נשים רבות המועסקות בארגונים שונים בחברה הישראלית, ובכל חברה אחרת בעולם. מתלוננות על הטיות גלויות או סמויות כאחד במהלך תקופת ההיריון בילד הראשון. חלקן מקבלות מכתבי פיטורים טרם היותן עובדות קבע בארגון, חלקן מקבלות מחסומים בהתמודדות לתפקידי מפתח בארגון. וחלקן מוצאות עצמן מוטרדות ומוזנחות על ידי עמיתיהם הגברים, הרואים בהם כבעלי כשרון פחות מאלו שלא בהיריון או לא נשואות כלל. ובכך מאבדות מחשיבותן המקצועית וממעמדם בארגון. לאור העובדה שהפכה לאם שצריכה לתת את החום הנדרש למשפחה בבית, ובכך תהיינה פגיעה ביכולת המקצועית שלה בעבודה וכל זה כמובן כסטריאוטיפ מסורתי מוכר בארגונים רבים. ובכך, נושא זה הפך לנחלת מחקרם של חוקרים רבים בספרות המקצועית שהציגו ממצאים רבים ושונים, ליחס שמקבלות נשים אמהות במהלך הריונם בארגון בו מועסקות. ועל החשיבות של הארגונים המודרניים להכיר בדינאמיקה והאינטגרציה בשילוב העובד בין המשפחה והעבודה תוך איזון מתאים.
שאלת המחקר
בהיותי אישה מהמגזר הדרוזי בחברה הישראלית, מוצאת את עיקר התעסוקה של נשים במגזר הינו במשירות המשויכות למשרד החינוך. לאור זאת עניין אותי איזה יחסים מקבלות המורות ההורות בילד ראשון בבתי הספר התיכון בכפרים הדרוזים. ולכן שאלת המחקר הינה: האם קיימות הטיות סמויות או גלויות כלפי מורות בהיריון ראשון בבתי ספר תיכון במגזר הדרוזי?