דמוקרטיה ותקשורת

בכל מדינה מודרנית בעולם המשטר מכונן חוקים ותקנות לשמירה על זכויות האזרחים, ולספק להם הרגשה של חירות, חופש ביטוי, וכבוד ללא שום התייחסות לשיוך המיני דתי של האדם. במדינת ישראל שקמה על רקע המאבק היהודי-ערבי ובהמשך כונה המאבק הפלסטיני-ישראלי קיימת תופעה של הרגשת מקופחות ואי-שוויון בקרב חלק מהאוכלוסייה הערבית במדינה. כמובן זה מה שמשדר הרחוב הערבי במדינה, משדרים פערים בזכויות בין היהודים והערבים, תנאים מחפרים בישובים הערביים מבחינת תשתיות, חינוך, בריאות, דיור (תוכניות מתאר ועוד), שוויון בהזדמנויות תעסוקה, משירות במשרדי הממשלה ועוד.
לכן נושא זכויות האזרח דמוקרטיה ושלום נושא מעניין אותנו כאזרחים של מדינה הנחשבת לדמוקרטית, ולעובדה שאנו סטודנטים המשתייכים למיעוט אתני במדינה המיעוט הערבי שמתלונן לרוב על אי שוויון וקיפוח מצד הממשלה.
לכן בעבודת מחקר זו בחרנו לענות על שאלת המחקר המרכזית והעיקרית כדלקמן:
איך הנוער הערבי רואה את מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ותומכת שלום?
העבודה בנויה מארבעה פרקים מרכזיים, תחילה אנו מתייחסים בסקירת הספרות למהי דמוקרטיה, דגמי הדמוקרטיה האזרחית ומידת ההתאמה לישראל, משטר דמוקרטי בישראל, דמוקרטיה מחוסנת, מבנה פוליטי חדש והתנהגות הפלסטינית ותהליך השלום, לאחר מכן פרק מתודולוגיה המתייחס לשיטת המחקר, שאלת המחקר, תיאור שדה מהחקר, אוכלוסיית המחקר והביטים אתיים, לאחר מכן פרק ממצאים, ובסוף דיון וסיכום. בעבודה זו השתמשנו בשיטת מחקר המבוססת על ראיונות ל- 8 אזרחים ערביים מארבע כפרים שונים.
התרומה של עבודת מחקר זה הינה מהיבט חברתי אזרחי, הקורא יכול להבין את הרגשות והדעות של האוכלוסייה הערבית כלפי מדינת ישראל. ומה משפיע על המדינה לשמור על מדיניות זו, ואיך המיעוט הערבי על אף זאת עדיין מרגיש שייכות למדינה.

העבודה שלנו עוסקת ביחסי יהודים ערבים במדינת ישראל ,ומתייחסת לחוק הלאום והשפעתו על הגדרת האזרחות בקרב הערבים בישראל. ישראל היא חברה שסועה לעומק בשל שני קווי השסע העמוקים המפלגים בין ערבים ליהודים ובין דתיים לחילונים. הבדלי התרבות בין האזרחים הערבים-פלסטינים ובין היהודים וההפרדה במוסדות ובקהילות הם קבועים וניכרים. בין שתי קבוצות הלאום הללו שוררת מחלוקת קשה על נושאים עקרוניים הנוגעים לאופי המדינה, לסכסוך עם העולם הערבי ולהשתלבות במרחב (סמוחה, 2013).
החברה הערבית בישראל התחילה כמיעוט הומוגני כמעט מכל הבחינות, וזאת בין השאר בשל נסיבות היווצרותה במציאות של מדינת ישראל. בני אוכלוסייה זה הם בעלי זהות ומאפיינים חברתיים, תרבותיים, אתניים, דתיים, כלכליים ופוליטיים דומים, בהיותם חלק מהאומה הערבית ומהעם הפלסטיני וכן עקב נסיבות הפיכתם למיעוט בתוך מדינה שהרוב בה הוא יהודי. מאז קום המדינה ועד היום התחללו בקרב אוכלוסייה זו שינויים רבים- הן כתוצאה מהתפתחויות במדינה עצמה, והן בשל השינויים במזרח התיכון ובעולם בכלל. והם באו לידי ביטוי במישור התרבותי ,הפוליטי, החברתי והכלכלי. השינויים האלה התבטאו בסדר יומה של אוכלוסייה זו, עקב החשיפה להשפעת גורמם חיצוניים על תרבותה – בין זו של אמצעי התקשורת ובין זו שנבעה ממעורבות בניה הגוברת בחיי המדינה והאוכלוסייה היהודית.
שני המכניזמים, הערבי –הפלסטיני מצד אחד הישראלי מצד אחר, אשר משפיעים על זהותם של בני אוכלוסייה זו במישור התרבותי-החברתי והפוליטי גם יחד, לא רק שאינם מנוגדים זה לזה, אלא הם אף פועלים כמישורים מקבילים ובו בזמן משולבים זה בזה (חליל רינאוי, החברה הערבית בישראל –סדר יום אמביוולנטי, 2003)
לאור העבודה שאנו שייכות לבני העדה ה דרוזית היה לנו מאוד חשוב לדון ולבחון את השפעת חוק הלאום על מערכת היחסים בין היהודים והערבים ובפרט של בני העדה הדרוזית, להלן שאלת המחקר:
האם חוק הלאום הוא נקודת מפנה ביחסי יהודים ערבים וביחסי הערבים במדינה?

העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות רחבה, בנושא הגדרת בני המיעוטים, מערכת היחסים בין הערבים והיהודים מאז קום המדינה והתפתחויות שונות, מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית, ובעלת שלטון אתנו דמוקרטי, בעיית הזהות והשוויון, לגיטמציה לדו-קיום, חוק הלאום ובעיות מרכזיות בחוק הלום.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח, מהימנות המחקר.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות לפי שיטת התמות, נגזרו שנים שעשר תמות המתייחסים לעמדת בני המיעוטים על השפעת חוק הלאום על היחסים בין בני העדה הדרוזית ליהודים.; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום.

הקולנוע ותקשורת ההמונים הפכו במאה ה-21 לאמצעי שבו מעצבים דעת הקהל ברחבי העולם, התקשורת הפכה להיות אמצעי שבעזרתו מסרים עוברים גבולות, ומופצים בכל זמן ובכל רגע לרוב האוכלוסייה בעולם. התקשורת בערוצים טכנולוגיים שונים הפכה למרכז חיי רבים מאזרחי העולם, והיא משקפת את המציאות שבה חייה האנושות בעידן פוסט מודרני במאה ה-21. התקשורת הינה כלי שבאמצעותו אנו יכולים להעביר מידע ורעיונות בין אנשים ומידע זה יהיה משותף לאנשים (כספי, 1996). החברה חווה קונפליקטים מסוגים שונים קונפליקטים בין מדינות, בין ארגונים, בין אנשים והכול סביב אינטרסים חומריים שונים. והכי בולט מאז בריאת העולם הקונפליקט המגדרי נשים וגברים הנשים בתנועות פמיניסטיות רבות רוצים להנחיל אידיאולוגיה צודקת יותר המעודדת שוויון מגדרי מנקודת מבט הנשים, מה שלא מצליחים שנים רבות. עבודה זו באה לבחון זאת דרך מסכי הקולנוע בסדרת סרטים מפורסמת מאז שנות השבעים ועד היום הזה והינה סדרת הסרטים של “הנוסע השמיני”, לכן נושא הפמיניזם והקונפליקט המגדרי מאוד עניין אותי בעבודה זו, אסתמך על תיאוריות הגישה הביקורתית פמיניסטית לעומת הגישה הפונקציונאלית בכדי לאפיין את הקונפליקט המגדרי, עוצמתו, מורכבותו, היותו אוניברסאלי וחוצה תרבויות, והאפשרויות לפתירתו באמצעות התיאוריה ה”מפייסת” של קלובר על הסרטים. כמו כן אאפיין את הקונפליקט על פי שלושת המימדים של אדוני ושות’ האלימות המזוויעה של הסרטים מצביעה לדעתי שהקונפליקט מוגדל, אך (לרוב( גם בא על מקומו בשלום, בדרך כלל תודות לנשים. הגישה הביקורתית (שפירא, בן רפאל, פרס ובן אליעזר, גולדמן) גורסת שאמצעי התקשורת, במקרה זה, הסרטים, פועלת לטובת המעמד (מגדר) השולט, כלומר עבור גברים זכרים. לפיכך היא תשמש אותי להראות את דכאניותם של הסרטים כלפי נשים, והיותם מיזוגניים כביכול (לפי חוקרות כמו קריד ואחרות( הגישה הפונקציונלית (טיכנור, דונהו ואוליאן) תומכת בסיקור הסכסוך, ולפיה ניתן לטעון כי הסרטים מאווררים את הקונפליקט המגדרי, ובעיקר ניתן למצוא תיאוריה אידיאולוגית מגשרת (כמו של קלובר( לפיה בסרטים יש גם פמיניזם מוצהר והסרטים בכל מקרה, אכן מאפשרים הגדרת נורמות מחדש, יצירת נורמות חדשות או החייאתן של נורמות ישנות (המשכיות תרבותית(.
לכן נושא הקונפליקט המגדרי המתאפיינת בסדרת סרטים זו מאוד מעניין אותי, ובכך שאלת המחקר כדלקמן:
כיצד ובאיזה אופן מאופיין הקונפליקט המגדרי בסדרת סרטי “הנוסע השמיני”?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים: הפרק האשון הינו סקירת ספרות המתייחסת ל:פמיניזם ותקשורת פמיניסטית ביקורתית לעומת גישה פונקציונאלית, קונפליקטים, תקשורת, נשים מוצגות בסרטי אימה.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, השערות המחקר, שיטת הניתוח.; פרק ג’- ניתוח ממצאים, פרק ד’- דיון וסיכום.

ברגע שהקומה מדינת ישראל, הוכרזה כמדינה יהודית ודמוקרטית, שקיבלה על עצמה את ערכי הדמוקרטיה ואת שמירת כבוד האדם וזכויותיו לחירות ולשוויון. ערך השוויון גם כן הוזכר במגילת העצמאות ” מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל של דת, גזע ומין”.
תושביה של המדינה, הם יהודים (הרוב היהודי שמהווה כ80% מאחוז האוכלוסייה) ומיעוט ערבי שמהווה כ20% מהאוכלוסייה שמחולקים לערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ודרוזים (שנחשבים למיעוט שבמיעוט).
העדה הדרוזית בישראל, הם קבוצה אתנית דוברת ערבית בישראל, ומהווים כ1.5% מכלל אוכלוסיית המדינה, במילים אחרות הם מוגדרים מיעוט שבמיעוט. ידוע על העדה הדרוזית שהיא עדה נאמנה לשלטון ולמדינה שבה היא חייה. וגם כן בישראל, בשנת 1956 הוחל חוק שירות חובה לצה”ל על הגברים הדרוזים, אך נשים דרוזיות אינן מתגייסות. הדרוזים הביעו חשיבות עצומה בעלת משמעות אדירה בהקשר לשירותים בצה”ל, אך מצד שני מה שהתברר להם שישראל מזהה כפיות טובה כלפיהם בכך שאינה מעניקה להם את התמורה הראויה עבור השירות. ולצד זה חוקק חוק הלאום שהגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שאותו חוק הלך והעצים את החריפות ותחושת האפליה שהרגישו אותה בני העדה הדרוזית מלכתחילה. ופגע ברצונם של הצעירים להתגייס לצה”ל.
רציונאל – בתור בחורה וסטודנטית דרוזית עניין אותי מאוד לבחון ולבדוק את השפעתו של חוק הלאום על העדה הדרוזית – בני הנוער הדרוזי מלפני גיוסו לצה”ל, ומסיבה זו החלטתי לחקור את הנושא. להלן שאלת המחקר:
כיצד השפיע חוק הלאום על הרצון של בני העדה הדרוזית להתגייס לצה”ל?
עבודה זו מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, הפרק הראשון הינו סקירת ספרות המתייחסת לשלושה נושאים מרכזיים: תחילת גיוסם של בני העדה הדרוזית לכוחות הביטחון’ חוק הלאום, הדרוזים נגד חוק הלאום.; הפרק השני הינו מתודולוגיה ומתייחס למטרת המחקר, אוכלוסיית המחקר, שאלת המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות והתייחס לשלוש תמות מרכזיות. ; והפרק האחרון הינו דיון וסיכום.

עד היום הנשים נמצאות בשוליים של תקשורת ההמונים בעולם ובמדינה. בעוד שגברים מוצגים כרוב הנורמאלי בחברה, נשים מוצגות כמיעוט האחר: החריג,הפגום,השולי. לרוב התפקיד השכיח שלהן הוא של קורבן או של קרובות משפחה של קורבן. נשים מרבות לככב באחד משני הקצוות הסטריאוטיפים המוכרים השמורים לנשים: כאובייקט מיני או כאם. מאז ומתמיד עלו הנשים בתקשורת המונים כקורבן מיני או קורבן לאלימות במשפחה מצד המשפחה/בעל. ובמקרים של פרסומות הציגו אותן עם ליבוש חשוף והתייחסו אליהן כאובייקט מיני חסר כל ערך אקטואלי.
אך עם השנים החל תהליך ה”פימיניזציה” תהליך החדירה העקבית והמתמשכת של נשים לעולם העיתונות, הכתיבה והמשוררת החל בשנות השמונים והואץ בשנות התשעים. בנוסף בעשור האחרון התחילה מגמה של השתלבות הנשים במגזר העסקי אם בתפקידים בכירים כמנהלות או ברשות השידור או בבנקים ובחברות היי-טק ומונופולים, ובכלל כיזמות עסקים קטנים. הנשים ידועות מאז ומתמיד כיצור רגיש, עם החלטות לא רציונאליות, פאסיביים, ורכות. מה שהשאיר אותם כל השנים בהרבה תחומים בחברה בשוליים.
לכן בעבודת מחקר זאת אנו נדון בשאלות המחקר המתייחסות איך נשות עסקים (מנהלות או בעלות תפקידי מפתח בחברות ובמוסדות ציבוריים וממשלתיים) מוצגות בתקשורת המונים ואיך משתמשות באמצעי תקשורת ככלי לקידום הקרירה שלהן ולפיתוח מקצועי. בנוסף נתייחס איך משפיעים חיי המשפחה על הקריירה של האישה והאם מצליחה למצוא את שיווי המשקל בין הקריירה למשפחה. עבודת גמר זו באה לתת לנו מידע רחב ממקורות שונים, ולתאר את השינויים שחלה בחברה הנשית עם השנים תוך התייחסות לתקשורת המונים. אך חשוב לציין שתקשורת המונים מוגדרת בעבודת גמר זו כאמצעי תקשורת דוגמת טלוויזיה, עיתונות, מגזינים, ספרים, אתרים, וכל אמצעי תקשורת אחר אשר מטרתו להעביר מידע לציבור. ודבר נוסף קיים פער משמעותי במאמרים אקדמיים בתחום נשים בעסקי, לכן אנו מתייחסים לכל אישה בתפקיד מפתח ומרכזי בתאגידים וחברות ממשלתיות ומונופולים כאשת עסקים.

בעידן של היום שהטכנולוגיה ובדגש בתחום התקשורת גרמה למהפכה עולמית, שבה מידע עובר ממקום למקום חוצה גבולות, וזמין כל הזמן לרוב האוכלוסייה. הדבר מביא את התקשורת למעמד וחשיבות רבה ביותר בעיני רבים מהחוקרים. התקשרות הביאה לעולם את תופעת “ההיברידיות” בקרב מהגרים ועולים, במילים אחרות שמהגרים עוברים ממדינה למדינה אחרת הם מרגישים” עוברים לשם אך מרגישים כאן” זאת אומרת שהתקשורת מאפשרת להם להמשיך לקבל מידע על מדינת המוצא שלהם, לשמוע את שפת האם שלהם, ובכך לשמר את זהותם. אך תופעה זו מפחידה לרוב את קהילת הרוב או הרוב באותה מדינה, והם מפחדים מכרסום הזהות של הרוב (Freedman,2004).
לכן נושא תקשורת המונים וסיקור מהגרים ועולים דבר מסקרן ומעניין, לאור זאת הדבר הזה עניין אותי ובחרתי לדון ולחקור נושר סיקור תקשורתי למהגרים ועולים. ולהלן שאלת המחקר המרכזית:
איך התקשורת מסקרת את העולים והמהגרים שהם מיעוט בישראל ובחו”ל?

העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, כאשר בפרק הראשון מוצג סקריה ספרותית בנושאים: תקשורת מהי?, סוג התקשורת, ומאפיינים של תקשורת המונים. ובפרק שני מוצגים נושאים ומחקרים שונים סביב סוגיית העלייה וההגירה, כאן מוצגים מחקרים שונים המתייחסים לעלייה הרוסית, האתיופית, ואחרות. הפרק השלישי מציג התייחסויות לסיקור תקשורתי למהגרים, האם תקשורת תומכת או מבקרת ועוד נושאים מעניינים, פרק אחרון הינו דיון וסיכום.

מדינת ישראל נמצאת מאז הקמתה באיום ביטחוני מתמשך מצד מדינות ערב השכינות, לאור זאת מספר האירועים והמבצעים הצבאיים שקרו ברצועת עזה, ובגבולות השונים של המדינה, הביאו לאבדות רבות לחברה הישראלית. ולמספר לא מבוטל של משפחות שכולות. ובעידן של היום התקשורת מעצבת את דעתם של הציבור מידי יום, ומעבירה את המידע ממקום למקום בקלות ובמהירות על אף פערי הזמן והמקום, ותוך שימוש בתקשורת המונים דיגיטאלית טלוויזיה, רדיו, עיתונות מקוונת ועוד (כספי, 1998). אחד הדברים שבולטים במבצעים צבאיים שונים הינו סיקור ההרוגים והשכול, אשר כל ערוץ תקשורתי או עיתון מקוון עושה בדרך בדרכו שלו. שני המבצעים שבהם הייה סיקור תקשורתי בולט לשכול הינו המבצע בעזה בלחימה בחמאס בכלל זה מבצע עופרת יצוקה, שהינו מבצע צבאי רחב היקף ברצועת עזה בדצמבר 2008 ונמשך עד 18 לינואר 2009. בעקבות ירי רקטות בלתי פוסק מהרצועה על אזרחים ויישובים במערב הנגב. מטרת המבצע הייתה לפגוע קשות בממשלת חמאס ולהביא למציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן סביב רצועת עזה, תוך חיזוק ההרתעה וצמצום ירי הרקטות (אשר, 2009). ומבצע אחר שהביא להד תקשורתי חזק שהתרחש אחרי מבצע עופרת יצוקה הינו מבצע “צוק איתן” שהוכרז רשמית ב- 8.7.2014 לפנות הבוקר והסתיים בהפסקת אש שהוכרזה בשעות הערב של ה- 26.8.2014. היה זה סבב הלחימה השלישי והממושך ביותר עד כה בסבבי הלחימה בין ישראל לבין הארגונים הפלסטינים החמושים בעזה (ובראשם החמאס) מאז ההתנתקות בשנת 2005. מבצע זה נמשך קרוב ל- 49 יממות. היעוד של מבצע זה על פי ההגדרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו היה “השבת השקט והביטחון לאזרחי המדינה”. גם הארגונים הפלסטינים החמושים בעזה הכריזו על המערכה כמבצע צבאי רשמי שיעדו היה “הסרת המצור על עזה” (רובין, 2015). בנוסף במהלך צוק איתן עלתה סוגיית רשתות חברתיות ואי העברת הודעות מדויקות וסתירה בין המידע הזה לזה שהתפרסם בתקשורת החדשותית, שיכול להביא לעיצוב מוטה של דעת קהל (חזן, 2014).
שני המבצעים עופרת יצוקה וצוק איתן קבלו הד תקשורתי נרחב, וכל ערוץ השתמש בשיטות והדרכים שלו לסקור אירועים שונים ודיווחים שונים מהשטח, ומהזירה הפוליטית. אך חשוב לציין שהעיתונאים והכתבים בערוצים השונים משתמשים בטכניקות דיווח ופרסום שונות בתקשורת ההמונים, תוך שימוש במסגור (Reese,2007 :148). המכוון לתהליך בו עיתונאים בוחרים ומקטלגים מידע. הם בוחרים את הטיעונים בהם הם עושים שימוש כאשר הם נוקטים עמדה כלפי דמות או אירוע מסוים, או סיקור שיכולים וכדומה (כספי, 1998).

בעבודה זו ייבחן אופן סיקור השכול בשתי המערכות “עופרת יצוקה” ו-“צוק איתן”, תוך השוואה בעיתונות המקוונת בין “הארץ”, “YNET”, “מעריב” ובין שתי התקופות, תקופה של “עופרת יצוקה” לעומת תקופת “צוק איתן”.
לכן שאלת המחקר הינה:
כיצד מסקרים שכול במבט השוואתי בין “עופרת יצוקה” ל “צוק איתן”?
משתנים
משתנה תלוי- אופן וסגנון הסיקור.
משתנה בלתי תלוי- מבצע צבאי ( עופרת יצוקה, צוק איתן).

החברה הישראלית חוותה למרבה הצער הרבה מלחמות מאז קום המדינה ועד לאחרונה שבמסגרתם, היינו עדים להמוני חללים מצד מצה”ל והאוכלוסייה האזרחית שנפלו באותם מלחמות, דבר שהוביל להרבה משפחות שכול, כך היה במבצע צוק איתן שארע בקיץ 2014 ובמהלכו נהרגו 67 חיילים וחמשה אזרחים.
ההסלמה שהביאה למבצע “צוק איתן” ובמהלכו הייתה ישראל נתונה למתקפת רקטות עזה וארוכת טווח יותר מכל מתקפה עד כה. אש הרקטות הביאה להפסה חלקית של טיסות אזרחיות משדה התעופה בן-גוריון, ואיימה על שדות הגז של ישראל בים התיכון. המבצע התחיל ב- 8.7.2014 והסתיים ב- 26.8.2014, חשוב לציין שירי הרקטות היה בתגובה למבצע ” שובו אחים” לאחר חטיפת שלושת הנערים ורציחתם 12.6.2014. (רובין, 2015)
חשוב להכיר שתורת המלחמה הישראלית עומדתעל שני עקרונות יסוד: הזכות והחובה של ההגנה העצמית, וחובת השמירה על כבוד האדם. (כשר, 2014)
העיתונות הישראלית סקרה את נפילתם של החללים בהיבטים שונים כך שידיעות אחרונות השתמשה יותר במלות רגש לעומת עיתון הארץ שהוא עיתון ריאלסטי. במודעה ראשונה מתאריך 15.7.2014 בידיעות אחרונות הרוג ראשון במבצע צוק איתן בן ה-37 נהרג מפגיעת פצמ”ר כשהגיע לחלק אוכל ושתייה לחיילים הממתינים לכניסה הקרקעית לעזה באזור מחסום ארז
בתאיך 15.7.2014 (הארץ) הנופשים באילת לא התרגשו מהרקטות (עסקים, כרגיל). לפיד: להיערך למתן פיצויים עקיפים לתושבי הדרום.
מטרת המחקר: המחקר יעסוק בהבדלים בדפוסי הסיקור בין עיתון הארץ לעיתון ידיעות אחרונות זמן צוק איתן.
שאלת המחקר: לבחון כיצד עיתונות פופולארית/ידיעות אחרונות לעומת עיתונות איכותית/הארץ מסקרת את השכול במהלך המבצע?
משתני המחקר: הסיקור התקשורתי והשכול בשני העיתונים.
השערת המחקר: יימצא שוני בדפוסי סיקור השכול בצוק איתן מכוון שכל עיתון פונה לקהל יעד שונה.

בעידן של היום הרשתות החברתיות הפכו להיות במרכז חייהם של רבים מאזרחי החברה הישראלית (Lenhart, 2009). והרשת החברתית פייסבוק הפכה להיות רשת פופולארית (דורי וגרשון, 2012), שעם הזמן הפכה גם להיות פלטפורמה פוליטית להרבה בעלי עניין ואינטרס ציבורי ופוליטי (Haleva-Amir,2011a). בבחירות הכנסת ה-20 מרץ 2015 בישראל, הרשת החברתית פייסבוק הפכה להיות פלטפורמה ראשונית לקמפיינים, שבה הביעו פוליטיקאים מכל הצדדיים את סדר היום שלהם, עלו בהצהרות והתקשרו עם מצביעים פוטנציאליים. הפייסבוק שימש כפלטפורמה המעלה נושאים בולטים וקשרים שנוצרו בין מנהיגים בנושאים פוליטיים מוצהרים (Steinfeld,2016). מטרת עבודה זו לבוא ולבחון האם קיים קשר בין עצם השימוש ותדירות השימוש בפייסבוק על אלימות פוליטית, ולכן שאלת המחקר בעבודת חקר זו הינה כדלקמן:
האם קיים קשר חיובי בין עצם השימוש ותדירות השימוש בפייסבוק על אלימות פוליטית?
המסקנות המרכזיות שעלו בעבודת חקר זו בהקשר של שימוש בפייסבוק: א) עצם השימוש בפייסבוק חושף הגולשים לדעות פוליטיות וזירה פוליטית פעילה, היכולה להוביל הגולש הפעיל לאלימות פוליטית שבאה לידי ביטוי באלימות מילולית או פיזית.; ב) תדירות השימוש בפייסבוק משפיעה על רמת החשיפה לדעות פוליטיות, ולעיתים גם דעות פוליטיות קיצוניות היכולות להוביל לאלימות ברשת כמו חסימה משתמשים או הסרתם מהמעקב בפייסבוק.; ג) שימוש ותדירות השימוש בפייסבוק נמצאים בקשר חיובי עם אלימות פוליטית, שאלימות פוליטית יכולה לבוא לידי ביטוי כאלימות מילולית ברשת או במצב קיצון אלימות פיזית ברחוב הציבורי.
ראשי הפרקים בעבודה:
1. תקציר 1
2. מבוא 2
2.1. הצגת הנושא 2
2.2. שאלת המחקר 3
3. סקירת ספרות 4
3.1. רשתות חברתיות 4
3.2. עצם השימוש ברשת החברתית פייסבוק 5
3.3. תדירות השימוש בפייסבוק בבחירות 6
3.4. אלימות פוליטית 7
3.5. רשתות חברתיות ואלימות פוליטית 8
3.6. השערות המחקר 9
3.7. משתנים 10
4. שיטת המחקר 12
4.1. סוג המחקר 12
4.2. כלי המחקר 12
4.3. אוכלוסיית המחקר 13
4.4. הליך המחקר 14
4.5. שיטת הניתוח 15
5. הממצאים 16
5.1. בחינת השערת המחקר 17
6. דיון וסיכום 19
6.1. דיון 19
6.2. סיכום 21
6.3. מסקנות 21
6.4. מגבלות מחקר והמלצות למחקר המשך 21
7. רשימת מקורות 23
8. נספח- שאלון 26

מדינת ישראל שמאז קום המדינה ועד היום נחשבת למדינה דמוקרטית ויהודית שמקנה זכויות שווים לכל אזרחיה לפחות מצהירה בזאת וחוקקה שני חוקים לבי ריאליים והינם חוק “כבוד האם וחירותו” וחוק “חופש העיסוק”, אך ביוני 2018 חוקק חוק הלאום שמטרתו הייתה לחזק את הזהות היהודית במדינת ישראל ולהגדירה בחוק יסוד, אך מנגד הוא מחק כל זכר לערך שוויון בין כלל אזרחיה. מה שעורר זעמם של בני מיעוטים בחברה הישראלית וגם יהודים שהם שוחרי דמוקרטיה והולכי דרכי נביאי ישראל.
זאב ג’יבוטנסקי הינו נגד חוק הלאום, האידיאולוג הרוויזיוניסטי, מנהיג הימין תחת המנדט, ראש בית”ר שהטיף לקיר ברזל-אפילו הוא שב והדגיש את החובה להעניק שוויון לאזרחים הערבים. ובתורתו ומתווה חוקתי שפרסם קבע שוויון מוחלט בין יהודים וערבים: ” עקרון שיווי הזכויות בשביל כל האזרחים מכל הגזעים, האמונות, הלשונות או המעמדות, יונהג בלי כל הגבלה, בכל המגזרים של חיי הציבור במדינה, בתנאי שלא ייעשה דבר העלול להפריע לכל יהודי מארץ זרה לשוב למולדתו” (פוקס, 2018).
הרי בכל מדינה דמוקרטית ערל השוויון בין כלל אזרחי המדינה הינו ממאפיינים העיקריים של הדמוקרטיה לצד חופש ההצבעה, חופש הפולחן, וחופש הביטוי.
בהיות סטודנטית דרוזית מאוד עניין אותי להבחין ולבדוק את ההשפעה של חוק הלקום על בני עדתי, לכן החלטתי לחקור את שאלת המחקר הבאה:
מה התפיסות של העדה הדרוזית ביחס לחוק הלאום ומה ניתן ללמוד מכך על תהליכים של הבניה נרטיבית/ אידאולוגית?
עבודה איכותנית זו ורחבה, מכילה ארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון דן בספרות מקצועית בנושא חוק הלאום, דעות נגד חוק הלאום, והבעיה בחוק הלאום מנקודת מבטם של בני העדה הדרוזית.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר, שיטת הניתוח.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים של הראיונות (שש ראיונות) לפי שיטת התמות ונגזרו עשר תמות שונות. ; הפרק האחרון הינו דיון וסיכום.

מדינת ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה בעולם שבה פועלת צנזורה צבאית מכוח החוק. צנזורה צבאית מוקדמת על פרסומים מודפסים ומשודרים, מכל הסוגים (דוגמת עיתונים, כתבי-עת, עלוני פרסום, תשדירי רדיו, טלוויזיה וכו’). אך במהלך השנים ולאחר המלחמות האחרונות, התרחשה תופעה חדשה בחברה הישראלית, תופעה של ביקורת קשה על התקשורת (רשות השידור, מועצת העיתונות) על זה שמשאירה את הציבור במצבי חירום ללא מידע חיוני שירסן את סקרנותם. על החברה והציבור להכיר במה שמתרחש בפועל בזירה המלחמתית. במלים אחרות המלחמות המודרניות הופכות להיות מנוהלות ומתבססות על אמצעי תקשורת המונים טכנולוגיים הזמינים לכל אדם בחברה, ותוך שימוש בתעמולות במטרה להטות מידע שהגיע לאוזני הציבור. לכן המלחמה המודרנית הפכה להיות טוטאלית בלי הפרדה בין החזית לעורף. לכן בעבודה הסימנריונת הזאת שערכתי בתקופה זו של המאה -20 (שנות האלפים) עניין וסקרן אותי, לבדוק מה התשובה על שאלה חשוב ביותר בעיני והיא: מה המגבלות של תקשורת המונים במצב חירום במדינת ישראל?
כמובן התשובה לשאלה בימינו לא ממש ברורה וחד חד ערכית, או במלים אחרות לא נותרה אותה תשובה שהינו יכולים לקבל בזמן מלחמת העצמאות, ומלחמת ששת הימים בתקופתם של ראשי הממשלה דוד-בן גוריון, ושר הביטחון משה דין. לכן בעבודה סמינריונית הזאת אני מציג בסקירה כוללת הבנויה משלושה פרקים עיקריים, את המשמעות מהמושג תקשורת, ובדגש על תקשורת המונים, צנזורה צבאית והגבלת תקשורת המונים, הגבלת תקשורת המונים במצב חירום ומלחמות. ולבסוף פרק מסכם העונה על שאלת המחקר של העבודה הסמינריונית.