך המלחמה ותוצאותיה, לאחר מכן סקירה רחבה על נשוא התעמולה במלחמות, ובפרק האחרון ישנה התייחסות ממוקדת בשיטות שבריטניה השתמשה בהם במהלך מלחמת העולם השנייה.
לקורא תהיה הצפת מידע רציפה ומסודרת המתארת שלב אחרי שלב את אירועי המלחמה, חשיבות התעמולה בכלל, ואת השיטות והנושאים השונים שבריטניה התבססה עליהם במהלך המלחמה. חשוב לציין שהגרמנים באידיאולוגיה המלחמתית של היטלר לא היו מעוניינים בלחימה עם הבריטים, אלא לחלוק את השליטה במדינות השונות ע”י אימפריה בריטית והאימפריה הגרמנית הנאצית, אלא שצ’רצ’יל לא היה מוכן לשום הסכמים עם היטלר. והיו לו מספר נאומים שדרבן את הלוחמים והיחידות הבריטים להילחם עד חירוף הנפש נגד הגרמנים לשם ניצחון האומה.

השימוש בטכניקות התעמולה השונות הינה תופעה שנחשפה לציבור בעולם לראשונה במלחמת העולם הגדולה (הראשונה), כאשר הבריטים והגרמנים היו המדינות הראשונות שהשתמשו בטכניקות תעמולה במטרה לגייס את האזרחים בעורף והלוחמים למאמץ המלחמתי, ולהטות ולשכנע את הקהל האמריקאי הניטראלי להצטרף למלחמה לצד אחת משתי מדינות אלו. לאור זאת אין ספק שלטכניקות התעמולה במלחמת העולם הראשונה חשיבות ותרומה רבה.
לכן בהיותי סטודנטית במכללה לגליל המערבי והמסקרן אותי מאוד נושא זה ובייחוד במלחמה העולם הראשונה, החלטתי בעבודה סמינריונית זו לבדוק איך ארה”ב השתמשה בתעמולה במלחמת העולם הראשונה בין השנים 1914-1918. ועל אף העבודה שארה”ב הצטרפה למלחמה רק באפריל 1917 היה שימוש בתעמולה תחילה לשמור על האזרחים ניטראליים מהמתרחש סביב מלחמה זו. לכן שאלת המחקר של עבודה זו הינה:
כיצד השתמשו האמריקאיים בתעמולה במלחמת העולם הראשונה?
העבודה מכילה ארבעה פרקים עיקריים המותאמים להשתלשלות האירועים במלחמת העולם הראשונה, הראשון הינו סקירה המתארת את הסיבות לפרוץ המלחמה והמדינות המשתתפות במלחמה (מדינות ההסכמה, מעצמות המרכז), תוך התייחסות לכניסת ארה”ב למלחמה ותוצאות המלחמה. הפרק השני הגדרת טכניקות תעמולה והשימוש בה במלחמות, טכניקות התעמולה במלחמת העולם הראשונה, תרומת התעמולה והשלכותיה על מלחמת העולם הראשונה. בפרק השלישי סקירה על שימוש האמריקאיים בטכניקות תעמולה במהלך המלחמה תוך שמציגה דוגמאות לפוסטרים (כרוזים) שכוונו לעם האמריקאי במטרה לתרום למאמץ המלחמתי. וכמובן לבסוף דיון וסיכום.
לדעתי עבודה זו יכולה להעביר מידע מעניין לכל קורא על מלחמת העולם הראשונה וטכניקות התעמולה שהשתמשה בהם ארה”ב ומדינות אחרות (בריטניה, גרמניה), ועונה על שאלת המחקר.

ארגון הטורקים הצעירים קם ב- 1890 על ידי סטודנטים לרפואה באיסטנבול, במטרה להפיל את שלטונו העריץ של הסולטאן עבדול חמיד השני, כיוון שלא כיבד את החוקה ולא ביצע רפורמות לשיפור מצבה הקשה של האימפריה העות’מאנית. הארגון גדל במהירות וקיים קשים סודיים עם הליבראליים העותומאניים, שהגלה הסולטאן לפריז. הבולט בחברי התנועה היה אהמט רזא. סיסמתו הייתה “סדר וקידמה”. בשנת 1896 ניסה הארגון להדיח את הסולטאן על ידי תככים פוליטיים ונכשל. לאחר ניסיון הדחה זו הוקם בית דין צבאי מיוחד בנשיאות רשיד פאשה, שכונה בעיתונות המחתרתית “שר העינויים של נוער המדינה”. בית הדין אסר, הגלה והוציא להורג מאות מתומכי התנועה.
בשנת 1908 הצליחו הטורקים הצעירים לבצע את הפיכתם שכונתה “הפיכת הטורקים הצעירים” והדיחו את הסולטאן. בפועל לא יצאה מעולם הוראה מהמטה הראשי התנועה שיש אז בסלוניקי לצאת למרד. הגורמים הישירים למרד היו האיום ההולך וגובר על האימפריה ומצבו ההולך ומדרדר של הצבא העות’מאני.
ביולי 1908 נשלח הגנרל שמסי פאשה לדכא את המורדים שברחו להרים עקב הרדיפות הפוליטיות של הסולטאן. ב-7 ביולי 1908 נורה גנרל שמסי על ידי קצין ששירת תחת פיקודו והיה חבר בטורקים הצעירים. הדבר עורר את התאים הרדומים של התנועה, ונס המרד הונף בקרב הצבא שחנה באדירנה, 250 ק”מ צפונית-מערבית לאיסטנבול. חברי התנועה דרשו את חידוש החוקה משנת 1876 ללא תנאים. ב–20ביולי 1908 התקוממה האוכלוסייה במנשיסטר שבמקדוניה. אולטימטום נשלח בטלגרף מכל רחבי האימפריה, ולפיו יש לחדש את החוקה או שהמורדים יעלו על איסטנבול וידיחו את הסולטאן בכוח. ב-25 ביולי 1908 הכריז הסולטאן על השבת החוקה.
מה שעניין אותי בעבודה זו לבחון ובדוק את השפעת מהפכת הצעירים התורכים על החוקה והפוליטיקה באימפריה העות’מאנית. לכן שאלת המחקר הינה:
כיצד השפיעה הפיכת התורכים הצעירים בטורקיה על החוקה באימפריה העותומאנית?
העבודה מכילה ארבעה פארקים מרכזיים: הפרק הראשון רקע היסטורי בין רבעון אחרון במאה ה-18 ותחילה המאה ה-19.; הפרק השני הינו הצעירים התורכים מי הם, מה פועלם, מה תפיסה שלהם והאידיאולוגיה שלהם.; הפרק השלישי הינו מידת ההשפעה של מהפכת התורכים והאם זה מהפכה או הפיכה.; הפרק האחרון הינו סיכום.

בתקופת כהונתו של שר הביטחון אהוד ברק וההחלטה החד צדדית של נסיגת צה”ל במאי 2000 מדרום לבנון העצימה וחימשה כוחות ארגון חיזבאללה. בעידוד ומימון של ממשלות איראן וסוריה הקים חיזבאללה בלבנון תשתית מורכבת של אמצעי לחימה, ובהם מגוון רקטות קרקע-קרקע בטווחים שונים, מתשעה ק”מ ועד 75 ק”מ, ואף רקטות ארוכות טווח. ובכך הכוח הארטילרי שבידי חיזבאללה המאיים על שטחים עמוקים במדינת ישראל יצר מאזן הרתעה בינה לבין חיזבאללה. מה שהשפיע על ריסון הגובה הישראלית על פעולות הארגון. חיזבאללה הצטייד גם בנשק נ”ט מתקדם, במערכות קשר והאזנה, באמצעי ראיית לילה, בטילי קרקע-ים ואף במזל”טים. לאחר מכן אירוע נסיגת סוריה מלבנון בהחלטת האו”ם מס’ 1559, והתחזקות ושליטה של חיזבאללה בלבנון וחיזוק מעמדו, על אף זאת בשנים בין 2000 עד 2006 שבהן התחזקה חיזבאללה בלבנון היו שנים רגועות, עד אשר 12 ליולי 2006 פתח חיזבאללה במתקפה ארטילרית מתוכננת לאורך גבול הצפון.
בחסות הירי תקף מארב של כוחות חיזבאללה שני רכבי סיור של צה”ל שנעו לאורך גדר המערכת. בהתקפה נהרגו שלושה חיילי צה”ל ונפצעו שניים. שני חיילים נוספים, אהוד גולדווסר ואלדד רגב- נלקחו בשבי. בעקבות החטיפה ירו כוחות צה”ל ארטילריה כבדה על מוצבי חיזבאללה לאורך הגבול. כוח שריון שנכנס לשטח לבנון כדי לנסות להשיב את החטופים, עלה על מטען נפץ כמה עשרות מטרים בתוך שטח לבנון, וארבעה לוחמים נהרגו. במהלך הניסיונות לחלץ את הטנק ולהחזירו לשטח ישראל נהרג חייל נוסף.
זמן קצר לאחר חטיפת החיילים אישרה ממשלת ישראל פה אחד את היציאה למבצע “שכר הולם”, שמאוחר יותר נקרא בשם ” שינוי כיוון”, מבצע צבאי נרחב נגד כוחות חיזבאללה בשטח לבנון. על היציאה למבצע בלבנון החליטה ממשלת ישראל כשבועיים לאחר חטיפת חייל צה”ל גלעד שליט סמוך ליישוב כרם שלום שבגבול רצועת עזה בידי ארגון חמאס. בעקבות חטיפת גלעד שליט יצא צה”ל למבצע צבאי בעזה, אשר כונה “גשמי קיץ”. לאחר מכן בגבול הצפוני עם לבנון הוחלט ב- 23 ליולי 2006 לצאת למבצע “קרי פלדה” כניסה לכוחות רגליים ושריון למוצבים של חיזבאללה המבצע לא היה מוצלח, אך היה השינוי באסטרטגית הלחימה מתקיפה האווירית בתחילת המלחמה כאשר צה”ל פתח במתקפה אווירית על אלפי מטרות בשטח לבנון: מוצבי חיזבאללה לאורך הגבול, מחסני תחמושת, בסיסי אימונים, בנייני מפקדה בשטח לבנון בכלל וברובע דאחיה של בירות בפרט, נמל התעופה של בירות, גשרים ועוד. לאחר מכן למבצע רגלי נרחב בשטח לבנון ב- 9 באוגוסט באישור הקבינט של ממשלת ישראל. במטרה להשתלט על המרחב שמהגבול צפונה, עד נהר הליטאני. המבצע נועד לסייע לצה”ל בהשגת הכרעה ברורה במלחמה, להפחית את ירי הרקטות לעבר ישראל ולשפר את עמדתה במשא ומתן הבין-לאומי הצפוי בסיום המלחמה. ובתאריך 11 לאוגוסט התכנסה מועצת הביטחון של האו”ם לדיון מיוחד לצורך אישור הנוסח להסכם הפסקת האש שהושג במשא ומתן בין צרפת (נציגת לבנון) ובין ארצות הברית ( נציגת ישראל). כאשר ההסכם אושר בהצבעה פה אחד. לאחר 48 שעות מההחלטה שהתקבלה מס’ 1701 במועצת הביטחון ב- 14 באוגוסט 2006,נכנסה לתוקף הפסקת האש.
לכן לאחר סקירת הפתיחה לעיל על השתלשלות האירועים במלחמת לבנון השנייה עניין אותי מאוד למה הייתה תחילה החלטה לתקוף אווירית ולאחר מכן לעבור לכניסה עם כוחות רגליים ושריון. בעיני קבלת החלטות ובמיוחד במקרה של מלחמה הינו דבר חשוב מאוד, וצריך לבחון סוג ההחלטות המתקבלות. לכן בחרתי בעבודה זו לענות על שאלה מרכזית ועיקרית כדלקמן:
האם ההחלטה לנהל את המערכה במלחמת לבנון השנייה מהאוויר נגד ארגון חיזבאללה בלבנון הייתה החלטה רציונאלית?, עם העובדה שהייתה כניסה קרקעית בהמשך המערכה?

העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, פרק ראשון אני מתייחס לנסיגה מלבנון, הפרק השני שש הנשים בין ישראל ללבנון עד למלחמת לבנון השנייה, פרק שלישי מלחמת לבנון השנייה, תוך התייחסות לפרוץ המלחמה, קבלת ההחלטה לתקיפה אווירית, תכנון וביצוע, תוצאות המלחמה, והמציאות החדשה בדרום לבנון ובפרק האחרון ה רביעי אני דן בהחלטות שהתקבלו במלחמה למול המודל הרציונאלי.

בעבודתי זו אני אסקור שני הסיפורים, אשר שאובים משתי דתות שונות: היהדות והאסלאם.
הסיפורים הם: עקדת יצחק ועקדת ישמעאל. בעבודה אני אציג את שני הסיפורים כפי שהם מסופרים על ידי כל דת בנפרד, ולאחר מכן אני אבצע השוואה בניהם ואדון בהבדלים בניהם.
עקדת יצחק כפי שמסופרת במקרא, היא תרגיל ניסיון שאלוהים הציב לאברהם, לבחינת מידת אמונתו בו.
לעקדת ישמעאל שני פנים: האחד אותו סיפור של עקדת יצחק כפי שהוצג לעיל, והשני גירוש ישמעאל ואמו הגר בידי אברהם, לבקשת שרה אשתו.
רוב המקורות מבוססים על מקראות דתיים, פרשנויות של אנשי דת ומקורות היסטוריים, מאידך גיסא ישנם גם מאמרים שלקחו את הפרשנות כמה צעדים קדימה, ובחנו אותם מבחינה פילוסופית ופסיכולוגית.