לאורך השנים נחשב עמק החולה כאזור עשיר משאבים שיש לנצל את המשאבים הטבעיים הטמונים בו. במסגרת עבודה זו, נסקור את המאפיינים של עמק החולה, האקלים הייחודי של העמק והגורמים שבעקבותם הוחלט לבצע ייבוש העמק.
עמק החולה עבר תהפוכות לאורך השנים, החל משלב נסיונות הייבוש שבוצעו לפני קום המדינה ועד לביצוע הייבוש בשנות החמישים של המאה ה- 19, ולאחר מכן שיקומו בשנות התשעים של המאה הקודמת. במהלך נסיונות הייבוש הושגו מספר מטרות, אולם נגרם נזק למאזן האקולוגי של העמק. בעבודה זו, נסקור את המטרות של פרויקט הייבוש, נבחן האם מטרות שלשם הוקם הפרויקט הושגו או שגרמו לנזקים, נסקור את ניסיונות ייבוש העמק לאורך השנים ונסקור את שיקום העמק מחדש ונבחן את הצלחת שיקומו של העמק.
פרויקט ייבוש עמק החולה הינו פרויקט ייחודי ועוצמתי אשר העסיק רבים לאורך השנים, הן למטרות הגדלת שטחי חלקאות, צמצום מחלות, קדחת ומלריה, ניצול משאבי מים ועוד. החשיבות של בחינת הסוגיות וההשלכות של פרויקט ייבוש החולה מאוד חשובות ומהוות מין שיעור לאנושות על ההשלכות הטמונות בהתערבות בני האדם באמזן האקולוגי .
ולבסוף נדון ונסכם את במפגעים והיתרונות בעקבות פרוייקט ייבוש החולה ושיקומו מחדש ונציין דיעה אישית.
לאורך השנים נחשב עמק החולה כאזור עשיר משאבים שיש לנצל את המשאבים הטבעיים הטמונים בו. במסגרת עבודה זו, נסקור את המאפיינים של עמק החולה, האקלים הייחודי של העמק והגורמים שבעקבותם הוחלט לבצע ייבוש העמק.
עמק החולה עבר תהפוכות לאורך השנים, החל משלב נסיונות הייבוש שבוצעו לפני קום המדינה ועד לביצוע הייבוש בשנות החמישים של המאה ה- 19, ולאחר מכן שיקומו בשנות התשעים של המאה הקודמת. במהלך נסיונות הייבוש הושגו מספר מטרות, אולם נגרם נזק למאזן האקולוגי של העמק. בעבודה זו, נסקור את המטרות של פרויקט הייבוש, נבחן האם מטרות שלשם הוקם הפרויקט הושגו או שגרמו לנזקים, נסקור את ניסיונות ייבוש העמק לאורך השנים ונסקור את שיקום העמק מחדש ונבחן את הצלחת שיקומו של העמק.
פרויקט ייבוש עמק החולה הינו פרויקט ייחודי ועוצמתי אשר העסיק רבים לאורך השנים, הן למטרות הגדלת שטחי חלקאות, צמצום מחלות, קדחת ומלריה, ניצול משאבי מים ועוד. החשיבות של בחינת הסוגיות וההשלכות של פרויקט ייבוש החולה מאוד חשובות ומהוות מין שיעור לאנושות על ההשלכות הטמונות בהתערבות בני האדם באמזן האקולוגי .
ולבסוף נדון ונסכם את במפגעים והיתרונות בעקבות פרויקט ייבוש החולה ושיקומו מחדש ונציין דעה אישית.
בישראל כמו כל מדינה אחרת בעולם קיימת תופעת רכישת השכלה גבוהה בחו”ל, ההגירה של סטודנטים בארץ לחו”ל נובעת מגורמי דחייה של מדינת האם ומגורמי משיכה של המדינה הזרה. המשמעות סטודנטים מחליטים ללמוד בחו”ל מכוון שהם התקבלו למקצוע שרצוה ללמוד בארץ ולא יכלול להתקבל לו, או רואים בתואר האקדמי בחו”ל יותר יוקרתי ועוד ועוד נסיבות ומניעים (Sissle, 2000). הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (Organization f or Economic Co-operation and Development), ה- OECD, דיווח כי בשנת 2007 למדו כ- 2.7 מיליון סטודנטים מחוץ לגבולות ארצות המוצא שלהם, גידול של 5% לעומת שנת 2004. הגירה זו התאפיינה בניעות גאוגרפית ממדינות מתפתחות למדינות מפותחות ומקבלות מהגרים, ממדינות המזרח למדינות המערב וממדינות עניות למדינות תעשייתיות ומתקדמות (OECD, 2007). בדומה להגירה קבועה, נראה כי גם ההגירה הזמנית לצורכי רכישת השכלה היא שכיחה יותר בקרב בני מיעוטים אתניים החשופים לאפליה בארץ מוצאם ולמדיניות לקויה של שילובם בה (Sadeghi, 2008).
לכן מטרת עבודה זו לבחון ולבדוק מה המניעים שגורמים לסטודנטים ערבים בישראל לעזוב את המדינה ללימוד השכלה גבוהה במדינה זרה ונשארים באותה מדינה ולא חוזרים, כלומר מבצעים הגירה קבועה. להלן שאלות המחקר בעבודה זו:
מה המניעים של סטודנטים ערבים ללמוד בחו”ל?
מה המניעים של סטודנטים ערבים להישאר לאחר הלימודים לעבוד ולחיות במדינה זרה?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים מרכזיים, פרק ראשון סקירה ספרותית המתייחסת לנשואים: מוסדות בינלאומיים על תיכוניים לקליטת סטודנטים; תופעה של רכישת השכלה גבוהה בחו”ל; הגירת סדטונטים/ות ערבים לרכישת לימודים אקדמיים בחו”ל; פרק שני מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר, הליך המחקר, ניתוח הנתונים, אתיקה.; פרק שלישי ממצאים- ניתוח התמות והמצגת נתונים לפי דו”ח הכנסת המתייחס לנתונים משנת 2012 לגבי סטודנטים ערבים הלומדים במדינות זרות.; פרק אחרון הינו דיון סיכום ומסקנות.
האוכלוסייה במדינת ישראל במגמת עלייה באופן טבעי, אך לאור גידול זה גם כמויות הפסולת גדלה בהתאם לאדם ולאוכלוסייה בממוצע. ובכך הנזקים השונים שנגרמים לסביבה אם זה זיהום אוויר, זיהום מים, זיהום אדמה, ועוד. הביא בעשור האחרון לתפנית רצינית ושינוי מודעות מהיבט שמירה על איכות הסביבה, וחינוך סביבתי, אכפתיות ודאגה לסביבה שבה אנו חיים. וועדות שונות בינלאומיות ומקומיות שהתקיימו לשם מטרה אחת. לצמצם כמות הפסולת המושלכת לאדמה דרך הטמנה או מושלכת במקרים מסוימים לאדמה ללא טיפול כלל. והמשמעות נזק לעיתים בלתי הפיך לסביבה (טל, 2004, 2016 ; ניגר, 2008).
לכן תוכניות שונות ושיטות שונות מאומצים ברחבי העולם, לשם צמצום אותה פסולת ביתית ותעשייתית. לגבי פסולת ביתית עלתה סוגיית הפרדת במקור, כאשר האזרח עושה את ההפרדה הראשונית כבר בביתו לזרם “רטוב” וזרם “יבש”. ולאחר מכן ימשיך בשרשרת האספקה עד לתחנת המעבר שממנה תועבר הפסולת לטיפול אם זה מחזור, או שימוש חוזר באותו מוצר (אסטרובסקי, 2009).
לכן נושא מודעות ומוכנות להפרדת פסולת הינו דבר מעניין ומסקרן, לאור זאת החלטנו לבחון ולבדוק זאת בקרב תושבי כפר מולדתנו כפר בית ג’אן, ובכך להלן שאלת המחקר:
באיזה מידה משפיעה מודעות לאיכות הסביבה על המוכנות להפרדת פסולת בקרב אנשים בכפר בית ג’אן?
ושתי ההשערות של המחקר הינן כדלקמן:
ג. תושבי בית ג’אן מודעים לנושא הפרדת הפסולת וחשיבתו לאיכות הסביבה.
ד. תושבי בית ג’אן מוכנים במידה רבה להפרדת פסולת ,אבל אין את התשתית והכלים.
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, הפרק הראשון סקירה ספרותית מקצועית וסקירת רקע כל כפר בית ג’אן, פרק שני שיטת המחקר, המכיל התייחסות לאוכלוסייה, המדגם, כלי המחקר, הליך המחקר, עיבוד נתונים, לאחר מכן בפרק השלישי תוצאות, והפרק הרביעי דיון וסיכום.
צריכת החשמל על ידי האזרחים במגמת עלייה בעולם ובארץ, היא עולה קצב שהטכנולוגיה המסורתית ליצור והפקת חשמל לא תצליח לעמוד בגידול זה, או מצד שני עמידה בצריכה זו תביא לפגיעה קשה בזיהום האוויר ופליטת גזי חממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. לפי סוכנות האנרגיה הבינלאומית רואה צורך בעצמת פיתוחם ושילובם את אמצעי התייעלות אנרגטית (אנרגיה מתחדשת) לטובת הפחתת משמעותית של פליטת גזי החממה ברמה עולמית, ולאור העבודה שהביקוש לחשמל הוכפל ויותר באותה תקופה, לכן מערכות אנרגיה מתחדשות מתמודדות גוברת עם מקורות אנרגיה קונבנציונליים (IEA,2017 Friedrich & Lukas, 2017).
האיחוד האירופי מגמה מתקדמת בהטמעת אנרגיה מתחדשת במדינות האיחוד האירופי וההצהרות הם להגיע ל 20% אנרגיה מתחדשת להפקת חשמל מסך כל הפקת החשמל הכללית למשק בשנת 2020, ולקראת וועדת פריס ב- 2017 עודכן הנתון ל-27% עד שנת 2030 (European Commission,2017).
לגבי ישראל שנחשבת גם מדינה מפותחת ומשתווה למדינות האיחוד במדיניות ובהתפתחות, אך לגבי אנרגיה מתחדשת ישראל קבעה עד 2020 כ- 10% מתפוקת החשמל למשק תהיה אנרגיה מתחדשת, יעד זה לא ייושם, בנוסף עודכן היעד ל-20% עד 2030. אך חשוב לציין שיראל שמה דגש רב על הפגיעה בגיוון ביולוגי ובנוף ובעלי הכנף, ולוקחת בחשבון את היעילות של אנרגיה מתחדשת למול נזקים אלו, ומצהירה שיש להמשיך לייעל ולפתח הטכנולוגיה המסורתית לשם צמצום פליטת גזי החממה וזיהום האוויר (פפאי, 2010).
שתי הטכנולוגיות המתפתחות הנפוצות בעולם ובישראל באנרגיה המתחדשת הינה אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח. לגבי אנרגיה סולארית ישראל בגלל היותה מדינה קטנה ויש מגבלה מבחינת שטחים פתוחים וחשיבות רבה לסביבה יש אישורים ועידוד האזרחים להתקין מערכות סולאריות על גגות הבתים. ולגבי טורבינות רוח טכנולוגיה שהינה בתהליך התפתחות והתקנות מעטות קיימות אין להשוות חוות רווח בישראל לחוות רוח באירופה דוגמת גרמניה, ספרד, דנמרק. וזה נובע גם מהחסרונות שטורבינות אלו מביאות כמו רעש, ריצוד, פגיעה בנוף ובבעלי הענף שפרמטרים אלו קשה למזער אותם במדינה קטנה כמו ישראל, אך בכל זאת התפוצה וכמות ההתקנות הינו מזערי וזניח טרם נוצלו מכסות ויעדים מתוכננים (פפאי, 2010; .(Mayo, 2012
לכן בעבודה זו מאוד עניין אותנו דווקא עניין טורבינות הרוח בארץ ובעולם, והמחקר התמקד בפרויקט “אר”ן” ברמת הגולן בכפר מג’דל שמס שבו התנהל מאבק משמעותי בין קבוצות שונות בתוך הכפר, קבוצה אחד בעד המאבק ונגד הפרויקט וקבוצה שנייה בעד הפרויקט ומתקינים את הטורבינות מאדמתם. לכן בחרנו בעבודה זו לדון בשאלת המחקר הבאה:
איך לחצים שמופעלים מצד אזרחי מג’דל שמס נגד פרויקט התקנת טורבינות רוח כשיש התנגשות בין מניעים כלכליים של יזמים להקמת טורבינות במג’דל שמס לבין לציית לנורמות החברתיות שנוצרים במג’דל שמס?
העבודה הינה עבודת מחקר איכותנית המכילה ארבעה פרקים מרכזיים ועיקריים, הפרק הראשון הינו פרק סקריה ספרותית שהתייחס לנושאים שונים: אנרגיות מתחדשות התייחסות לארץ ולעולם, טורבינות רוח, היבטים טכניים של טורבינות רוח, חסרונות טורבינות רוח, הפוטנציאל להפקת חשמל מטורבינות רוח ביבשה ובים.; הפרק השני הינו מתודולוגיה: מטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, איסוף נתונים, ושיטת הניתוח.; הפרק השלישי הינו ניתוח הממצאים לפי שיטת התמות, נגזרו שש תמורת מרכזיות מניתוח הראיונות. ; פרק אחרון הינו דיון, סיכום ומסקנות.
ים המלח לפני קום המדינה בשנות השלושים התגלה כמשאב טבעי שיש לנצל אוצרותיו, ראשון מפעלי הנגב הוא מפעל האשלג הדרומי בסדום. ‘חברת האשלג הארצישראלית’ שנוסדה ב-1929 ביזמתו ובניהולו של משה נובומייסקי הפעילה תחילה מפעל להפקת אשלג וברום בצפון ים-המלח, הקרוב יותר למרכז הארץ. ובזמן קצר התברר שדרום ים המלח מתאים יותר להפקת אשלג. המלחה שבדרום לים המלח התאימה מאוד להקמת רשת בריכות אידוי גדולות ולפיתוח מפעל בממדים ניכרים יותר מאשר בצפון. במאי 1934 הגיעה למקום דרך הים קבוצת חלוץ והחלה בעבודות לצורך בניית המפעל הדרומי. המפעל החל לפעול ב-1973 ושנתיים לאחר מכן הגיעה תפוקתו השנתית ל-29,500 טון אשלג. ובשנת 1955 נוסדה חברת ‘ברום ים-המלח בע”מ’, כחברת בת של ‘מפעלי ים-המלח’, המתקנים להפקת ברום הוקמו ליד מתקני הייצור של מפעלי ים-המלח והחלו לפעול ב-1957. לשני המפעלים של האשלג ושל הברום היו קשיים והפסדים כספיים עם השנים, והיו רפורמות ותמיכה חזקה מצד המדינה (רזין, 1986). המפעלים השונים בים המלח עם השנים יצרו מצב שבו יש להתמודד עם האתגרים השונים מבחינת הפגיעה בטבע, אם זה ירידה של מפלס ים המלח, היווצרות מובלעות, ותהליך הפקת המינרלים שפוגע בטבע באותו אזור.
לכן נושא זה מאוד עניין אותי לדון ולבחון את סוגיית התפתחות תעשיית מפעלי ים המלח בהפקת מינראלים והשפעתה על הטבע, ההשפעות יכולים להיות ישירה או עקיפה וחלופות לפתרון יכולים להוות פגיעה בטבע. לכן שאלת המחקר הראשית בעבודה זו הינה כדלקמן:
האם הפקת מינראלים (אשלג, ברום ועוד) מים המלח פוגעת בטבע/בסביבה?
בנוסף נגזרות שאלות משניות כדלקמן:
האם ירידת מפלס ים המלח פוגעת בחיי והצומח בים המלח?
האם תהליך האידוי של הבריכות פוגע בסביבה ?
האם החלוצים והיוזמים של הקמת מפעלי ים המלח לקחו בחשבון את הפגיעה בסביבה?
העבודה מורכבת מארבעה פרקים עיקריים, פרק ראשון מציג את פועלם של שני החלוצים שיזמו הקמת המפעלים להפקת מינרלים בים המלח משה נובומייסקי ומשה לנגוצקי. פרק שני דן בהפקת מינרלים (אשלג וברום) מים המלח, פרק שלישי דן בתעשיות ים המלח וההשפעה על הטבע והסביבה, ולבסוף פרק אחרון הינו דיון וסיכום.