תופעת האלימות בין כותלי בית הספר הינה תופעה המוכרת במערכת החינוך בארץ ובעולם. אלימות זו שיכולה להיות פיזית, מילולית ואחרת עד כדי פגיעה בנפש באה לידי ביטוי בין כותלי בית הספר. ואלימות זו משפיעה על המוטיבציה, הריכוז והביטחון העצמי של התלמידים (Cassidy, 2009).
בית ספר שיש בו אלימות קיצונית וקשה עד כדי רציחות זה משפיע על תוצאות מבחנים לאומיים ומבחנים גורליים של התלמידים. ותופעת האלימות בבית הספר משפיעה קשות על המצב הנפשי של התלמידים ועל האווירה בבית הספר ובכך פוגעת בהישגי התלמידים ומעלה את תופעת הנשירה מבית הספר (Michaelsen & Salardi, 2020).
לאור זאת, למערכת החינוך תפקיד ואחריות בטיפול באלימות ובמניעתה בבית הספר. אותה תופעת אלימות נגרמת ומנסיבות שונות המביאה את התלמידים להרגיש מנותקים ולא שייכים ובכך מאמצים התנהגות אלימה (מרקוס-בר, 2020).
עבודה זו באה לבחון ולבדוק כיצד בית הספר מצליח להתמודד עם תופעת האלימות בין כותליו, ושאלת המחקר המרכזית הינה:
שאלת המחקר: כיצד מתמודד בית הספר עם תופעת האלימות בין כותליו?
העבודה מכילה ששה פרקים מרכזיים: הפרק הראשון דן בנושא תופעת האלימות בבית הספר.; הפרק השני דן בסוגים והגומרים לתופעת האלימות.; פרק שלישי דן בנושא התמודדות מערכת החינוך עם האלימות בבית הספר.; הפרק הרביעי הינו מתודולוגיה המתייחסת למטרת המחקר, שאלת המחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הליך המחקר. ; פרק חמישי הינו ממצאים המציג חמש תמות מרכזיות שעלו מניתוח הראיונות.; פרק שישי הינו דיון וסיכום.